דווקא הוא פרק 7

01/07/2018 475 צפיות אין תגובות

אני קמה בבוקר בשקט מהמיטה של אבא מתארגנת לבית הספר בשקט
אני מסתכלת בשקט על הארון שלי ובודקת מה אוכל ללבוש כדי שלא יראו את הסימנים אבל גם שלא יחשבו שאני מוזרה
לבסוף אני בוחרת בחצאית מקסי ארוכה בצבע שחור עם מלא פרחים ו בגופיה ובזגקט קטן ולא חמים במיוחד ויוצאת מהבית לכיוון בית הספר אסור לי לקחת אוכל כי השמנתי איזה 4 קילו ככה אבא אומר
אני מגיעה לבית הספר ואני רואה את טום ורעות ביחד יושבים וצוחקים ואני נתקפת קנאה וזעם וניגשת אליהם בצרחות זהו טום כל כך מהר שחכת ממני ואת נכון שאת מגעילה אבל יש גבול כת יודעת שאני עדייןןן עדיין
רעות עדיין מה
טום עדיין מה קליאו
עדיין עדיין טוב מה זה משנה עכשיו
אתם נוראיים ואני שונאת אותכם חבורות מהר מהאזור יושבת בצד ומחכה להיכנס לשיעור וביינתים אני מכינה את שיעורי הבית
לאחר כ15 שעה נשמע צלצול הפעמון ואפשר להיכנס לכיתה
אני נכנסת לכיתה שיעור אזרחות עכשיו המורה מדברת ומדברת מספרת על המון חוקים ועוד דברים במדינה אבל אני לא יכולה להפסיק לחשוב על טום ורעות אני לא מאמינה שהם ביחד הם צבועים פשוט צבועים
נשמע צלצול לסוף השיעור ועם זאת הפסקת האוכל
אני רעבה לא אכלתי כלום מאתמול בערב
טום שואל אותי למה אני לא אוכלת אז אני אומרת לו שאני שחכתי את האוכל טום מוציא מהתיק שלו שקית במבה ונותן לי הוא אומר לפחות תאכלי משהו אני מסרבת אבל הוא לא מרפה אז לבסוף אני לוקחת את השקית ואוכלת נגמר היום ואני בדרך הביתה אני עולה במדרגות ופותחת את דלת הכניסה אבא שלי בסלון הוא אומר לי להתקרב אליו ושואל אותי מה זה הריח הזה אני אומרת לו כלום ואז הוא אומר בטוחה כי הפירורים על החולצה שלך אומרים אחרת
אני אומרת לו אבא אני מצטערת אני לא אכלתי מאתמול הייתי רעבה מאד בבקשה אל תכעס עליי
אל תדאגי יקירתי אני לא כועס עלייך אבללל זה לא אומר שלא תקבלי עונש כדי למטה לחדר מיד
ואז למטה מחכים לי שני גברים שנראים מאד עצבניים הם שואלים את אבא אם זהו שק החבטות הוא עונה שכן יש לכם בדיוק 4 ימים איתה תהנו
4 ימים אבא מה עם בית ספר
אל תדאגי קליאו נגיד שהרגשת טוב
אבל אבא
הוא בואי בי בחוזקה אין אבל ואין שמבל את תישארי פה ותיתני להם את הסיפוק שמגיע להם הם שילמו כסף
בהתחלה הם התחילו בכמה בעיטות חזקות ואז קשור אותי ואנסו אותו הריחו אותי לרדת להם ללקק להם לגעת להם ועוד ואז הם עברו למכונות העינויים זה המפרק אצבעות ידיים רגליים הקולר הדוקרני המכונה הרותחת לשדיים מכות חשמל ומלקות ואז עוד פעם אנסו ושוב חזר כעבור 4 ימים זה נגמר וביום למוחרת חזרתי לבית הספר והפעם אני רואה את טום ורעות עומדים ליד השער בפנים נסערות


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך