איך הידרדרתי – פרק 2

דנה היתקשרה אלי ושאלה אותי מה רציתי . "סופי.. האאאא (פיהוק ) מה רצית .. האאא (פיהוק ) "
"דנה בואי מהר לפארק 'גנים' "
"מה את רציניתת??!?! אני עוד במיטה! "
"תתארגני מהררר זה דחווף ממש חשווב לייי !!! "
"טוב אני יהיה שם עוד חצי שעה.."
"טוב אבל תמהרייי!"
הלכתי לפארק שהוא רבע שעה מהבית שלי בהליכה,ישבתי על הספסל והיסתכלתי בפלאפון ניכנסתי לפייסבוק והדלקתי שירים .
"עברו רק חמש דקות" אמרתי לעצמי .
הסתכלתי מסביב לא היה אפאחד חוץ מאיש אחד שהיה בן 30+ בערךך… הסתכלתי עליו והוא ראה אותי..הוא הלך ישר לכיוון שלי ואז הוא ישב לידי בספסל טווב זה לא היה ממש לידי זה היה בקצה של הספסל .. היסתכלתי עוד פעם וראיתי שכל הספסלים פנויים.
בפארק 'גנים' יש לפחות 6 ספסלים עם לא יותרר.. האיש הזה הלחיץ אותי אבל לא היו אנשים בסביבה אז לא יכולתי לעשוותת כלוום! הסתכלתי עליו ואז הוא סובב אלי ת'ראש שלו,הוא חייך אלי . היה לו מבט מפחידד החיוך שלו היה נוראי השיניים שלו היו צהובות ומגעילות .
הוא היה ניראה מסומם כזה סוג של הומלס ראו אתזה לפי הבגדים שלו הם היום מלוכלכים ועליו בכללי.
הוא שיחק עם צמיד שהיה לו ביד ,וזה נפל לו.. הצמיד..לידי !!! הוא קם ולקח את הצמיד ואז הוא התיישב ממש קרוב אלי..היה בייניינו מרחק של כמה סנטימטרים בודדים..הוא שם את היד שלו ביני לבינו הרגשתי את האצבעות שלו נוגעות לי ברגלים ולעט לעט עולות למעלה,קפאתי במקום .
נזכרתי במה שקרה לנועם חברה שלי מהכיתה פעם אחת היא לא הגיעה 3 ימים זה היה מוזר כי בדרך כלל עם היא לא הייתה מגיעה היא היייתה מודיעה מראש למורה או לאחת מהחברות שלה..
אחרי ארבע ימים היא סיפרה לי מה קרה לה :
~שיחה ~
-למה לא באת 3 ימים לבית ספר?
נועם: אממ לא הרגשתי טוב הייתה לי בעיה בעין היא כאבה לי והלכנו לרופא..
-נועם אל תימרחי אותי עם הסיפורים שלך! עם זה באמת היה זה האיית מביאה אישור מהרופא או אומרת לי או למורה!
נועם : לא באמת הייתי אצל הרופא ..וגם עם זה לא העינין של הרופא , אני חייבת לספר לך?
-טוב צודקת..
נועם: טוב אני יספר לך אבל אחרי הבית ספר תחכי לי מחוץ לבית שלי… בשעה שמונה..
-לאלא בואי לפארק גנים אני לא יכולה ללכת רחוק מהבית שלי! אמא שלי תהרוג אותי ,היא אפילו לא מרשה לי ללכת למסיבה של חברה טובה שלי!
נועם: בבקשה סופי , בבקשה אני לא יכולה ללכת לשם , שם הכל קרה לי!
-מה קה לך?
נועם: אמרתי לך! אני יספר לך אחרי הבית ספר רק עם תבואי מתחת לבית שלי!
– טוב בסדר אני המצא דרך לבוא!
~סוף שיחה~
הייתי בלחץ מטורף , מה היא יכולה לספר לי? חשבתי.. היתארגנתי היתלבשתי ויצאתי החוצה.. אמא שלי למזלי עוד לא הגיעה הביתה.. וגם אבא שלי היה בכינרת עם חברים שלו..
באתי אליה מתחת לבית , היתקשרתי אליה..
" צאי אני מתחת לבית שלך "
היא ניתקה לי , ותוך שתי דקות הגיעה..
~שיחה~
– נועם תקשיבי חשבתי על זה , אני לא רוצה להכריח אתך לספר לי עם את לא רוצה…
נועם : אני חייבת ליפרוק! אני יספר לך הכל אבל שתי תנאים:
1. אל תיקטעי אותי!
2. ותינדרי שאת לא מספרת לאפאחת!!!
-טוב אני נודרת.. ספרי..
נועם: אוקי .. ליפני כמה ימים הלכתי לרון ואת יודעת שאני צריכה לעבור דרך פארק גנים בישביל זה כי עם לא אני צריכה לעשות סיבוב ענק!!
אז הלכתי ולא היו כ"כ הרבה אנשים אבל אני זוכרת אחד מוזר.. עם מעיל שחור ארוך עד הברך .. וחיוך מגעיל כל כך .. דוחה… היסתכלתי עליו והוא חייך .. לא נילחצתי המשכתי בדרך..
רון היתקשר אלי עניתי לו :
~שיחה בין רון לנועם ~
רון: עוד כמה זמן תיהיה אצלי?
נועם: עוד 7 דקות בערך..
רון: אוקיי יפעשלי אני מחכה לך.. לרדת החוצה או שת תעלי למעלה?
נועם: תרד החוצה!! מה אאתה רציני?! אתה עוד שואל אתה יודע כמה מפחיד בשכונה שלך! איכ כמה מוזרים מיסתובבים פה ה' ישמור!!
רון: יכולת להגיד לי בשתי מילים ,צא החוצה, איזה חופרת יאללה נוו כשתיהיה קרובה תיתקשרי או שלחי הודעה ואני ירד! טוב יפעשלי? <3
נועם: חח טוב חיימשלי . הא עווד חמש דקות ;)
~סוף שיחה~
המשכתי ללכת ושלחתי הודעה לרון לרדת בעוד דקה או שתים כי אני כבר ממש קרובה…
ראיתי צל מאחורה , אבל מה ישלי להילחץ!?
המשכתי לללכת ואז מישהו סובב אותי חזק וסתם לי תפה!
ניסיתי להוריד אותו מימני ניסתי לתת לו בעיטות ,אבל זה לא עזר!
הוא היתחיל להוריד מימני את הבגדים ואת כבר יודעת תהמשך…
– ( סופי ) כן אני יודעת..
נועם: נו אל תיקטעיי!!!
אז זוכרת תהודעה ששלחתי לרון? אז הוא בא וזה היה ממש קרוב לבית שלו הוא ראה אותי ורץ אלי אז האיש הזה ברח… האייתי בלי בגדים!! הרגשתי מפודחת מאוד!
הוא עזר לי לקום היסתובב ואמר לי להיתלבש עלינו עליו הביתה והוא נתן לי שוקו חם חיבק אותי והרגיע אותי ואמר לי שאני לא יוצאת מהבית שלו ואני נישארת לישון אצלו!
כי מאיפה לי לדעת שהאיש הזה עוד פעם יבוא?
אז נישארתי לישון אצלו 3 ימים כי ממש פחדתי.. אמא שלי היסכימה ליומים אבל אחרי שאתה שנישארתי עוד יום כעסה עלי חחחח…
~סוף הסיפור של נועם~
היסתכלתי אליה.. היא ממש לא צחקה… היא בכתה הרגעתי אותה..
– אל תידאגי ,הכל בסדר, אבל הגשת תלונה נכון?
נועם : לא !! אני מפחדת!! בבקשה אל תגישי תלונה אל תעשי כלום עם זה אמרתי לך את זה כי רציתי ליפרוק לא יותר מיזה!!
————סוף המחשבות—————
ניזכרתי בסיפור הזה בסיפור של נועם סיפרה לי והתחלתי להילחץ הלב שלי פשוט נפל לריצפה מרוב לחץ, חשבתי אולי זה האיש שלידי אולי זה הוא שעשה לה את זה?!
ראיתי את דנה באה אלי, היא צעקה לי:
"סופי סופיי!!!!!!!!!"
ראיתי את דנה ישר הכל עבר לי רצתי עליה וחיבקתי אותה..
הסתכלתי אחורה ו……………