ג'יני^^
אני לא יודעת מה איתכם אבל עם ההורים שלי לא היו נוכחים בארוחות המשפחתיות ככה בדיוק הם היו מתנהלות חחח סליחה על הזמן ההמתנה הממושך האמת שהתחלתי לכתוב את הפרק אתמול אבל היו לי כל מיני דברים לעשות ובגלל הוא עלה רק עכשיו... בכל מקרה כבר יש לי רעיון חדש והוא הולך להיות פאנפיק על טוני סטארק/ איירון מן אז אני מתכוונת להריץ את הסיפור הזה, מקווה שאתם מוכנים למרתונים כי אני הולכת לעשות כמה כאלה בהמשך ^^ בכל מקרה אני אשמח לקבל ביקורת למרות שלא הייתה ממש התקדמות בעלילה תודה רבה מראש ^^

אפס- פרק שביעי

ג'יני^^ 28/04/2017 379 צפיות 4 תגובות
אני לא יודעת מה איתכם אבל עם ההורים שלי לא היו נוכחים בארוחות המשפחתיות ככה בדיוק הם היו מתנהלות חחח סליחה על הזמן ההמתנה הממושך האמת שהתחלתי לכתוב את הפרק אתמול אבל היו לי כל מיני דברים לעשות ובגלל הוא עלה רק עכשיו... בכל מקרה כבר יש לי רעיון חדש והוא הולך להיות פאנפיק על טוני סטארק/ איירון מן אז אני מתכוונת להריץ את הסיפור הזה, מקווה שאתם מוכנים למרתונים כי אני הולכת לעשות כמה כאלה בהמשך ^^ בכל מקרה אני אשמח לקבל ביקורת למרות שלא הייתה ממש התקדמות בעלילה תודה רבה מראש ^^

פרק שביעי-

הבוקר הגיע לבסוף ואני לא הצלחתי לעצום עין כל הלילה.
המראה של הנער חסר ההכרה והסיפור על אדון אדמונס הסתחררו במוחי ולא נראה הגיוניים.
לא הבחנתי באור שנכנס מבעד לחלון הסגור עד שדלת חדר האורחים נפתחה לרווחה, פניה הבהירות של אליס הציצו דרכה ועיניה הביטו בי במבט שלא ראיתי על פניה עד אותו הרגע, מעט סקרני ועליז.
“קומי עורי, יפייפיה נרדמת!” היא קראה ונכנסה דרך הדלת, לבושה בבגדים חורפיים בגווני כחול, שיערה החום היה אסוף לאחור בקוקו גבוה כשפוני נופל על עיניה, כאשר אור השמש פגש בקצוות ממנו הן הפכו לג’ינג’יות. “תלבשי את אלה,” היא הושיטה לי ערמת בגדים עבים שהיו בידיה. “לא החלפת בגדים מאז שהגעת לכאן ואם להיות כנה, שלך כבר מתחילים להסריח.” היא חייכה חצי חיוך, הניחה את הבגדים על המיטה לידי והתקרבה שוב לדלת. “ותרדי מהר לחדר האוכל ארוחת הבוקר מתקררת.” היא סגרה את הדלת אחריה והשאירה אותי לבדי פעם נוספת.
לא הבנתי לגמרי מה הסיפור של אליס ואיך פתאום ההתנהגות שלה כלפיי כל כך השתנתה אבל הנחתי שעדיף להיות חברה שלה על פני האויבת שלה, כך עם כולם פחות או יותר, עד שאבין מי אני לכל הרוחות.
קמתי מהמיטה ומתוך הערמה של אליס בחרתי בגדים שהיו פחות או יותר במידה שלי ותאמו את מזג האוויר שהיה בחוץ, כאשר הצצתי מהחלון יכולתי לראות שמש זורחת ואת קרניה משתקפות על השלג הלבן. לכן בחרתי מהערמה סוודר עבה בצבע בז, טייץ שחור וצעיר אדום ורך במיוחד. נעלתי את מגפיי ויצאתי מהחדר.
בהמשך המסדרון יכולתי לשמוע קולות ורחשים מכיוון חדר האוכל, הגברתי את קצב ההליכה שלי ככול שיכולתי עם מגפיי הכבדים ולבסוף, לאחר הליכה קצרה הגעתי אל הדלת, שפעם נוספת הייתה פתוחה לכדי חריץ.
“בוקר טוב, קיאן,” ברברה ברכה אותי בחיוך ברגע שנכנסתי לחדר האוכל. “הבנתי שהייתה לך הרפתקה קטנה הלילה, אבל בואי תשבי.” בדיוק כמו אתמול, שולחן ארוך ומלבני עמד במרכז חדר האוכל, מהמטבח עלו קולות סירים ועל השולחן עצמו נחו מטעמים מפתים למראה, התיישבתי ליד ברברה ומול טין טין, שחייכה עליי בעודה חותכת בעזרת מזלג חתיכה מהחביתה שנחה בצלחתה.
“הלילה עבר בסדר,” התחלתי לומר, ברברה הושטה לי צלחת והתחילה להעמיס אותה בלי לשאול אותי מה מתחשק לי לאכול. “אחרי שחזרתי לחדר שלי זאת אומרת.” הוספתי בשקט.
ברברה צחקה צחוק עמוק, אמיתי ומתגלגל, עיניה החומות נצצו בעודה צוחק. “אוסטין כבר הספיק לספר לנו על מה שקרה אתמול בלילה,” היא הניחה לידי את הצלחת שהייתה מלאה בחביתה, גבינות, טונה וסלטים מכל הסוגים. “באמת היה לכם מזל שגידעון הגנן נכנס פתאום לאחוזה וקטע את דבריו של אדון אדמונס, אחרת הייתם נמצאים במצב לא נעים בכלל.” היא מחייכת בידיעה שהכל כבר מאחורינו.
“ו… את לא חושבת שזה מוזר?” שאלתי אותה והתחלתי להעמיס סלט ירקות על המזלג שלי, רק באותו הרגע הבנתי כמה רעבה אני.
“את מתכוונת לנער שהוא מצא מעולף מחוץ לאחוזה?” היא ענתה בשאלה. פתאום כל הרחשים סביב השולחן השתתקו.
לא אמרתי דבר ורק הנהנתי. “זה… קצת מוזר למען האמת.” קולו של אוסטין הגיע לאוזניי מהקצה הרחוק של השולחן.
“אתם מכירים?” שאלה טין טין עיניה החומות נעוצות בי בסקרנות.
הפנתי את מבטי אל ברברה, היא היחידה מבין הסובבים סביב השולחן שידעה על בעיית הזיכרון שלי. כלומר, ידעתי שזה לא סוד אבל זה גם לא משהו שאני צריכה להתפאר בו. ברברה משכה בכתפיה כאומרת, אם את מוכנה לספר, פשוט תספרי.
“ל- לא אני לא מכירה אותו.” אמרתי אחרי רגע מרגישה את העיניים שלו כולם נעוצות בי. זה לא היה לגמרי שקר אבל גם לא אמת ברורה, משהו באמצע.
“אולי הוא מכיר אותך?” זרק טים, שישב מול אוסטין וליד קייל.
“אם הוא מכיר אותה אתה לא חושב שהיא גם צריכה להכיר אותו?” ענתה לו אליאן בשאלה, שיערה הבלונדיני והארוך נקלע לצמה ארוכה שנחה על כתפה והיא לא טרחה להרים את עיניה הכחולות מצלחתה כדי להביט בטים.
“אולי הוא סוכן סמוי שבא להרוג את כולנו.” קראה אליס בהתרגשות ממקומה בצידו השני של קייל.
“את חייבת להפסיק לקרוא כל כך הרבה ספרים, אחותי, זה מטגן לך את המוח.” השיב לה קייל והוציא לה לשון בפרץ מובהק של בגרות. בתגובה לדבריהם ברברה, שישבה לצידי, גלגלה את עיניה וסובבה את אצבעה סביב רקותיה.
“אני רואה אותך ברברה! אם יש לך משהו לומר פשוט תגידי.” נבחה אליס שבדרך כל שהיא הצליחה לראות את התרחשות בצידו המרוחק של השולחן.
“יש לי הרבה מה לומר לך אבל אני בניגוד עלייך, מלכת דרמות שכמותך, יודעת לשלות בעצמי.” ברברה אפילו לא הפנתה את מבטה לעבר אליס אבל שרירי הזרועות שלה נדרכו סביב המזלג שאחזה בידה.
“בנות… בבקשה אל תריבו.” קולה של אליאן נישמע מיואש.
“והנה זה קורה שוב.” יכולתי לראות את טים מגלגל את עיניו החומות.
“אני לא אשמה.” התחילה אליס לומר בתגובה. “כולנו דיברנו על הנער המסתורי שמכיר את קיאן ופתאום גברת ביונסה מתחילה לגלגל עיניים לכיווני.”
“אני יודעת שהיית רוצה קול כמו שלי במקום כישורי הציור העלובים שלך.” ברברה הגיבה את גבותיה המשורטטות לכיוון אליס וחייכה חיוך מתקתק.
“כדי שתבואי הנה.” לחישתה של טין טין גרמה לי להפנות את מבטי מהוויכוח הסוער שזכיתי לראות כבר בפעם השנייה בחדר האוכל. אבל זה כבר היה מאוחר מידי כי בשנייה שלאחר מכאן קערה מלאה בדייסה חמימה התעופפה לעברי ופגעה בדיוק בסוודר שלבשתי.

אפס- פרק שביעי
דרוג הסיפור 4 | 1 מדרגים

תגובות (4)

ברור שאני מוכנה למרתון סיפור מושלםםםםםםםם????????

28/04/2017 14:13

מצדי תעלי אפילו עכשיו למה אני במתח ????

28/04/2017 14:16

האם אליס נדלקה על קיאן?(יהיה מוגזם לשפפ אותם כבר עכשיו? קיאליס? אליאן? אליסיאן?)
חשדתי שזה מה שאת מתכננת כבר זמן מה, אבל עכשיו היו כל כך הרבה רמזים חבויים בפרק שמאששים את הטענה שלי.
אני מניח שאת לא תאששי אותה, ותתני לי להישאר במתח.
אוקיי. הציפייה שווה את זה.

אליס מופיעה כל כך הרבה. זה כזה כיף ^^.
והיא מתווכחת עם ברברה ^^.
וואו. וואו. וואו. טעות מספר אחת של ברברה – כישורי הציור של אליס ממש לא עלובים(אה ולפני זה היא קראה לה מלכת דרמות. אליס לא טיפוס כל כך כזה. או שכן??? טוב, לפחות לא ברוב הזמן.)
טעות מספר שתיים – היא יורדת על משהו שאליס אוהבת לעשות.
אני לא יודע מה את מתכננת לפרק הבא – אבל אם מתכוונת להפוך את הויכוח לסוער אפילו יותר, אם ברברה תגיד משהו על זה התחביב השני(אך האהוב ביותר) של אליס, הקריאה, אליס תשתגע.
נגיד אם היא תגיד שהספרים שלה מטופשים ושהשם שלה מטופש כי הספר שעליו היא נקראת(אליס בארץ הפלאות) מטופש כמו שאר הספרים שהיא קוראת(הספרים שאליס קוראת ממש לא מטופשים. אבל זה מה שברברה תגיד אם היא תרצה לעצבן אותה). או שהיא תעליב אותה בדרך אחרת, מה שנראה לך.

אז אליס זרקה עליה את האוכל?
טא-דאם!

מצד אחד אם אליס מחבבת את קיאן, אז אולי היא תתנצל, מצד שני, כשמישהו מרגיז אותה לא כל כך אכפת לה מהסביבה שלה, אז אולי היא פשוט תמשיך לריב עם ברברה.

ומה עם העונש שאדמונס אמור לתת להם? הם כולם הולכים לחמוק מעונש?
אולי עכשיו בגלל שאליס גם זרקה צלחת עם אוכל, היא תקבל עוד עונש(כן, אני מאוד אוהב שהדמויות שלי סובלות. אבל שוב, מי לא?)?

טוב, חפרתי מספיק על הדמות שלי(אבל! היא הייתה די מרכז הפרק אז אי אפשר להאשים אותי ^^).

כיף שחזרת להעלות פרקים והולך להיות מרתון???? 0_0

שבת שלום,
פרק מעולה(ממש ממש השתפרת. רואים שאת מיישמת את ההערות. והוספת התיאורים ממש מוסיפה לסיפור!)!
מחכה להמשך.

28/04/2017 18:55

אני לא זוכרת למה לא הגבתי על הפרק ברגע שסיימתי, יש מצב שלחצו עלי לעשות משהו…
בכל מקרה, יופי של פרק. אישית, ציפיתי שתציגי את הנער או משהו כזה והתפלאתי לגלות שהוא דווקא סבב סביב ארוחת הבוקר. שלא תביני אותי לא נכון, אני מעדיפה את זה ככה ^^
אליס וברברה רבות, חיכיתי לזה בערך מהרגע שקראתי את הדמויות שלהן בהרשמה XD מעניין לדעת אם ולאן זה יתפתח.
אגב, שאלה שמקננת אצלי בראש כבר מתחילת הסיפור: בת כמה קיאן? אני מדמיינת אותה כמו ילדה עד גיל שלוש עשרה, אבל אני מניחה שהיא יותר מבוגרת. פשוט עד שלא אדע באמת בת כמה היא אני ממש אתקשה לדמיין אותה (אני גם קוראת את הקטעים איתה מאותה נקודת מבט, אז זה ממש מסובך).
עומד להיות מרתון? וואו. כיף!
מחכה להמשך, ובהצלחה עם המרתון!

29/04/2017 01:45
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך