ג'יני^^
יששש פרק שישי עם עילה משמעותית, לפחות בעיניי^^ עכשיו כשפסח הארור מאחורינו אין לי תלונות על האוכל אבל הבקשה היחידה שלי היא לקבל ממכם ביקורת כדי להשתפר כמה שיותר כי זה באמת חשוב לי. בתגובות בפרק הקודם בלאקוודו כתב שזה נשמע קצת כמו "הרץ במבוך" אחרי שציינת את זה הבנתי שזה באמת די נכון והחלטתי לשנות את העלילה לגמרי אז עכשיו מצפה לכם טוויסט ענקקק!!!! בכל מקרה תודה ברבה על ההערות וההארות אני קוראת את כל התגובות שלכם ומשתדלת להפנים גם עם אני לא מגיבה עליהם ^^

אפס- פרק שישי

ג'יני^^ 18/04/2017 353 צפיות 10 תגובות
יששש פרק שישי עם עילה משמעותית, לפחות בעיניי^^ עכשיו כשפסח הארור מאחורינו אין לי תלונות על האוכל אבל הבקשה היחידה שלי היא לקבל ממכם ביקורת כדי להשתפר כמה שיותר כי זה באמת חשוב לי. בתגובות בפרק הקודם בלאקוודו כתב שזה נשמע קצת כמו "הרץ במבוך" אחרי שציינת את זה הבנתי שזה באמת די נכון והחלטתי לשנות את העלילה לגמרי אז עכשיו מצפה לכם טוויסט ענקקק!!!! בכל מקרה תודה ברבה על ההערות וההארות אני קוראת את כל התגובות שלכם ומשתדלת להפנים גם עם אני לא מגיבה עליהם ^^

פרק שישי-

מבטי היה נטוע על הנער חסר ההכרה שנח על כתפו של גידעון המזדקן. אדון אדמונס והוא המשיכו לדבר בניהם בעודם משכיבים את הנער על הרצפה במסדרון וסוגרים את הדלת. אוסטין, אליס וקייל המשיכו לדבר ביניהם על המזל שהיה לנו בכך שהצלחנו להתחמק מעונש בזכות המקרה ועל צירוף המקרים שבמתרחש. אני פשוט לא יכולתי לנתק את מבטי ממנו.
שיערו היה כהה ופרוע, נידבר למיצחו בגלל השלג והזיעה שהיו עליו. עיניו היו עצומות אך לא בשלווה, נראה כאילו הוא חולם חלום רע משום שכל תו פניו היפים והשחומים היה מעוות מסיבה כל שהיא. הוא לבש מעיל שלג שחור ומגפיים, אבל הדבר שצעק במוחי יותר מכל היה שהוא הגיע לכאן באותה הדרך כמוני, מחוסר הרכה, בלילה מושלג.
יכול להיות שזה יותר מצירוף מיקרים? אולי הוא הגיע לכאן בשבילי?
“קיאן!” קולו החד של אדון אדמונס החזיר אותי אל המציאות בחבטה חזקה. “לכי מיד לחדר האורחים ואל תצאי משם עד הבוקר,” הוא יישר את עיניו השחורות, חדות כמו סכין, אליי. “זה כולל גם אתכם, אנחנו נדבר על העונש שלכם בפעם אחרת.” הוא פנה להביט באוסטין, אליס וקייל. לאחר שסיים את דבריו הוא שחרר את כולנו בהניף יד וחזר לדבר עם גידעון.
“תודה שפחדת גם, קייל.” אליס דחקה בקייל כאשר ארבעתנו עשינו את דרכינו במסדרון, כל אחד לחדרו.
“למה שאפחד מהזקן הזה, הוא פשוט… פשוט הרס לי את החוויה שבפריצה.” הוא חייך בגאה, כנראה על כך שהצליח להמציא תירוץ שהוא לא לגמרי מטופש.
“בטח שיש לך סיבות לפחד, כולנו שמענו את השמועות עליו.” אוסטין הצטרף לשיחה ודבריו גרמו גם לי להתעורר פתאום.
“על איזה שמועות אתם מדברים?” שאלתי.
אליס אפנתה עליי את גבה וקייל פשוט שתק לעברי, מחייך חיוך מתגרה. היחיד שהסכים בטובו לענות היה אוסטין. “מאוד בוגר, חבר’ה,” הוא גלגל את עיניו לעבר חבריו. “השמועות על אדון אדמונס. מספרים שבעברו הרחוק הוא היה חייל ביחידה מיוחדת של הממשלה, יחידה שבה עברו כל החיילים ניסויים מוזרים כדי לשפר את הביצועים שלהם, הבעיה הייתה שהתהליך מוחק את ההרגשות והזיכרונות שלהם,” הוא נעצר לרגע בדרמתיות, נותן למידע לחלחל לתוכי. בשלב הזה עצרנו כולנו ליד הדלת הראשונה שככול הנראה הובילה לחדרם של אוסטין וקייל, אבל לא קייל ולא אליס מיהרו אל חדריהם. “הבעיה עם אדון אדמונס הייתה שהתהליך חל עליו רק באופן חלקי, הוא אמנם שכח את עברו והביצועים שלו אומנם השתפרו אבל הרגשות שלו לא כבו. הוא המשיך להרגיש והרגש העיקרי שחש הייתה אשמה על כל אותם דברים שהממשלה גרמה לחיילים לעשות.” בשלב הזה כבר הייתי מרותקת כל כך לסיפור שהפסקתי לנשום.
“הו הו! אני רוצה להמשיך את הסיפור!” קיפצה אליס ואפילו לא שמתי לב שהמשך הסיפור בקע בפיה. “אחרי זמן מה, מלא ברגשות אשמה מייסרים וכבול בסביבת אנשים שאינם חשים דבר, הרגיש אדון אדמונס שהוא הולך ומשתגע. המפקדים שלו, מחוסר ברירה, אישרו לו חופשה קצה של שבוע בלבד אבל-”
“שבוע זה כל מה שהוא היה צריך בשביל להתאהב בה עד מעל הראש,” התפרץ קייל לדבריה של אליס והוציא לה לשון לאחר מכן כדי להבהיר שהוא זה שממשיך לדבר מעכשיו. “הוא פגש אישה, את מבינה? בגלל שהוא, בניגוד לכל החיילים האחרים כן הרגיש הוא גם הספיק להתאהב בה בזמן קצר מאוד. העניין הוא שבמקום לסדר לו את המחשבות האישה הזו רק בלגנה לו את המוח עוד יותר. היא דיברה איתו על תקווה וחלומות וילדים וכשחזר מהחופשה שלו הוא כבר לא היה אותו הדבר, הוא החליט לברוח.”
“בלי עבר לא נותר לו למי לפנות, חוץ מהאדם היחיד שהוא כן זוכר, האישה שפגש בזמן החופשה שלו,” המשיך אוסטין, דממה השתררה ומילותיו הדהדו במסדרון. “הוא החליט לספר לה את האמת על עצמו, על מי שהוא ומה שעשה. בדרך נס הסכימה האישה לקבל אותו למרות הכל ויחד הם ברחו הרחק מציפורניה של הממשלה עד ש-”
“עד שהממשלה מצאה אותם. הם הרגו את האישה לאט, כדי שאדון אדמונס יוכל לשמוע את סיבלה ולהבין שאיתם לא מתעסקים, בדיוק ברגע שהם התכוונו להרוג גם אותו משהו קרה, לא ברור בדיוק מה, והוא הצליח להימלט,” המשיכה אליס. “כשהוא סובל ומוכה ושבור לב ומתאבל על מותה של אהובתו החליט אדון אדמונס לעשות את הבלתי אפשרי, הוא עבד בלי סוף רק כדי שהיה לו מספיק כסף כדי לקנות את המקום הזה, מקום מבודד ורחוק מהכל בלב היער, הרחק מציפורניה החדות של הממשלה. ובמקום הזה-”
“במקום הזה בדיוק,” פעם נוספת התפרץ קייל אל דבריה, כדי לחתום את הסיפור, הנחתי. “הוא הקים את בית היתומים שבו אנחנו חיים היום, משום שזה היה חלומה של אהובתו, כדי להקים לעצמו משפחה אמיתית.”
דממה, לא יכולתי לשמוע דבר ואפילו המחשבות שבראשי הפסיקו להסתחרר. לא יכולתי להאמין למשמע אוזניי. לא יכולתי לקשר את הסיפור העזוב והנורא הזה אל מישהו נחמד כמו אדון אדמונס.
“אתם באמת מאמינים לסיפור הזה?” שאלתי בשקט, מפחדת להפר את הדממה, לגרום לצללים להתעורר.
ואז ברגע אחד הכל השתנה, ההבעות הרציניות שלהם הפכו פתאום לפנים מעוותות מרוב צחוק שהתגלגל ונשמע רם כל כך ברחבי המסדרון שפשוט רציתי שהאדמה תיבלע אותי באותו הרגע.
“זה סתם סיפור שאחד היתומים האחרים שגרו כאן לפנינו המציא.” צחקה אליס וניגבה דמעת צחוק מעינה הימנית.
“כן. האמת שאדון אדמונס קיבל את האחוזה מסבא שלו, אני לא יודע למה הוא החליט להקים במקום דווקא בית יתומים אבל הנה אנחנו כאן.” חייך אוסטין.
“היית צריכה לראות את הפרצוף שלך, קיאן. באמת הייתי צריך לצלם את זה.” קייל טפח על כתפי וגרם לי לרעוד.
לא יכול להיות שזה פרי דימיונו של יתום שגר פה פעם, לא יכול להיות שכל זה המצאה אחת גדולה.
“לכי לישון, קיאן. מחר בבוקר נגלה מיהו הבחור החדש ועם יהיה לנו מזל אולי אפילו נצליח לחמוק מעונש.” אמר אוסטין וחמק לכיוון חדר כשקייל בעקבותיו.
אליס נעצרה רגע, רק כדי להרים את החתול האפור והזקן שלה אל בין זרועותיה ולאחר מכאן נכנסה לחדר הסמוך.
“שינה ערבה, בשר טרי, ברוכה הבאה לבית שלנו.” היא חייכה אליי לפני שסגרה את הדלת והשאירה אותי במסדרון לבדי.

אפס- פרק שישי
דרג את הסיפור

תגובות (10)

את שגיאות הכתיב תיקנת באופן משמעותי:)

18/04/2017 20:04

הסיפור עצמו טוב מאוד ואין לי הערות:)

18/04/2017 20:05

תוך כדי שאני קורא את הסיפור על אדמונס, אני כבר מכין בראש את התגובה שאני הולך לכתוב… אני קורא ושם לב שהקטע מאוד תיאטרלי, אז התכוונתי להעיר על זה, ואז הגיע הקטע שהם צוחקים ומגלים שהכל היה שקר(או שלא?! *מוזיקת מתח*), אז רציתי להגיד ש-כשרואים את התמונה המלאה- הקטע הזה היה כתוב פשוט נפלא. בהחלט גרם לי לגחך.
הפרק היה מעולה ויש לי רק הערה אחת – כשיש קטע שבו דמות אחת מדברת באופן רצוף במשך די הרבה זמן, כדאי להוסיף תיאורים(חיצוניים) של הדוברים מדי פעם(את הוספת תיאורים של האווירה ואופן הדיבור, שזה גם ממש טוב אבל אם יש את האפשרות כדאי גם להוסיף תיאורים של הדוברים). זה גם מזכיר לנו איך הדמויות נראות, במקרה ושכחנו, וגם משמש כהפסקה בדיבור, מה שמקל על הקריאה.
מצחיק אותי שאליס קוראת לה בשר טרי, אני אוהב את העוקצנות שאת מוסיפה לה..
אולי עכשיו בגלל שהגיע מישהו חדש לבית היתומים, קיאן תתפרץ על אליס(או על מישהו אחר) שנמאס לה שקוראים לה בשר טרי, ושהיא כבר לא התוספת הכי חדשה לבית היתומים.
אם ההתפרצות תהיה על אליס – אז מה שהיא תעשה זה לטפס לאחד המקומות הגבוהים שהיא אוהבת לעלות אליהם, גם כי כמו שכתבתי בהרשמה, היא כמעט תמיד באיזה מקום גבוה אבל גם כי במקרה הזה היא תרצה לצאת מטווח פגיעה למקרה שקיאן תתרגז עליה אפילו יותר אחרי שהיא תגיד – “אם את לא בשר טרי אז את בשר מקולקל(/רקוב). אוי זה גאוני כי את גם מריחה כמו בשר מקולקל.”
ככה אליס, גם מצאה לקיאן כינוי חדש, שכל הכינויים האלה בטח מעצבנים את קיאן, אז היא הצליחה לעצבן אותה בדרך אחת.
ואז היא גם עוקצת אותה לגבי איך שהיא מריחה(לא שקיאן בהכרח מריחה ככה, אבל זו עדיין עקיצה מוצלחת), ואז היא מצליחה לעצבן אותה שוב.
זו לא חייבת להיות התשובה הזו בדיוק, פשוט שהתשובה שאליס תענה תצליח לעצבן אותה אפילו יותר ממקודם ושיהיה איזשהו משחק מילים או דו-משמעות בתשובה שלה. כי אלה התשובות שאליס עונה, מצליחות לעצבן אפילו יותר מרמת העצבנות שלך לפני זה, והן גם מתוחכמות.

אז אחרי שחפרתי על הדמות שלי(כרגיל)
כל הכבוד על ההעלאה המהירה של הפרקים!
פרק נפלא!
תמשיכי!

18/04/2017 21:46

    אני ממש שמחה שאהבת את הפרק :) אקח לתשומת ליבי את המה שאמרת בקשר להפסקות בין הדיבור, אני מאמינה שפשוט נכנסתי לזה קצת יותר מידי חחחח
    הנזיפה הראשונה הייתה על אליס כי היא נמצאת שם הכי הרבה זמן ואמורה כבר להכיר את החוקים, למען האמת.
    בכל מקרה אני ממש אוהבת את זה שהיא וקייל כאלה חברים טובים והתכנון בקשר למערכת ביחסים שלה ושל קיאן קצת שונה אני מקווה שהוא יספק אותך ^^

    21/04/2017 12:27

יש לי בעיה אחת- מר אדמונס *היישיר* אליי את עיניו החדות כסכינים. אחלה פרק. זה רק נדמה לי או שקייל מתנהג כמו ילד מגודל? אני כל כך אוהבת את זה שהוא מוםיע בהרבה פרקים (חמש מתוך שש בערך ) זה גם די מתאים כי הוא דוחף את עצמו למרכז העיניינים בכל מצב

18/04/2017 23:06

    אני אוהבת את קייל! כנראה זו הסיבה שבגללה הוא מופיע בהרבה פרקים ואני צופה לו עתיד מזהיר ^^

    21/04/2017 12:28

מתי עולה עוד פרק?

20/04/2017 01:09

    אין לי ממש חשק לכתוב לאחרונה… אני אכתוב את הפרק היום או מחר כנראה :)

    21/04/2017 12:28

או היי! ~קוראת חדשה וזה
מזמן לא הגבתי כאן על סיפור (וואי, ממש מזמן) וזה ממש כיף עכשיו ^^
בכל מקרה, לסיפור: בלאק וקורן (אני מקווה שהיא תסכים לי לקרוא לה ככה) כבר העירו על השגיאות, אז אני רק אוסיף שלפעמים את כותבת פעלים בזמן הווה ב- ה’ (הלך = אלך) ואני לא ממש יודעת למה. כעיקרון זה היה יותר בפרקים הראשונים, עכשיו אין, אז אני מקווה שזה לא יחזור על עצמו ^^
והעלילה, האמת שזה ממש מעניין, וזה מפתיע כי בזמן האחרון שום דבר לא מעניין אותי. את יודעת כמה עצובה הייתי לפני שעה כשראיתי שעשית הרשמה?
יש לי כל כך הרבה השערות בנוגע להמשך, אבל אני לא אעלה אותן כאן כי אז זה יגרום לי לפתח ציפיות ואז אני אתאכזב.
אה ו… אני היחידה שכל הדמויות ממש מבלבלות אותי? אני מכירה את השמות אבל לא מצליחה לקשר שם לפרצוף, יכול להיות שזה פשוט בגלל שלא כל הדמויות הוצגו כרגע (או שכן?) או שזה פשוט כי קשה לי לזכור פרטים כאלה.
אני מצפה מאוד להמשך!

28/04/2017 00:08
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך