צועדים היו בתוך יער דליל אך מדהים, ציפורים צייצו במקהלה עריבה וכל הטבע שר כאחד, רוח קלילה בידרה את שערותיהם והעצים הגנו עליהם מחום השמש. "אתם שומעים את מה שאני שומעת?" אמרה אחת הילדות, "זה קול של זרימת מים!" ואכן תוך דקות ספורות הגיעו הקבוצה למעיין גדול ויפה אשר נראה מקסים אף יותר לאור השמש שזרחה עליו והאירה את המים בשלל גוונים.

הבריחה אל שום מקום – פרק 4

04/09/2019 106 צפיות 3 תגובות
צועדים היו בתוך יער דליל אך מדהים, ציפורים צייצו במקהלה עריבה וכל הטבע שר כאחד, רוח קלילה בידרה את שערותיהם והעצים הגנו עליהם מחום השמש. "אתם שומעים את מה שאני שומעת?" אמרה אחת הילדות, "זה קול של זרימת מים!" ואכן תוך דקות ספורות הגיעו הקבוצה למעיין גדול ויפה אשר נראה מקסים אף יותר לאור השמש שזרחה עליו והאירה את המים בשלל גוונים.

בוקר.
השמש סנוורה את עיניו וגרמה לו למצמץ.
רובם של הנערים כבר היו ערים, ישבו על החול ופיטפטו. קבוצה של בנות הקשיבו בצמא לבדיחותיה של אחת ופרצי צחוק נשמעו מכיוונם כל מספר רגעים.
נעים היה לשכוח מהכל ולהאחז בידידות העריבה כטובע הנאחז, לא בקש, אלא בגזע חסון. צר היה לו לקטוע את כל זה אך המציאות לא מאפשרת אחרת.
“חברים,” קרא דניאל בקול, “המים שלנו כבר כמעט אוזלים, ולכן יהיה זה חכם מצידנו אם נלך לחפש אחר מקור מים.”
“מי ההולכים?” שאל אייל. “אני חושב שכדאי שכולנו נבוא, כך אף אחד לא יעלם כמו שקרה אתמול,” אמר דניאל.
כולם הסכימו איתו, זאת הייתה מחשבה הגיונית בהחלט אבל אייל עיקם את אפו: “נו באמת, עכשיו אנחנו צריכים להיגרר עם כל המפונקים האלו? נלך חמישה וזהו.”
“זה לא נראה לי רעיון טוב כל כך,” אמר דניאל בקול מתנצל מעט.
“וכי למה?” התריס אייל בקול מתגרה “כבודו חושב את עצמו חכם יותר מכולם?” דניאל חש בהתלהמות המרגיזה בקולו של אייל וניסה לפייסו, “נו באמת אייל, מה זה משנה? העיקר כאן הוא שכולם יהיו מאוחדים ובמיוחד בזמן קשה כזה.”
אבל אייל לא שת ליבו לדברים, “אתה רוצה? לך תשוטט עם כל החנונים, אני וכל מי שגבר אמיתי נלך קדימה בקצב שלנו ונחזור לכאן בערב, מסוכם?”
לא זה ממש לא מסוכם, אבל מה יכול הוא לעשות?
ובכלל –
אייל בכלל לא המתין לתגובה מצדו של דניאל הוא צעד אחורה וקרא בקול: “מי רוצה לבוא איתי? אני מבטיח לכם שלא תשתעממו לרגע, נעשה כיף חיים!”
אופק, מוריס, עופר ואחריהם גם אילי פנו ללכת בעקבות אייל שרץ קדימה בהילוך מתנשא.
אילי? הולכת עם החבורה הזאת? דניאל קצת התאכזב אבל זה לא הזמן עכשיו.
“אם כך אתם רוצים אז לא אכפת לי אבל רק תזהרו בבקשה, אנחנו עוד לא מכירים את האי הזה ואין לנו מושג מה יש כאן” – הוא צעק מאחורי גבם המתרחק.
“זה בסדר, אנחנו מסתדרים מצויין לבד ואתה לא האמא הדאגנית שלנו,” החזיר אייל, “כאן אנחנו חופשיים ורשאים לעשות מה שבא לנו!”

יותר מעשרים זוגות עינים ליוו במבטן את הנערים המתרחקים בריצה עליזה עד שנעלמו מהעין.
דניאל התנער, “טוב חברים, שיהנו להם בטיול, אנחנו עכשיו הולכים לחפש מים, כולם מאורגנים?”
הד המום ענה לו בתגובה.
דניאל נאנח, צר היה לו על האווירה שנעכרה רק בגלל ילד אחד שלמרות המצב הקשה החליט לעסוק בשטויות.
אך לשמחת כולם האוויר הצח בתוספת הנוף המרהיב והבדיחות הנזרקות שיפרו במהירות את המצב רוח. “פשוט מדהים!” התפעל יורי, “ראו את העצים הגדולים האלו ואת הקופים המתרוצצים מעליהם.”

צועדים היו בתוך יער דליל אך מדהים, ציפורים צייצו במקהלה עריבה וכל הטבע שר כאחד, רוח קלילה בידרה את שערותיהם והעצים הגנו עליהם מחום השמש.
“אתם שומעים את מה שאני שומעת?” אמרה אחת הילדות, “זה קול של זרימת מים!”
ואכן תוך דקות ספורות הגיעו הקבוצה למעיין גדול ויפה אשר נראה מקסים אף יותר לאור השמש שזרחה עליו והאירה את המים בשלל גוונים.
“זה מדהים!” צעק בן בהתלהבות, “מי רוצה להיכנס למים?” אף אחד לא התנגד לרחצה קלה ותוך דקות כבר היו כולם במים לאחר שהורידו את בגדיהם העליונים.

דניאל העדיף להישאר בחוץ, הוא ישב על סלע גדול בסמוך לאגם ושקע בהרהורים ומחשבות.
ככל הנראה היה שקוע מדי כי לא שם לב ליד הרכה שהונחה על כתפו ולנערה שהתיישבה לידו, “הכל בסדר דניאל? למה אתה לא נכנס למים?”
דניאל הביט בה, היא הייתה הנערה היפה ביותר שפגש בימי חייו, שערה היה ארוך ומתולתל קלות, עיניה תכולות – כשלו, אפה היה סולד וחמוד, גופה נאה ומחוטב ודיבורה נעים ועדין.
“אני בסדר גמור,” אמר דניאל, “איך קוראים לך?”
במטוס שהתרסק וממנו הגיעו לכאן היו מלבד הכיתה שלו גם שני ילדים וילדה אחת שהצטרפו לטיסה שלאחריה היו צפויים להיכנס ללמוד איתם אך דניאל עוד לא הספיק להכירם.
“קוראים לי דקי,” היא ענתה בקולה העדין, “ואני מבינה ששמך הוא דניאל.”
“אכן,” ענה דניאל, “נעים לי להכיר אותך.”
היא הביטה בפניו והם פרצו בצחוק משותף, נראה היה שהם מחבבים זה את זה.

הזמן חלף לו בנעימים, כמעט ארבע שעות חלפו והיה להם כל כך הרבה על מה לדבר ביחד, שאר הנערים כבר יצאו מהמים והתארגנו לחזרה.
“אני רואה שמצאת לך חברה,” קרץ אלמוג ודקי צחקקה קלות, “דניאל הוא נער נחמד,” אמרה לבסוף ודניאל הסמיק קלות.
חברים זה טוב.
ובמיוחד בעת צרה.
כי דניאל לא תיאר מה עוד מצפה לו בהמשך…

הבריחה אל שום מקום – פרק 4
דרוג הסיפור 5 | 3 מדרגים

תגובות (3)

מדהים מחכה להמשך

04/09/2019 23:02
    DW

    תודה רבה. אם יש לך הערות כלשהן אשמח מאוד לשמוע.

    05/09/2019 00:39

יפה, בפרק הזה נכנסת קצת לדמויות, וזה ממש מוסיף. אותי אישית ממש מעניין לדעת מה קרה להם בטיסה, למה הם טסו, למה הם התרסקו, איפה המבוגרים, ולמה דווקא הם שרדו… אולי תוכל להשתמש בקפיצה לאחורה בזמן כמו שעשית בפרק 2

05/09/2019 23:20
סיפורים נוספים שיעניינו אותך