הגבולות השמורים פרק 4

״הזריזות שלך היא דבר שמאפיין אותך מאד״ נשמע קול מוכר קורא מאחוריה…
—————————————————————————————–
פרק 4-

״פיליפ!!״ היא קראה, הסתובבה אל נער צעיר וחסון, עם שער חום ועיינים חומות עמוקות.
״ידעתי שאמצא אותך כאן, אחרי שזקן מופרח העביר שמועה על נער שהסתובב פה ונעלם בבוקר, ידעתי שזו את!״ צחק פיליפ בעודו בוחן את כריס ״כריס! נער! חה!!״
״נער או לא! אני עדיין יכולה להרביץ לך!״ אמרה כריס, ותקעה בפיליפ מבט מאשים, שהפך במהרה לצחוק… ״אל תחשבי על זה אפילו! אני התאמנתי!״ הם צחקו ״אז מה אתה עושה כאן?״ שאלה
״באתי לעזור כמובן! לא נראה לך שאשאיר את חברתי הטובה ביותר, לבדה במסע שלה הלא כן?!״ אמר פיליפ ״פיליפ! אתה לא יודע למה אתה מכניס את עצמך! האנשים האלה הם המלוכה! ראית מה הם עשו לאבא! אני פשוט הולכת לחפש תשובות!״
״כריס! נו באמת! עד כדי כך?! את יודעת בעצמך שכשתמצאי את האשם למות אביך, הוא ימות בייסורים מחפירים, גם אם זה יהיה המלך בכבודו ובעצמו! אני פה בשבילך ולא אסוג! לא עכשיו!״ אמר פיליפ. ״מה הייתי עושה בלעדייך תגיד לי?!״ חייכה כריס.
״מן הסתם מתה בכל המיקרים האלה שנאלצתי לבוא ולחלץ אותך… כמו הטביעה בנהר, הנפילה מן המגדל וה…״ ״פיליפ! זאת הייתה שאלה רטוריית!״
״אני יודע..״ אמר פיליפ וחייך לעצמו הם יצאו מן הפונדק והחלו ללכת. הם העמיקו לתוך היער יותר ויותר. ״בואי אני מכיר פה קרחת יער שם נוכל ללון הלילה!״ אמר פיליפ.
״ללון? אבל רק יצאנו לפני 5 שעות!״ נזפה בו כריס ״כן… ואת כבר מריחה כמו בועש! בואי יש שם נהר!״ צחק פיליפ. ״חוצפן שכמוך! חכה שהטביע אותך, אז נראה מי מסריח אה?!״
הם החלו לרוץ לכיוון הנהר, כשהגיעו, כריס מיהרה להוריד את התיק מגבה וקפצה הישר לתוך הנחל, ומיד אחריה קפץ פיליפ.
הם יצאו רטובים עד שד עצמותיהם, קופאים מרוחות הערב, אך צוחקים…
פיליפ מיהר להדליק מדורה, בעוד כריס מייבשת את הבגדים ״ניצחת רק במזל בנהר שתדע לך!״ אמרה כריס ״את פשוט אינך יכולה להפסיד בכבוד עלמתי!״ אמר פיליפ ״הי! תמיד ניצחתי במשחק הזה!״ רטנה כריס ״כן.., כשהיינו בני 8…״צחק פיליפ.
״והייתי גבוהה ממך לפחות בראש!״ רטנה כריס. ״ועכשיו מי יותר גבוה?!״ התגרה פיליפ.
״אני עדיין יותר טובה ממך!״ אמרה כריס, מאחר שבהפרשי הגבהים בניהם, היה קצת קשה להתבלבל… פיליפ אכן היה גבוה…
הם אכלו ארוחה דלה בחיפזון, ונשכבו לישון בעודם בוחנים את צורות הכוכבים.
***
״חשבתי שלא יכול להיות שהתרחקת כ״כ…. אני מצטער להודות שאני מאוכזב…״ השעה הייתה בערך חמש, קרני השמש החלו להופיע, אך לא באמת השפיעו כי הקור היה גדול.
כריס בחנה את הקול לרגע, ומכשזיהתה אותו, הכריחה עצמה לחשוב שזהו חלום!
אין סיכוי שהזקן המפגר הזה כאן!!!!