Belijin722
אוקיי טיפה משעמם אבל רק בגלל שזה פרק ראשון, עם יהיו יותר מ4 תגובות אני יעלה מחר פרק כפול של שלוש וארבע.

אמנזיה פרק בכורה :))

Belijin722 14/08/2014 631 צפיות 2 תגובות
אוקיי טיפה משעמם אבל רק בגלל שזה פרק ראשון, עם יהיו יותר מ4 תגובות אני יעלה מחר פרק כפול של שלוש וארבע.

קאי התעוררה לאיטו, הוא שמע קולות לא ברורים מעלי ואור חזק ולבן סנוור אותו.
“הוא מתעורר,” קאי שמע קול רם ומעוות מעליו.
“אל תשכחו, לא ללחוץ וגם לא לשחרר,” נשמע הפעם קול נשי, מעוות גם הוא.
“איפה… איפה…” קאי לא הצליח לדבר, גרונו היה יבש לגמרי והאור המשיך לצרוב בעיניו.
“הו, כמה מרגש הוא כבר מתחיל לדבר!” נשמע קול נשי, הפעם רגיל.
“אתה שומע אותי ילד?” אמר קול גברי, אותו הקול שהיה מעוות קודם, עשיו הוא נשמה כמו קול בסי טיפוסי של גבר בגיל העמידה.
“אני… קוראים… קאי,” זה היה הדבר היחיד שהוא הצליח לומר.
“הו, קאי. איזה שם יפה, כמו של החבר השלישי שלי,” אמרה האישה במתרגשת.
“רדי ממנו, לני,” נשמע קול נשי ומאופק הרבה יותר.
“אני… האור…” ניסה קאי לומר, הוא לא הצליח לראות שום דבר מבעד לאור במטופש והבוהק הזה.
“הו,” נשמע קולה של לני ואחריו מעין קליק של מתג והעור כבה. “יותר טוב?” שאלה לני.
לאחר מכן קאי התיישב מאנחה כבדה, הוא היה בחדר אחות קטן ולא מאוד מתוחכם, מעליו הייתה המנורה בעלת האור הלבן שהייתה כבויה ועל הקירות היו כל מיני פוסטרים של של טבלאות מחזוריות ופירמידות המזון.
“איפה אני?” שאל קאי אחרי שסרק את החדר.
“מצאנו אותך חסר הכרה ביער, חשבנו שאתה מת אבל…” אמר גבר, שיערו היה לבן עם גווני אפור ועיניו היו חומות בהירות.
“מה זאת אומרת חסר הכרה?” שאל קאי, הוא ראה שליד המיטה שלו עומדות עד שניי נשים האחת מלאה בעלת צמה בלונדינית שנחה על כתפה ועיניים כחולות ונוצצות באושר והשנייה בעלת שיער שחור אסוף בפקעת הדוקה ועיניים ירוקות וחדות.
“לא נשמת, הלב שלך לא דפק ו… אנחנו חושבים שגם איבדת את הזיכרון,” אמרה האישה בעלת הפקעת השחורה.
“למה את מפילה את זה עליו ככה מרי?” שאל הגבר.
“אז איך בדיוק אתה מצפה שאני יגיד לו שיש לו אמנזיה?!” שאלה מרי, קאי הזיז את מבטו ממנה אל הגבר.
“את צריכה להיות עדינה, איך תרשי את המקום עם לא תהיה עדינה?!” הגבר הרים את קולו מעט וקאי החזיר את מבטו אל מרי.
“אנשים צריכים שיגידו להם את האמת בפנים! נכון שאתה שמח עכשיו קאי?!” שאלה מרי ונעצה בו את עיניה כלא משאירה לו ברירה.
“אני…”
צחוק עליז קטע את דבריו ורצף מחשבותיו של קאי.
“אמם נראים כמו זוג נשואי,” הכריזה לני באושר.
“שקט!” נזפו בה הגבר ומרי יחד.
“בכל מקרה קאי, כדי שלא נבזבז את זמנך, מצאתי אותך חסר הקרה ביער שבחוץ, אתה נמצא עכשיו בבית היתומים ‘תקוות גדולות’ אני המנהל שלו ושמי רובי, זו מרי וזו לני. אני זאת אומרת אנחנו, די בתוכים שאיבדת את הזיכרון שלך לכן אני מציא לך שתישאר כאן עד שתתחיל להיזכר בדברים,” רובי חייך חיוך אדיב. קאי הביט במרי וראה על פניה הבעה משונה, על פניה של לני היה חיוך מאושר וקאי הבין שזה דבר רגיל עצלה.
“אחרי שתתאושש תעבור לחדר של הבנים בסדר?” לני חייכה.
קאי חזר למצב שכיבה וניסה בכל כוחו להיזכר מה ומי הוא.

אמנזיה פרק בכורה :))
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (2)

עור*
חסר הכרה*
זוג נשוי*
בטוחים*
מצטערת^^
ממש אהבתי את הסיפור! אני אהיה קוראת ;)

14/08/2014 22:47

זה רעיון ממש יפה, אני אעקוב.

15/08/2014 07:38
5 דקות
תגיות: ,
סיפורים נוספים שיעניינו אותך