אביטל וגבריאל

The angel of love13 23/01/2020 212 צפיות אין תגובות

הבחור שנכנס ראה שאביטל המיואשת , החזיקה בגבריאל המת.
היא עוד לא האמינה שזה נגמר ככה , היא שמעה קולות מחוץ , היא מיהרה להוציא את האקדח ששמרה למקרה שתצטרך להשתמש בו כשהיא נתקלת במצב מייאש שכזה , היא מלמלה כמה קללות עסיסיות בערבית , וביקשה מהבחור שהגיע עם עוד כמה אנשים , להשאיר אותה לבד.
” אני מבקש ממך שתבואי איתי , אני מפחד להשאיר אותך לבד . שלא תעשי משהו שתתחרטי עליו.” הוא התחנן בקולו, אבל כבר היא קיבלה את ההחלטה.
” תשאיר אותי כאן , עוד מעט אצטרף אליכם. בינתיים אפרד מגבריאל.” היא אמרה בקול נוקשה. כשידיה נגעו בגופו , הוא היה קפוא כמו קרח.
היא הייתה עייפה ומרוטה , היא ידעה שאין דרך חזרה. אבל היא הייתה נחושה והחלטית לעשות את מה שהלב שלה מצווה.
” גבריאל , למה אתה היית צריך למות , למה לא אני , למה? אני כל כך אוהבת אותך אהובי. אני אצטרף אלייך כך שלא אסבול יותר. אני מצטרפת אלייך , אהובי.” היא אמרה והיא כיוונה את האקדח לכיוון ראשה.

שני כדורים פגעו היישר בליבה , היא נפלה לצידו , פניה חלקות ויפות כפי שהיו, תמיד.
הבחורים שחיכו בשבילה בחוץ , נכנסו פנימה בבהלה גמורה כי הבינו שמשהו נורא קרה .
” שמעת את היריות?” שאל הבחור הגבוה בעצב ,כמעט לא מאמין לכך שאביטל לא יכלה להמשיך לחיות בלי גבריאל.
” חשבתי שאני מדמיין , תחשוב מה עבר לה בראש כשהיא חשבה לעשות את מה שעשתה.” אמר הבחור שלידו , הוא קלט ששניהם מתו. כך שאי אפשר לעשות שום דבר.

אביטל וגבריאל
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך