זאת רק ההתחלה של הסיפור, אם תאהבו תכתבו ואני אפרסם את ההמשך.

סיפור ראשון שלי

10/04/2011 554 צפיות 8 תגובות
זאת רק ההתחלה של הסיפור, אם תאהבו תכתבו ואני אפרסם את ההמשך.

“נטלי!” אמא קראה לי מהמטבח.
“כן?” עניתי לה, נעמדת מאחוריה. היא הסתובבה במהירות כשראשה מפספס במילימטרים ספורים את דלת הארון הפתוחה. “אה, חשבתי שאת בחדר,” אמרה וכיסתה את פיית הטלפון האלחוטי בידה, “תוכלי לזרוק את הזבל? הוא נמצא ליד הדלת.” היא סיימה את המשפט וחזרה לדבר בטלפון.
“בשמחה,” עניתי לארונות שבמטבח. לקחתי את שקית הזבל ויצאתי החוצה. החלטתי לרדת במדרגות, קצת התעמלות לא תזיק. לא ציפיתי למזג אוויר קר ולכן כשיצאתי מהבניין התחלתי לרעוד, האוויר היה קר ורוח חזקה נשבה בחוץ. מיהרתי לחדר האשפה, אוטמת את האף. הפחים לא היו שם, הם בטח נמצאים בחוץ, ברחוב, שיגעון. הייתי עם חצאית קלה שכל רגע יכלה להתעופף וחולצת טי קצרה וענקית של איזשהו חוג העשרה מטעם בית הספר שהשתתפתי בו, ושיכלה לשמש ככותונת לילה. בהחלט לא הלבוש האידיאלי ללילות בעונת המעבר, ובייחוד לרחוב הפתוח, שם הרוח נושבת ביותר עוצמה מאשר בחנייה של הבניין…
למזלי הרחוב הזה הוא רחוב צדדי כך שבשעות מאוחרות כאלו בקושי יש אנשים ברחוב.
פסעתי לאט לכיוון הפחים מחזיקה ביד אחת את שקית הזבל ובשנייה את החצאית שלא תעוף. הסתכלתי מסביב לוודא שאין אף אחד שיראה אותי, בכל זאת נעלי בית פרוותיות, חולצת טי ענקית וחצאית מתעופפת- פאדיחה.
מיהרתי לזרוק את השקית וחזרתי במהירות לבניין. פניתי לכיוון המעלית ונרתעתי בבהלה לאחור; מולי עמד נער צעיר, בערך בן גילי אולי גדול ממני בכמה שנים, והסתכל עליי כאילו נפלתי מהירח. מרוב שהייתי שקועה כולי במחשבות לא שמתי לב אליו וכמעט נתקלתי בו. מסתבר שתפילותיי לא נענו שם למעלה אחרי הכל. הוא המשיך להסתכל עליי, עכשיו במבט משועשע. עמדתי שם מאדימה מבושה ולא יודעת מה לעשות עם עצמי.

סיפור ראשון שלי
דרוג הסיפור 4 | 1 מדרגים

תגובות (8)

חחחח, חמווד תמשיכיי

10/04/2011 22:53

תמשיכי זה נשמע ממש יפה =)

11/04/2011 22:41

חמוד!

12/04/2011 12:26

אהבתי. תמשיכי לכתוב אני מחכה להמשך. את כותבת יפה

12/04/2011 13:07

מדהים! מדהים! מדהים! מדהים!
זו המילה הכי מדוייקת לתאר זאת!

18/03/2012 05:23

צהרים טובים לך היוצרת החדשה שהצטרפה לאתר סיפורים ראשית לכל ברוך בואך ומקווה שתיהני שנית את כותבת פשוט 100המם נפלא אהבתי מאד מאד מאד ממני באהבה בקי

18/03/2012 05:30

לא יודעה בן כמה את/ה, אבל רמת הכתיבה – גבוהה ביותר. אני מאד אתפלא אם אתהמתחת לגיל 16, ואם יתברר שכן – אז הכישרון שלי שלך הוא אוצר שכדאי לשמור ולפתח!

01/08/2012 15:15

:(

28/01/2016 18:42
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך