הטירה המכושפת פרק 3

22/12/2014 518 צפיות אין תגובות

"מה? אני לא מאמין! את אימא שלי? פושעת שמשרתת נבל?!" ג'קסון לא האמין.
" ג'קסון, זה היה פעם! כשלא היה לי ממה להתפרנס! הוא הציע לי 10,000 דולר!" ענתה לו אמו.
" לא, לא, לא, אני לא מאמין לך! את חושבת שאני טיפש? אם את כבר לא משרתת אותו איך הוא רוצה להרוג אותך?! אה?!, או שאת יוצאת מהבית או אני, אני לא מסוגל לחיות עם אימא פושעת שמשרתת נבלים עורפי ראשים" צעק ג'קסון.
" תקשיב לי שנייה! אני…" אמו לא הצליחה לסיים את המשפט כי באותו הרגע, וויליאם ומשרתיו פרצו לביתם!
"אוי- לא!", חשבו ג'קסון ואמו.
המשרתים הקיפו אותם מכל עבר ולא נתנו להם אפשרות לברוח.
" הו!, הו!, הו!, אמרתי לכם שאחזור? או לא?!" אמר וויליאם בטון יהיר.
הוא התקרב אליהם עם סכינו הגדולה וכיוון אותה אליהם.
רגע לפני שוויליאם נגע עם הסכין בצווארם, הגיח איש עם מסכה משום מקום ושלף סכין ארוכה לעבר וויליאם.
" תוריד את החרב או שאני יהרוג אותך!" צעק האיש.
וויליאם הוריד את סכינו והרים ידיים.
" עכשיו קישטה! לפני שאני אתעצבן!" המשיך.
הוא הלך עם משרתיו אל מחוץ לבית וברח משם לעבר הטירה.
" מסיגי גבול שכאלה…" מלמל האיש.
" סליחה? מי אתה?" שאלו ג'קסון ואמו.
" אני ג'ים, אני ממחתרת של אנשים סמויים, כך שאפילו לא הייתי צריך לספר לכם!" ענה ג'ים.
" למה אתה חובש מסיכה?" שאלו.
" א, א, א, אנ, אנ, אני, נפצעתי בקרב מול וויליאם- יריבי משכבר השנים". לחש בעצב.
" אתה מכיר אותו?!" המשיכו.
" בטח! הוא היה במחתרת שלנו להלחמות בפשע, עד שיום אחד בלילה הוא שלף את סכינו ופצע אותי קשות בפנים.
למזלי הטוב הוא לא הצליח להרוג אותי.
אחרי אותו יום הוא נעלם ומאז לא ראו אותו.
" אני יודעת! הנקמה הראשונה שלו אחרי שלעגו לו הייתה להרוג אותך!" אמרה אמו של ג'קסון.
" טוב , אני צריך ללכת!, היה נעים לפגוש אותכם! להתראות!" אמר ויצא ג'ים.
" אז איפה היינו?!" צחקקו ג'קסון ואמו.
" אני מצטער אימא שלא האמנתי לך, אנשים עושים טעויות לפעמים! אך תמיד אפשר לתקן את הטעויות! את סולחת לי?" שאל ג'קסון.
" כן!, מתוק שלי!, עכשיו בוא נלך לאכול, אני גוועת!" אמרה ושניהם הלכו למטבח.
אך הם לא ידעו שמצפה להם הפתעה!


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך