הכלה מצנעא -פרק 1-

The angel of love13 28/08/2020 96 צפיות אין תגובות

“את צריכה לדעת רק דבר אחד, אם את חושבת שהתקבלת לפה בברכה, אז כשהיום יבוא, את תמצאי את עצמך בחוץ הרבה יותר מהר מכפי שאת מתארת לעצמך.”  כך אמרה אנג’ה לסמרה ביום הראשון שלה בבית.
סמרה זוכרת כל מילה ומילה, למרות שעברו הרבה שנים מאז.
אנג’ה נפטרה ואיתה התקווה להתחיל דף חדש כי היא די התחילה לאהוב אותה.
מאז שהיא נפטרה, כל הזמן היו לה סיוטים מתמשכים בגלל שבחלומה היא רואה את הבת שלה,סעידה מאשימה שהיא דחפה את אנג’ה בזמן שעזרה לה להתארגן לשינה.
למעשה, זה לא היה ככה.
המקום בו היא גרה, לא היה ארמון מפואר לגדול ממדים.
זה היה בית קטן שהיה יכול להכיל רק שתי כלות.
הנערות בתימן היו ממעטות לצאת לבחוץ, הן העדיפו להיות כל הזמן בבית. היא רק ראתה אותו דרך חור המנעול, ולאחר יומיים וחצי הם היו נשואים.
זאת לא היסטריה של רומנטיקה, שידכו לה אותו בלי לשאול אפילו את דעתה.
סמרה אפילו הייתה ביישנית וסגורה, כשהם היו קטנים הם שיחקו ביחד בגינה שמתחת לבית.
כן , הוא לא היה חתיך הורס, ולא שובר לבבות. הוא היה עם אופי גברי למדיי.

סמרה לא שכחה את אנג’ה עד יומה האחרון, היא בחרה לקחת את הדברים הטובים.

משפחת עַדְ’וָן היא אחת מן המשפחות העשירות והמשפיעות ביותר בתימן.
סמרה הייתה ממעמד בינוני, היא לא הייתה מלכת יופי בעיני אנג’ה.

היא אהבה לעקוץ אותה בכל הזדמנות. בשביל אנג’ה, היא הייתה בן אדם בינוני לא רק מבחינה אישית, גם מבחינה משפחתית. רק דודה אחת הייתה לה, סנילה שמה. אבל היא הייתה בשבילה עולם ומלאו.

למרות העובדה שסנילה גדלה כל חייה כבת יחידה, הייתה לה אחות צעירה שעליה היא הבטיחה לשמור מכל משמר.
לו סמרה הייתה יודעת את האמת, היא לא הייתה גדלה איתה.
סנילה נאלצה לעבוד ממש קשה כדי להרוויח את לחמה ולהביא פרנסה הביתה.
כי בכל מקרה אף אחד לא היה עושה את המאמץ בשבילה.

כי כל רגע שלחו לעקוב אחריה אנשים שעמדו מאחורי השוק השחור.
” דג גדול אף פעם לא מת, בתוך מיים זורמים הוא ימשיך לעקוב אחריהם עד הסוף.” אמרה סנילה לסמרה לפני שהיא התחתנה.

סנילה לא אמרה נואש, ולא נתנה לחיים להוריד אותה מהמצב רוח שיש לה. סמרה הייתה בשבילה כמו שמש , מאירה את חייה.
סמרה הייתה מן הנערות שכמעט לא ידעו להסתדר בכוחות עצמן.

היא לא הייתה מסוגלת להכיר את עבודות הבית, ולמדה להכין במו ידיה את המאכלים התימניים היחידים שאכלה, סחוג אדום וחילבה.
לבסוף סמרה התאקלמה והסתדרה עם כולם, למרות כל הקשיים ההתחלתיים שהיו על ההתחלה.

עוד כשהיא נכנסה לבית , אנג’ה נהגה בה ביד קשה ומיררה  את חייה.

אולי לא היה כל כך קל בשבילה, אבל היא התעשתה מהר.

אִיג’וֻואַן היה הדבר הכי טוב שקרה לאחיינתה, שלא היה לה  אף אחד בעולם חוץ מסנילה דודתה.

לסנילה לא היו חיים טובים, אבל היא לא נתנה לזכרונות העבר להשפיע עליה. היא המשיכה הלאה באמונה שהכול עתיד להסתדר.

סמרה הרגישה כמו ילדה שהיא הכירה את אִיג’וֻואַן לראשונה, למרות שהיו המון חיכוכים ביניהם בתחילת הדרך החדשה שלהם ביחד.

זה לא היה מה שהיא התרגלה אליו, היא נכנסה למשהו חדש ובלתי מוכר. אנג’ה הייתה אחת הנשים הקשות והקשוחות שלא נתנה לסמרה סיכוי להתקרב אליה ולקרוא לה “אימא”.
משום שלאנג’ה יש רק דבר אחד אותו היא רואה מול עינייה: לגרש את הכלה הלא ראויה מהבית.
ולגרום לבנה להבין שהוא שגה כשהחליט להתחתן איתה בחתונת בזק בלי שקודם לכן היא תתן את רשותה.

בצנעא היה אסור לנשים נשואות לצאת לא למועדון ואפילו לא לשיר כי זה היה חוסר כבוד לראות אישה שאיננה מכבדת את בעלה, אנג’ה הייתה אישה מכובדת שלא הייתה רוצה שאף אחת מהכלות לא תפר את חוקי הבית .

סמרה הייתה צנועה וסגורה קצת, שמעדיפה את החום הביתי, תמיד לא הרשו לה לצאת החוצה.
נשים שמכבדות את עצמן ואת הבעלים שלהן, לא מסתובבות באופן חופשי כדי לחפש את מה שאין.

אנג’ה לא התכוונה לפתוח את ליבה הקשה מאוד לפיצוח. גם לא כלפי סמרה.
סמרה קיוותה שיום אחד אנג’ה תקבל אותה, ואם היום הזה יבוא. לא תהיה מאושרת ממנה בכל רחבי תימן.

אבל אם דרוש זמן כדי שיכירו זו את זו בשביל שהזמן יעשה את שלו.

צריך שתהיה לה סבלנות מברזל כי היא מספיק עברה סבל בחיים שלה כשהיא התגוררה עם דודתה.

הכלה מצנעא -פרק 1-
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך