החיים שהשתנו מהר מידי .פרק 14

Adelin 16/07/2019 101 צפיות אין תגובות

תומר עבר 2 טיפולי כימותרפיה נוספים
גופו נחלש הוא סבל מבחילות וכאבי בטן .
ראשו הסתחרר אך מצבו היה יציב .
תומר ביקש מאחיו סטיבן להזמין את חברו דניס .
סטיבן הסכים ואמר.
איך אתה מרגיש
טוב יותר?
תומר הנהן בראשו לחיוב .
הטיפול היה לפני 4 ימים
זה היה כבר הטיפול ה3
עוד שבועיים וחצי הטיפול הרביעי של תומר
תומר קצת פחד הוא פחד מפני ששערו לאט לאט החל לנשור
תומר התקשר לדניס .
החליט לדבר איתו .
דניס ענה לו
תומר: היי דניס
דניס: היי תומר .
איך אתה מרגיש טוב יותר ?
תומר : לא ממש רע .
דניס : רצית משהו??
אני פשוט לא מרגיש כול כך טוב .
עברתי טיפול לפני יומיים של כימוטרפיה.
זה היה הטיפול ה9 שלי .
וממש כואב לי הראש
תומר: גם אני עברתי לא מיזמן את הטיפול השלישי שלי .
לפני 4 יום .
אני מרגיש כול כך חלש , כול כך רע,
למה ??
למה זה מגיע לי??
במה טעיתי??
מה עשיתי??
דניס: אל תאשים את עצמך זה לא אשמתך
המחלה פרצה אצלך אבל אתה תצא מזה כמו גדול .
תהיה בסדר מבטיח לך .
תומר: ואם לא ?
ואם לא אחלים.
דניס: תהיה חיובי .
למה להיות שלילי .
לי הוציאו עין מהמקום .
ואתה מתלונן.
תומר: אני יודע
תגיד איך זה שהשיער נושר??
זה לא מפחיד ??
אתה יודע להיות קרח שכולם מסתכלים עליך .
דניס: בהתחלה כן היה מבחיד .
ואחר כך התרגלתי .
עוד 3 טיפולים .
עוד חודש וחצי .
וסיימתי את כול הסבב הטיפולים שנקבע לי .
וגם אתה תסיים .
תומר: רוצה להיפגש??
דניס: היום
לא
אולי מחר
או מחורתיים
פשוט אני לא מרגיש טוב .
וגם אתה לא תנוח.
אל תדאג כשתרגיש טוב יותר ניפגש
תומר: טוב
אני אוהב אותך דניס
אתה חבר כול כך טוב .
דניס: אני יודע .
תומר: טוב ביי
יום טוב .
דניס
דניס : גם לך
תומר .
השיחה נותקה .
תומר ישב בחדרו .
סטיבן ישב ליד מיטתו .
אחיו הגדול
תומר הסתכל בו ואמר .
תומר: סטיבן אני מרגיש לא טוב
סטיבן: מה קרה אח קטן
מה כואב לך??
תומר : הראש והבטן
השיער שלי מתחיל לינשור .
לא בא לי להיות קרח .
סטיבן : אני יודע .
תנוח אח קטן .
תישן .
קילחתי אותך
אולי בא לך לצאת לטייל בחוץ??
לנשום קצת אוויר צח
תומר: אוקי למרות שלא מתחשק לי כול כך .
סטיבן: למה ??
תומר
תומר: לא מרגיש טוב יש לי סחרחורת חזקה .
סטיבן : תנוח .
ב3 בצהריים תומר נרדם .
הוא ישן עד 8 בערב .
כשהתעורר אמו
הייתה לצידו .
אמו לייה .
היא נישקה את בנה במצח ואמרה
מתוק סוף סוף התעוררת .
איך אתה מרגיש
סטיבן הלך לחבר .
אני ואבא החלטנו לעשות עליך מישמרות .
פעם אבא פעם אני ולפעמיים גם סטיבן .
תומר צריך עזרה במשהו?
תומר: לא אמא
אמא
אני רוצה שתלכו ותיקנו לי פאה
כי אני לא מתכוון ללכת קרח ברחובות .
ושכולם יצביעו ויצחקו עלי .
לייה : אני מבינה אותך נסיך .
אבא הבטיח לך לקנות
הוא היקנה .
אני מבטיחה .
אנחנו אוהבים אותך ונעשה הכול בישבילך תומר
באמת .
למה אתה חושב שאנחנו לא אוהבים אותך.
אנחנו עושים כול כך הרבה בישבילך .
רק כי יש לנו אהבה כלפיך מבין??
תומר: כן מבין
אמא
אבא מתקשר אליך .
את לא מתכוונת לענות לו .
לייה : כן בטח מתוק
תהיה בשקט כמה דקות אוקי ?
נסיך יפה שלי .

לייה: כן דניאל
דניאל : הי מותק איך תומר
לייה : מקטר כמו תמיד .
הוא עצבני על שאנחנו מעבירים לו כימותרפיה
למה התקשרת מותק?
דניאל: את לא תנחשי איפה אני נמצא ?
לייה : באמת ?
איפה?
דניאל : עושה את מה שהבטחתי לתומר
אני מחפש לו פאה
באחת מחנויות הפאות הכי איכותיות ויפות במראה הכי טיבעי שאני מכיר .
לייה: נו ומצאת ?
דניאל : נראלי שכן
אני אשלח לך תמונה .
תראי לתומר .
שיגיד לי אם הוא אוהב אותה .
לייה: אוקי
אתה יכול לתאר לי אותה .
אני אגיד לך אם זה יתאים לו .
דניאל: אוקי לייה
הפאה בצבע בלונדיני כהה .
דומה לשיער המקורי שלו .
לייה :יופי לדעתי תומר ישמח .
דניאל : כן גם אני חושב זאת .
תני לי אותו דקה לדבר איתו .

לייה: אוקי חכה דקה .
תומר אבא רוצה לדבר איתך קח .
הוא מצא לך פאה כמו שהוא היבטיח לך .
תומר: באמת ??
אבא אתה יכול להראות לי אותה?
דניאל: נו ברור .
מחר בבוקר אני אבוא אליך .
תומר: טוב אבא

לילה טוב.
אני אוהב אותך .
דניאל: גם אני אותך .
לילה טוב נסיך .
יום למחרת בבוקר .
אמו כבר הייתה בעבודה .
היא הלכה באותו הבוקר ב6 .
ב9 בבוקר מתי שתומר התעורר
הוא היה סוף סוף לבד .
הוא יסתכל בתיקרה
תומר ישב בחדר .
עד שאביו דניאל הגיע אליו נגע בראשו.
ואמר
תומר יש לי הפתעה בישבילך
תומר: מה אבא??
אני מרגיש ששוב יש לי חום .
דניאל: באמת??
תומר: כן אבא אני מרגיש רע
דניאל: תן אני אמדוד אותך .
רק הפעם תומר .
בבקשה
בלי בעיות.
אוקי .
תומר: טוב אבא.
דניאל סובב את תומר קלות ואמר 5 דקות תהיה ערום מולי
ואז הכול יהיה בסדר.
תומר הסכים .
דניאל בדק את חומו של תומר.
וגילה שהחום
שלו הוא39
דניאל אמר אתה עם חום גבוה 39 .
אני אשעם לך 2 זריקות .

בסדר?
תומר הנהן קלות בראשו .
דניאל פשוט הזריק לו 2 זריקות
ואמר .
תומר
אל תכעס אני אוהב אותך ואני עושה זאת לטובתך .
תומר: אני יודע אבא.
דניאל: תן אני אעזור לך להתקלח .
וראה לך מה קניתי לך אוקי.
תומר הסתכל עליו בעיניים עצובות ואמר
אבא אני לא מרגיש בנוח.
דניאל: אל תדאג .
זה רק אני .
אני אבא שלך

זה בישבילך .
דניאל קילו אותו.
הלביש אותו .
תומר נירדם אחרי המקלחת. .
אחרי שעה שישן

דניאל נגע בבנו .
ואמר
תומר רוצה לראות את הפאה שקניתי לך?
תומר הינהן קלות בראשו
דניאל הוציא את הפאה מתיקו.
טלפני שהראה אותה לתומר אמר.
אתה יודע שזו פאה איכותית 100 אחוז שיער טבעי
לדעתי הפאה הזן דומה מאוד לשיער האמיתי שלך

דניאל הראה לו את הפאה תומר היסתכל בה בעיניים חצי עצומות .
דניאל הלביש את הפאה על ראשו של תומר.
ואמר.
נוו תומר
מה אתה חושב?
אוהב את המראה החדש שלך??
תומר: כל אבא
תודה
זה באמת דומה לשיער שלי
אבל עדיין זה כול כך מעציב שאני הייה קרח .
דניאל: עוד שבועיים הטיפול הרביעי שלך

תומר: אני יודע
באסה
למה זה קרה דווקא לי .
מעולם לא עשיתי משהו למישהו
טוב
דניאל: אני יודע
זה לא אשמתך
לכול אחד לפעמים יש ימים רעים
ימים חסרי מזל
כך זה בחיים
תומר
רוצה ללכת לטייל?
תומר: טוב אבא אוקי
לאן?
דניאל: לפארק
תנשום קצת אוויר
תאכל משהו
לא יזיק לך .
אולי תזמין חבר??
את אוליבר או דניס?
תומר: אני אנסה אבל דניס לא מרגיש טוב והוא לא יכול לבוא אליי
אנסה להזמין את אוליבר .
אתה יכול לחכות לי אבא
דניאל: כן בטח
תומר: אני אתקשר אליו עכשיו
תומר חייג לאוליבר
תומר: היי אוליבר
מה קורה?
מוזמן לא נפגשנו.
אוליבר: אני יודע
אתה ודניס
תמיד מרגישים לא טוב .
אז לא נפגשנו .
תומר: רוצה לבוא אלי
אוליבר.
אני מתגעגע אליך .
רציתי לשאול אותך איך אתה הכול טוב?
אוליבר: אני לא חושב שאוכל היום
פשוט הזמנתי את חברה שלי .
קים .
אולי יום אחר .
היא רצתה להיפגש איתי כבר מעל חודש
ותמיד לא נפגשתי איתה
היא חופרת לי .
מצטער .
אולי מחר אוכל .
תומר: אבל יכולת להיפגש איתה גם ביום אחר
אני מזמן לא נפגשתי כלומר מיזמן לא ראיתי אותך .
אוליבר: אני יודע אבל היום אני לא יכול .
מצטער .
סליחה .
אבל אתה מבין
אני לא יכול תמיד להיות סביבך .
זה שיש לך סרטן
לא אומר שכול העולם צריך להיסתובב סביבך מבין?
תומר: טוב בסדר
כן מבין
אבל איתה יכולת להיפגש מלא פעמים .
זה לא אשמתי שלא הרגשתי טוב .
אוליבר: טוב ניפגש ביום חמישי עוד 3ימים.
אם תרגיש טוב.
ביי תומר נדבר מאוחר יותר .
תומר: כן בטח
ביי גם לך.
תומר הסתכל באביו ואמר
אני לא רוצה לטייל עכשיו
אני רוצה לנוח .
דניאל : אוקי אז תנוח .
נטייל ביום אחר .
למה אתה עצבני ?
מה קרה הפעם ?
תומר : אוליבר מעדיף את החברה המטומטמת שלו מאשר אני .
ואותה הוא רואה כול יום .
דניאל: הוא לי יכול להיפגש איתך ?
תומר: כן הוא לא .
זה כול כך מבאס.
הוא תמיד נותן לי תירוץ חדש למה הוא לא יכול להיפגש .
כבר חודש שלא ניפגשנו .
דניאל: אני מבין את התיסקול שלך מתוק .
אבל יום אחד אתה תחלים ותחזור לשיגרה .
תומר: כן רק מתי?
שאהיה בן 20 ?
דניאל: לא בהכרח .
אתה רק בן 14 .
למה אתה תמיד שלילי כול כך .
תומר: יוצא ככה .
מה אני אעשה .
שבועיים לאחר מכן
ב25.11.2017
תומר היה כול כך עצוב כול כך בדיכאון .
הוא לא הבין למה הקללה ההיא נפלה דווקא עליו .
הגיע היום של הטיפול הכימתרפי ה4 שלו .
תומר היה דיי מפוחד .
פחד שהשיער ינשר .
פחד שלא ישארו לו חברים מלבד דניס .
שהוא יהיה לבד .
בלי אף תמיכה ,
מאף אחד ,
בעיקר הוא פחד מהטיפול ,
ופחד מעוד מעוד שהוא ימות
ולא ישרוד
אבל הוא ידע הוא חזק ויש לו הרבה כוח להמשיך להילחם.
הרופא של תומר כריסטיאן
נכנס לחדרו ואמר
היי תומר
מה נישמה
זוכר מה יש לך היום ?
תומר : כן לצערי שוב כימותרפיה .
זה כול כך לא פייר.
כריסטיאן: אל תכעס .
זה רק טיפול .
אתה כמעט כבר באמצע הדרך .
עברו חודשיים מאז הטיפול הראשון .
עבר כבר חודש מאז ההקרנה הראשונה שלך .
אתה תחלים .
אני ינסה לעשות בישבילך הכול
תומר: אני מבין
אחרי הטיפול הרביעי .
לתומר לא היה מצב רוח לשום דבר .
הוא הרגיש רע .
מסוחרר והיו לו בחילות וכאבי ראש.
תומר לא רצה להיתקשר לאף אחד .
לא היה לו כוח לאף אחד .
הוא שכב בחדר שלו ופשוט פשוט בכה .
הוא חשב לעצמו .
למה??
למה חברים שלו לא מבינים אותו ??
אם הם היו בימקומי .
גם היו רוצים לקבל יחס כזה .
מתי זה יגמר ??
למה דווקא אני .
יתרוצצו לתומר הרבה מחשבות בראש ,
הוא לא ידע מה לחשוב ומה לא לחשוב
לפתע הוא שמע קולות שבקעו מעבר לדלת .
הוא לא יחס לכך תשומת לב .
הדליק את הטבלט שהיה מונח על שולחנו .
והחל לראות בו סרט .
לפתע הוא שמע קולות מוכרים .
אבל הוא חשב שהוא סתם דימיין .
לפתע מישהו נגע בכתפו הוא חשב שזה סתם אבא שלו .
הוא אפילו לא אפנה את מבטו כלפי מעלה לראות מי זה
הוא פשוט המשיך לבהות בסרט .
לפתע הוא שמע קול דיי מוכר לו זה היה דומה מאוד לקול של אוליבר .
אוליבר:היי תומר
מיצטער שלא באתי מעל חודשיים .
תומר הפנה את מבטו אליו ואמר
טוב בסדר .
אוליבר : אני באתי בישביל להיות איתך .
תומר: טוב אז מה אתה רוצה לעשות??
אוליבר: רוצה לצאת לאכול שווארמה או פיצה או משהו בסגנון?
תומר: אוקי אוליבר .
זה כול כך לא פייר
אתה יודע
המחלה שלי
היא כול כך קשה
כואבת ולא כיפית .
אוליבר: אני מבין
אז רוצה ?
תומר: אוקי אני רק אשאל
את אבא שלי עם אפשר.
אוליבר: אוקי תומר.
אווח הינה אבא שלך הגיע.
היי דניאל.
תגיד הבן שלך יכול להיות איתי בחוץ ולא כול פיצה או שווארמה. .
דניאל: כן אבל רק בתנאי שאני אבוא איתו .
אוליבר : כן אוקי זה בסדר מבחינתי.
אחרי שתומר חזר לחדרו .
השעה הייתה מאוחרת
10 בלילה .
דניאל הסתכל בבנו ואמר
אני מבין אותך מתוק .
יהיה בסדר .
תומר : אבא שוב פעם כואבת לי הבטן.
דניאל: שוב ?
טוב בוא אני אביא לך תרופה .
תעזור לך .
תומר: אבא
אני מרגיש לא כול כך טוב .
מרגיש מסוחרר.
קשה לי .
אתה יכול לשבת לידי ולא ללכת מימני <?
דניאל : אוקי אני אהיה איתך .
אתה יודע אתה עברת כמעט חצי דרך .
עוד מעט הרוב יהיה מאחוריך .
תומר: אני באמת מקווה שכן זה כול כך לא הוגן .
למה החיים שלי כול כך לא הוגנים מאז התאונה
החיים שלי נהרסו .
דניאל : זה לא אשמתך
אתה לא אשם .
תומר : אבא
כול כך רע לי .
דניאל: מבין אותך .
מה אתה מרגיש עכשיו ?
תומר :
כאבי בטן
נראלי אני שוב עומד להקיא .
ומרגיש טיפה סחרחורת וכאבי ראש.
מה לעשות ??
אבא
דניאל: טוב אם אתה מרגיש שאתה עומד להקיא תקיא .
רוצה שאמדוד אותך??
תומר: לא אבא לא לא צריך.
דניאל : למה ??
שוב
אתה מתבייש ??
תירגע זה רק אני .
אבא שלך
אני לא היפגע בך .
יודע מה
תומר: מה ??
דניאל : תן אני ארגיש אותך לפי המצח
אתה חם אבל לא יותר מידי .
נראלי החום שלך בסביבות 38 .
תומר: אתה יכול למדוד אותי ממקום אחר ??
ולא בטוסיק

אבא בבקשה .
דניאל : טוב בסדר תרים את היד אמדוד אותך מבית השחי .
אוקי
תומר : בסדר , תודה אבא .
דניאל : אתה פשוט לא רותח לדעתי יש לך חום קצת גבוה מהרגיש ,
אני אמדוד אותך הפעם מהבית שחי .
אתה לא אם חום מעל 40 הפעם .
נראלי .
דניאל הרים את ידו בזהירות
הכניס את מד החום
כעבור 5 דקות המד חום ציפצף .
דניאל הוציא אותו .
וראה שחומו עומד על 38.7
לא החום הכי גבוה .
דניאל החליט לשאול את תומר איך הוא מעדיף לקבל את התרופה שלו
תגיד תומר אתה רוצה זריקות או נרות ??
מה אתה מעדיף .
תומר: זריקה .
דניאל : טוב ואיפה ??
תומר: בבטן
דניאל : טוב בסדר תרים את החולצה
אמר והוציא מזרק הוא דחף לתוכו חומר לשיכוח כאבים .
תומר הרים את החולצה
דניאל אמר טוב
ספור עד 3
ואז אזריק לך .
זה לא כול כך כואב
דניאל הזריק לו זריקה של 5 מל בבטן
ואמר טוב זהו סיימת .
כול הכבוד .
תומר נרדם שעה לאחר מכן .
יום למחרת
בשעה 9 בבוקר
דניאל נגע קלות בידו של תומר .
ואמר
בוקר טוב
תומר
איך אתה מרגיש
לא גרוע כמו שהיה ??
תומר: יותר טוב .
אבא
אפשר לצאת קצת החוצה ?
תומר : טוב בסדר
אפשר .
לאן אתה רוצה לצאת ?
תומר: סתם קצת לטייל איתך .
לדבר איתך אבא .
דניאל : טוב אוקי חומד .
דרך אגב
אתמול החבר שלך דניס התקשר ב11 לא רציתי להעיר אותך אז אמרתי לא שאמסור זאת היום .
תומר: מה למסור ?
דניאל : הוא רוצה להיפגש איתך היום
ב2 ?
רוצה ?
תומר: כן רוצה
בטח הוא חבר שלי .

החיים שהשתנו מהר מידי .פרק 14
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
24 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך