החיים שלה משתנים פרק 14/ חלק 2

23/02/2021 38 צפיות אין תגובות

“אתה מוכן להפסיק כבר?” מאי נתנה לעמית מכה בכתף.
עמית התעלם ממאי והמשיך ללגום מקרטון מיץ האננס שלו בליווי רעש מעצבן.
מאי גילגלה לו עיניים בעצבנות ופנתה אל טוהר. “…אבל אתה לא באמת חושב שהוא דלוק עליה, נכון??”
עמית נחנק מהמיץ שלו. “אתם עדיין מדברים על סאלי ועל אריה??” הוא שאל וניגב מיץ מהאף שלו.
“איכס… וכן…” מאי אמרה והסתכלה על עמית בגועל.
“אבל הֵי, למה שהמורה יתאהב בתלמידה??” ירין פנה אל טוהר.
“כי זאת סאלי?” מאי הציעה.
“זאת… הסיבה?” ירין שאל והסתכל על מאי בהרמת גבה.
“כן! להידלק על סאלי כל אחד יכול.” מאי אמרה.
“חוץ ממני…” טוהר מילמל וכולם פנו להסתכל עליו. גם עמית שהייתה עסוקה בלבכות הסתכלה עליו במבט שואל. “מה?” הוא שאל את כולם.
“אתה כזה שקרן.” מאי אמרה לטוהר.
“מה- לא, אני לא משקר!” הוא אמר והסמיק קלות, אבל כולם הסתכלו עליו באותה הבעה אדישה.
“בכל מקרה, איפה סאלי…?” ירין שאל ושמה של סאלי הידהד בראשו.
“היא עם המורה בכיתה… בגלל האיחור שלה…” טוהר אמר ודפק על השולחן עם אצבעו לאט ובקצב.
“טוב, הוא רק יתן לה עונש או משהו כזה וישחרר אותה…” ירין אמר כשראה את המבט המהרהר של טוהר.
“או- או שהוא עסוק בלנשק אותה מאחורי ה-הארון שב-שבכיתה!” עמית גימגמה, מייבבת. היא לא הפסיקה לבכות מתחילת ההפסקה, או יותר נכון- היא לא הפסיקה לבכות מאז שטוהר התחיל לדבר על סאלי ועל המורה שלהם להיסטוריה. הוא טען בפניהם שאריה מאוהב בסאלי. זה נשמע מוזר לארבעה שהקשיבו לו אבל הוא המשיך לדבר ולנסות לשכנע אותם למה הוא חושב ככה. שלושת האחרים לא מיהרו להאמין לטוהר… אבל עמית… עמית האמינה לו כאילו לא הייתה זאת אלא הצהרה רגילה ואמינה לחלוטין.
“אל תגידי את זה!” עמית השפריץ עליה מהמיץ שלו.
“א-אַה! גם אריה בוגד בי ו-וגם שופכים עליי מיץ??” עמית אמרה ויבבותיה התחזקו. מאז בואו של מורם החדש להיסטוריה, היא ומאי פינטזו עליו כעל בן זוגם. רק… שעמית נקשרה לדמיון הזה יותר מדי, ועכשיו היא הרגישה שבגדו בה.
“טוב, את צריכה למצוא לך אהוב אחר…” מאי אמרה. “כי המורה תפוס.” היא הוסיפה וטוהר תקע בה מבט קטלני, הוא לא אהב את הבדיחה.
“א-איך??” עמית שאלה. “כולם פ-פה דלוקים על סאלי…” היא אמרה, אך ציחקקה כשנזכרה בכמות המגחכת של הבנים ששאלו אותה ואת מאי אם סאלי פנויה(“יש לה פיצול אישיות…” ירין מילמל לעצמו כשראה שמבכי, עמית עברה לציחקוק).
אבל עכשיו גם ירין רצה לצחוק. הוא לא ידע למה עמית מצחקקת, אך הוא חשב שמה שמצחיק זה שסאלי העיוורת לא שמה לב לסביבה שלה. זאת אומרת, לא שמה לב לנערים שמראים, באופן ברור למדי, התעניינות בה.
מאי רצתה להגיד משהו נגד דבריה של עמית אך לא יצא מפיה שום דבר. “איפה היא בכל מקרה?? עוד כמה זמן מסתיימת ההפסקה??” היא שאלה.
“ההפסקה נגמרת עוד עשר דקות בערך…” ירין אמר ורקע ברגלו בחוסר סבלנות.
“היא גם לא מגיעה איזה שבועיים, גם בקושי נמצאת בחמישי וגם מאחרת לי עכשיו?? כשהיא תגיע, אני הולכת להרו-” מאי הפסיקה לדבר ובמקום זה היא צרחה. היא קמה מהשולחן ורצה לעבר תלמידה במדים שבכל מקרה התקדמה לשולחנם.
כשכולם הסתובבו לכיוון שאליו רצה מאי הם ראו אותה ואת סאלי מתחבקות בחיבוק מוחץ צלעות, כאילו הפרידו בינהן שנה שלמה, למרות שהן כן נפגשו ביום חמישי האחרון -אך לזמן קצר מאוד.
מאי השתחררה מהחיבוק כדי להגיד לסאלי “שלא תעזי לחלות ככה שוב!” ואז היא חיבקה אותה שוב.
סאלי צחקה וחיבקה את מאי בחזרה. “מבטיחה!” היא אמרה(“מרגש…” עמית אמר לעצמו).
בשנייה שסאלי התיישבה על המתכת הקרה, עמית התנפלה עליה וחיבקה אותה. “ס-סאלי! זה נראה לך הגיוני שאת נוטשת אותי ככה!?” היא שאלה ועינייה עדיין היו אדומות ממקודם.
“א-את בוכה בגללי??” סאלי שאלה, נחרדת מהמחשבה שמישהו יבכה בגללה.
“זה לא בגללך… זה- לא משנה.” מאי אמרה.
“איך הלך עם המורה?” טוהר שאל את סאלי, והיא הפנתה את מבטה לכיוונו במהירות.
“מדהים!” היא אמרה בהתלהבות. “הוא לא העניש אותי בכלל. הוא רק נתן לי מחברת סיכומים שיש בה את כל החומר שפיספסתי!” סאלי אמרה וחייכה חיוך רחב.
“זה טוב! בכל מקרה, את מרגישה יותר טוב?” ירין שאל את סאלי והרגיש שהידיים שלו רועדות מהתרגשות. הוא הוריד אותן מתחת לשולחן באלגנטיות, כאילו הידיים שלו לא רוטטות כמו טלפון שמחכה שיענו לשיחה.
“אה, כן. תודה ששאלת.” היא חייכה אל ירין. היא חיכתה כמה שניות ואז היא פנתה אל ירין שוב.
“תגיד, ירין…” סאלי אמרה וחיוך טיפשי הודבק לפניו של ירין כשהיא הזכירה את שמו. “אתה יכול לסכם לי בבקשה את כל מה שפיספסתי בפגישות מועצת התלמידים? בעל פה כמובן?”
“אה, כן, ברור. אבל בחיי, את כזאת לא אחראית.” ירין אמר וגירד את שיערו השחור.
“אני יודעת!” סאלי ציחקקה. “אבל כן להשתתף בפגישה ולאבד בה ריכוז כל חמש דקות זה יותר גרוע מלא להיות בה בכלל!” היא הרימה אצבע מאשימה לכיוון ירין.
ירין התנשף ושם את ידו על לִבו בהעלבות מזויפת. “אז אם אני מאבד ריכוז כל חמש דקות אל תבקשי ממני להסביר ולסכם לך מה עשינו בכל הפגישות האלו שלא היית בהן!”
“אני רק צחקתי!!” סאלי כמעט נחנקה. “אני חייבת להשלים את הפגישות שלא הייתי בהן, אחרת כנראה יוציאו אותי ממועצת התלמידים!”
“נו באמת… אין מצב שיוציאו אותך על דבר כזה…” ירין אמר.
“אתה חושב??”
“אני יודע.” ירין השיב לסאלי.
סאלי וירין המשיכו לדבר בינהם ועמית המשיך לעשות רעשים מציקים עם מיץ האננס שלו, בתקווה שזה איכשהו יתפוס את תשומת ליבה של סאלי. אבל כמו כל משקה, מיץ האננס של עמית נגמר, ואיתו גם פסק הרעש הבלתי נסבל שהוא עשה. עמית נעמד ממקומו בהבעת תסכול ובדיוק נשמע צלצול בית הספר המוכר. הקפיטריה התרוקנה וכל כיתה החלה ללמוד את השיעור שלה.

החיים שלה משתנים פרק 14/ חלק 2
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך