מקווה שתאהבו את הסיפור יש המשך תבינו הכל =)
נועה מוקדש לך

חצויי רימנס

11/05/2011 513 צפיות תגובה אחת
מקווה שתאהבו את הסיפור יש המשך תבינו הכל =)
נועה מוקדש לך

פרק ראשון…
החכם אמר לי לא לברוח, צריך להתמודד, להילחם. אני לא מספיק חזקה, אני בורחת, מהעניים הירוקות, החכמות, העליזות. הקרות. לא, אני מתכחשת לזה, הוא לא עזב אותי, זעקת הכאב שפרצה מגרוני כאילו פרצה מגוף זר. אני רצה מהר יותר מכל בן אדם ומחשבה אחת במוחי אני בורחת מהיגון הנורא, מהעצב שמתפשט ומרעיל את גופי, את נפשי. גוף הטיגריס שלי מתפרץ מתוכי בשאגת זעם, כשאני חיה המחשבות שלי פחות אנושיות וכמה שפחות אנושי פחות כאב, יותר זעם “הם אשמים. הם הרגו אותו לקחו אותו ממני, הם עוד ישלמו על זה, אני אדאג לזה, אני לא מפחדת מהם” נכנסתי לקרחת יער והתחלתי ליילל, דמעות חמות ורטובות זולגות מעיניי, קרסתי על הקרקע ונזכרתי במעורפל בלילה הקודם, ישבתי עם מייקל וסיפרתי לו הכל, סיפרתי לו שאני רק חצי אנושית, סיפרתי איזה מין יצור אני, חצי אדם חצי חיה, שאני חצוית רימנס, סיפרתי על המשימה שנתנו לי, על החשיבות שלה ואז סיפרתי לו עליהם, על הרשע שלהם, על הזדון שבמעשיהם, על הזלזול שהם רוחשים לבני אדם ועל כמה הם מסכנים את המשימה שלי. דיברתי והוא הקשיב, מדי פעם שאל שאלות ואני עניתי לו ובסבלנות הסברתי לו את מה שלא הבין, דיברנו עד השעות הקטנות של הלילה כשלפתע שמעתי רעשים מלמטה, מכיוון המטבח. הזהרתי אותו, אמרתי לו שיחכה כאן, למעלה כי אני לא יודעת מי זה, כי אם יש משהו שלמדתי במשך השנים הוא שכל אחד יכול להיות ידיד אבל גם יכול להיות אויב, ירדתי בזהירות במדרגות, בשקט שמאפיין טורפים כמוני בתחתית המדרגות עמדה לייה, מבט מרושע מנצנץ בענייה החתוליות. היא הייתה במצב חצוי, חצי חתולה שחורה חצי נערה יפה ומושכת, זנבה השחור התפתל כאלו הוא רוצה לחנוק אותי, דבר שהוא בהחלט יוכל היה לעשות, כשראיתי אותה ניצת בי זעם שלא היה בי כבר הרבה שנים ושנאה ששמרתי במיוחד בשבילה. זכרתי מה עשתה לאחי איך פיתתה אותו לצד האופל שהיה בו מלכתחילה, איך גרמה לו לבגוד בכולנו ומה עשתה לו כשניסה לחזור לצד האור. מרוב שנאה נשכח מראשי שמייקל היה שם, שאם הוא ישמע רעשים הוא ירד לראות אם הכל בסדר, הפכתי לחצויה, שלפתי טפרים וזינקתי עליה בשאגה, היא צחקקה והשיבה מלחמה, לפתע היא נעצרה בפתאומיות והביטה בתדהמה לעבר המדרגות, מייקל עמד שם, עד מהרה הפכה התדהמה לחיוך לגלגני היא מהרה לעברו וחייכה אליי, ניסיתי לצעוק לעברה שתעזוב אותו בשקט, הרי אותי היא רוצה, אבל הייתי משותקת מאימה, עוד לפני שהספקתי לצעוד צעד אחד היא נעצה את שיניה החדות בצווארו ונעלמה משם במהירות. רצתי לעבר מייקל שהיה שרוע על הרצפה, דם זלג מצווארו ללא שליטה. הוא הביט בי, שפתיו ניסו למלמל לי משהו אבל לא היה בו מספיק כוח ועיניו הירוקות, החכמות, העליזות, הפכו לקרות.
* * *

חצויי רימנס
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (1)

מדהים! מדהים! מדהים!
אהבתי מאוד מאוד!!!!

30/06/2011 00:07
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך