החיים שלי די מסובכים – פרק 4

הייתה שתיקה בשתי דקות הראשונות. פתאום רון אמר-"אני מחבב אותך מאוד".
רגע מה?? לא הבנתי מה זה היה מאיפה זה בא פתאום. רציתי להגיד משהו אבל לא הצלחתי להגיד כלום.
אחרי כמה שניות עיקלתי את מה שהוא אמר ושאלתי אותי-"ממתי אתה מחבב אותי?" "עוד בתחילת השנה.. חשבתי שאת לא בעניין אז לא אמרתי כלום" הוא אמר והקול שלו טיפה רעד.
הייתי בהלם אבל אחרי כמה שניות עיקלתי את מה שהוא אמר "אני גם מחבבת אותך" אמרתי בסוף. אחרי כמה שניות שמעתי רעשים של רגליים והבנתי שרון זז מהמקום שהוא היה בו. הרגשתי מישהו תופס לי את היד. פתאום הרגשתי את השפתיים של רון על השפתיים שלי. התנשקנו.
וואו מה זה היה? אני לא מאמינה שזה קרה לי! השפתיים שלו היו רכות והנשיקה הייתה פשוט וואו.
נפתחה הדלת ולא שמנו לב המשכנו להתנשק. עד ששמענו את הקולות והשריקות שנשמעו מהחברים של רון. הסתכלנו עליהם ואז הסתכלנו אחד על השני בחיוך נבוך טיפה.
חזרנו לסלון שאני ורון מחזיקים ידיים. המשכנו לשחק עד שעה 3 וחצי לפנות בוקר. כולם כבר הלכו. נשארתי אצל רון עוד איזה חצי שעה ובזמן הזה שהייתי אצלו התנשקנו שוב.. הוא הזיז את הראש שלו ממני אבל עדיין נשאר קרוב אלי "ממתי את מחבבת אותי?" אמרתי בחיוך "שראיתי אותך בפעם הראשונה אחרי שעברת לבית ספר שלנו והציגו אותך 'הילד החדש' (ראיתי אותו נכנס לכיתה וכול הבנות התחילו לדבר ביניהם על כמה הילד החדש חתיך.. אני גם דיברתי על זה עם מאי).
הסתכלתי בפלאפון וראיתי שכבר 4 "וואו כבר מאוחר" אמרתי והוא קם מהספה -"אני יקח אותך הביתה".(לרון יש מכונית מהממת בצבע שחור גדולה).
הגענו לכניסה של הבית שלי. שאלתי אותו אם הוא רוצה להיכנס אבל הוא אמר שכבר מאוחר. ושמחר בבוקר הוא יאסוף אותי מהבית לבית ספר. אמרתי לו שסבבה נתתי לו נשיקה ונכנסתי לבית.

קמתי בבוקר מאושרת להפליא. השעה הייתה 6 וחצי. התארגנת עד 7 וחצי ורון שלח לי הודעה לרדת למטה. ראיתי אותו למטה עם חיוך כובש כרגיל. הוא יצא אלי ונתן לי נשיקה. נכנסנו למכונית שלו והגענו לחנייה של הבית ספר. ירדנו מהמכונית נכנסנו לשער של הבית ספר. בהתחלה לא שמתי לב אבל אחרי כמה דקות ראיתי שכולם מסתכלים עלינו. הרגשתי ממש לא נעים עם כל המבטים של כולם. לכולם היה אותו פרצוף מופתע. כאילו מה אני ורון עושים ביחד? ולמה אנחנו מחזיקים ידיים? אני לא מהמקובלים כמו רון אני גם לא החנונים אבל סוג של באמצע. אבל רון מהקובלים וכולם הסתכלו עלינו. מיהרתי לנתק את היד שלי מהיד של רון אבל הוא לא נתן לי. הוא המשיך להחזיק לי את היד חזק ולא נתן לי לשחרר אותה. הוא נתן לי נשיקה וכולם הסתכלו.
נכנסנו לכיתה והתיישבנו במקומות שלנו. נתתי לרון נשיקה באוויר והוא חייך אלי. אם חיוך כובש ומהופנט.
מאי ששמה לב לזה וכל הכיתה הסתכלו עלי (אני די ביישנית ולא רגילים לראות אותי במצב הזה).
"מה זה היה? אני רוצה פרטים ומיד" מאי אמרה מסתכלת עלי בעיניים גדולות עוד לפני שהספקתי לשבת. צחקקתי קצת, וספרתי לה כל מה שקרה אתמול על איך ששיחקנו אמת וחובה ועל איך זה התגלגל שישבנו בחדר של רון אם אור מכובה והתנשקנו. סיפרתי לה גם על סתיו הידידה שלו שהם מכירים מאז שהם היו ילדים קטנים ואמרתי לה שהיא נורא נחמדה.
השיעור עבר מהר. הגיע ההפסקה רון ואני הלכנו לשבת בצד. "למה בבוקר שנכנסנו לא שחררת לי את היד" שאלתי אותו וראשי היה מורכן. הוא הרים את ראשי והסתכל לי בעיניים ואמר-"אני אוהב אותך, ואני לא רוצה שתתביישי בזה שאת ואני ביחד".
הוא אמר שהוא אוהב אותי?! יש!! אני עדיין לא מאמינה שאני ורון ביחד. הילד שאני מאוהבת בוא יותר משנה חבר שלי! הילד הכי מקובל בבית ספר חבר שלי! הוא אמר שהוא אוהב אותי!
"אני גם אוהבת אותך" אמרתי מסתכלת לו אל תוך העיניים הכחולות. התנשקנו והתחבקנו. הוא חיבק אותי מהמותניים חזק הייתה הרגשה של הגנה וחום. הייתי עטופה בידיים שלו.