אשמח מאוד לקבל תגובות!

אריתראה פרק 2-הכינוס(פנטזיה)

22/04/2019 72 צפיות תגובה אחת
אשמח מאוד לקבל תגובות!

אריתראה התאוששה מהכניסה הנוראית שהייתה לה.היא התיישבה בכיסא השמור לה לצידו של סודן ומרוקו.הכיסא העשוי עץ מהוגני קהה ומרופד בעור בצבע קרם בהיר,והוא נוח מאוד.
בעודה מתיישבת בכיסא השמור לה, מהנהן אליה סודן,ומרוקו שולח מבט מנחם.
“נו טוב”,חשבה לעצמה אריתראה,”אמריקה קמה על צד שמאל הבוקר,כנראה עוד פעם מישהו שיחק אצלם ברובים,אחרי הכל,זה ממש טמטום לתת לכולם רובים ביד ןאז לצפות מהם לא לירות בהם,איך אמר צ’כוב?-“מרגע שנכנס אקדח לסיפור אין מנוס מלהשתמש בו”.נראה לי שזה הוא,אני לא בטוחה. בכל מקרה,אני אסתדר איכשהו,אחרי הכל,זה לא הכינוס הראשון שלי.”
לבנתיים אמריקה המשיכה לדבר,אמריקה היא בחורה גבוהה,לא שמנה ולא רזה עם עור בצבע מוקה,אבל הדבר הראשון שתשימו לב אליו כשתביטו עליה הוא השער שלה.
יש לה שער מרהיב ביופיו,עם מלא גוונים של שחור ,בלונד ומעט בורדו,קצת שיבה אשר זרקה בשיערה ,ואפילו כמה רסטות צבעוניות ביצבתו מצד ימין של שערה.השער שלה לא חלק ולא נפוח,אלא מתולתל תלתלים גדולים ואחידים .
ובזמן שאמריקה דיברה בלהיטות על איראן ורוסיה אריתראה בחנה את פני המשתתפים.היא ראתה את פולין,בלונדינית,רזה ויפה,מהסוג שיכול לדגמן למגזינם,יושבת בנימוס,ידיה מונחות בעדינות על ברכיה שמונחות זו על זו בסיכול.היא חיבבה אותה,למרחת שהיא תמיד הביטה בה כאילו היא נסיכה של שבט פראי,אולי כי זה מה שהיא,יאמרו כולם,אבל כולם טועים,ובגדול.
היא ראתה את איראן מזעיף פנים לדבריה של אמריקה,ואת רוסיה מביטה באמריקה במבט מהורהר על גבול המודאג-וזה די ברור בהתחשב בכך שעליהם אמריקה מדברת,וזה לא כאילו צ’אד מדברת על זה(בלי להעליב את ממלכת צ’אד)זאת אמריקה,ולפי איך שהיא מדברת על זה-זה לא נראה כמו משהו שהיא מוכנה לטאטא את זה מתחת לספה.
לאחר שאמריקה מסיימת לדבר יש הפסקה של חצי שעה כדי לדבר,לנשום,ולאכול.
אמריקה יורדת מדוכן הנאומים,ותוך כדי כך קמים כל יושבי אולם הכינוסים,משקט מוחלט עבר הסטטוס של חדר הכינוסים לרעש מחריש אוזניים של גרירת מלא כיסאות ,בבבת אחת.
אריתראה כבר יודעת מה יהיה אחק כך,אחרי ההפסקה איראן יבוא לדבר,ואולי גם רוסיה תעלה על הדוכן,ואז שוב הפסקה,ואז הצבעה על מה עושים,זה מה שקורה בכל כינוס.
חוץ מהמקרים שהרוב נשארו ניטרלים,ואז עושים עוד כינוס ועוד אחד,עד שמחליטים מה לעשות.
אריתראה התרוממה ממושבה,היא ידעה שאמריקה תחפש אותה,וששויץ יביט בה במבט נוזף,ואז יציץ בשעונו במופגן,כאילו אומר:”אילו היה לך שעון כמו שלי לא היית מאחרת” או-”באיזה שעון את משתמשת שאת מאחרת בחמש דקות שלמות?בשעון שמש?”
אבל לא היה אכפת לה משוויץ,הוא היה יקה זקן מתנשא וטרחן בחליפה יקרה ושעון שויצרי יקר,וזה-כמובן,היה כל מה שהיה לו בראש.
אבל אמריקה זה סיפור אחר לגמרי.
בזמן האחרון היא הייתה זקוקה לסיוע ממנה כי כמה דברים הסתבכו,והיא עזרה לה,גם באח רצון,אבל בחוסר סובלנות משווע,כאילו אומרת לה:”לא לעוד הרבה זמן”.
אריתראה התרוממה מכיסאה והחלה להלך אל עבר בר המשקאות,היא ניסתה להיבלע בקהל כמה שיותר,היא ניסתה להיתחמק מאמריקה.
עוד רגע קט והיא מגיעה אל הבר,סרביה בשמנמנה והגבוהה מסתירה אותה מעיניה התרות של אמריקה,נראה שאמריקה לא שכחה את אריתראה.
אריתראה הגיעה אל הבר,והברמן חיגה להזמנתה.
היא השתהתה מעט,ואז אמרה בהחלטיות:”בשבילי קולה זירו בבקשה”.
הברמן הינהן והיסתובב,ותוך רגע כבר הייתה לה כוס זכוכית גבוהה ודקה של קולה זירו עם קוביות קרח ופלח לימון על הדופן.
היא שיחררה תודה מבויישת לעבר הברמן,והוא הינהן לעברה וכבר חיכה לבא בתור.
היא אחזה את הכוס הדקיקה באצבעותיה הארוכות,ובדיוק כשהיסתובבה ראתה את אמריקה מאחוריה
אמריקה חייכה חיוך מזיוף ואמרה:”שלום”.

אריתראה פרק 2-הכינוס(פנטזיה)
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (1)

אשמח מאוד לקבל חוות דעת- מה אהבת ומה פחות אהבת

22/04/2019 21:56
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך