הכרך החסר – פרק כ”א

24/02/2021 55 צפיות אין תגובות

לפרק הקודם:

הכרך החסר – פרק כ’


–היום התשיעי. 16:30. מרכז רפואי תחנה מבצעית–

פקידת הקבלה היומית חוותה במהלך תפקידה כל מיני התפרצויות. מיטות מטופלים שהורצו, קרובים שהתפרצו, כתבים מעצבנים שהצליחו להיכנס בכוח.
אודרי איינג’ל שברה עכשיו את השיא.
כמה רגעים לאחר שהועלה ספי על האמבולנס, התקבלה תמונתו במחשב ושמו זוהה – מיד התקשרו לבית משפחתו.
היא בדיוק שתתה קפה ושוחחה עם פיטר, בתקווה לחשוב שוב מה לעשות לאור הגילוי שלה על קים בביקור שלה אצל ספי.
פיטר התנדב להסיע אותה ולתמוך בה.
הצוות הרפואי חסם להם את הכניסה, אבל כשאודרי ראתה את ספי מרחוק נכנס לחדר טיפול נמרץ – היא שכחה מכל מה שקרה ביניהם בימים האחרונים ולכן דחפה כל מה שעמד בדרכה.
היא שכחה מקימברלי, מפיטר ואפילו גם מאפריל הנעדרת.
אודרי תמיד ידעה מה הסיכון בתפקיד של ספי, המתח בכל פעם היה גם אחת הסיבות שנפרדו – אבל היא קיוותה שהוא לא יגיע למצב הזה.
אחרי כמה שעות, כשהצוות הרפאי הלכו לעיסוקים אחרים, נכנסה אודרי לחדר והתיישבה על כיסא לייד מיטתו.
ספי נראה כמו בובה על חוטים. מסכת חמצן הוצמדה אל פיו, הוא היה מגובס בידו ופצעיו טופלו על ידי צוות רפואי שהלכו ונכנסו לעיתים קרובות.
רק אחות אחת נשארה בחוץ להזעקת רופא במקרה בעייתי.
“קים” אמר ספי מבעד למסכה.
רק אז הבחינה אודרי שעיניו נפקחו “לא, טיפשון,” חייכה. “זאת אודרי, אשתך”.
‘למה אמרתי – אשתך?’.
“אודרי,” אמר ספי. “אני שמח לראות… לראות אותך, אנחנו בסכנה!”.
“הכול יהיה בסדר, ספי” עודדה. “אנחנו נדאג לך”.
היא הצביעה על פיטר “ספי, זה פיטר. שותף שלי מהעבודה. הוא עזר לי להגיע לכאן”.
“מקווה שתחלים במהירות” אמר פיטר.
“את לא מב…מבינה,” אמר ספי בפרצוף מבוהל. “תוציאי את המסכה”.
אודרי הנהנה והוציאה את מסכת החמצן. ספי סידר את נשימתו.
“קימברלי היא חפרפרת בעל כורחה – צריך להזהיר את הרב-פקד”.
“בסדר, אבל אתה חייב לנוח!”.
“ועוד משהו – אפריל נחטפה”.
“היא מה?!” אודרי צעקה.
היא נזכרה במה שקרה בימים האחרונים ואז צעקה עליו “אם משהו רע יקרה לאפריל – זה יהיה באשמתך!”.
אחות פתחה את הדלת.
“הכול בסדר כאן” אמר ספי.
האחות יצאה.
אודרי פנתה לפיטר “תישאר כאן ותשגיח עליו, אני צריכה לקיים שיחת טלפון במקום שקט, בסדר?”.
פיטר הנהן ואודרי יצאה במהירות.
“אז אתה הוא ספי המפורסם, אהובה של קימברלי”.
“קיימתם שיחה אישית בדרך?”.
“לא בדיוק,” אמר פיטר ותפס חזק בזרועותיו של ספי. “מאודרי שמעתי רק את הפרטים הקטנים”.
במהירות הוציא פיטר אזיקונים וקשר את ידיו של ספי למיטה. הוא סגר בחוזקה את הפה של ספי כשהוא מחזיק מטלית לחה בכף ידו.
ספי ניסה להתנגד לריח הסם – אך נרדם תור מספר שניות.
“עצור!” שמע קול מוכר מאחוריו ואז הרגיש מכה חזקה בגבו שגרמה לו ליפול קדימה על המיטה.
האיש הסתובב וראה בחורה צעירה בבגדי אחות מחזיקה במגב שהיה מופנה לכיוונו.
“טרייסי,” חייך פיטר. “חשבתי שחזרת הביתה”.
“נמאס לי לעשות את העבודה המלוכלכת שלכם!”.
“ברצינות, ארנבת קטנה,” אמר פיטר והתקדם לטרייסי. “אנחנו מכירים לא מעט זמן. מה קרה שפתאום נהיית אמיצה?”.
“אני הייתי מוכנה לעשות הכול – אבל לרצוח מישהו ממש לא,” אמרה. “גמרתי איתכם”.
פיטר התקדם וחטף מידיה את המגב. “אם זאת ההחלטה שלך – נצטרך לסיים את הקשר בינינו”.
“אידיוט,” אמרה, “יש כאן המון אנשים, לא תוכל לצאת מכאן חופשי”.
פיטר שלח אגרוף כדי לגרום לה להתעלף אך פספס.
‘חבל שאי אפשר היה להכניס את הסכין שלי’.
“שכחת שארנבים מהירים?” קינתה טרייסי.
פיטר שלח בעיטה והיא נסוגה לאחור. ולאחר מכן שלח עוד שורת בעיטות כך שגבה נצמד לקיר מאוריה.
כשהתקרב, שלחה טרייסי בעיטה לבטנו של פיטר, היא פגעה!
פיטר העווה פרצוף אבל לא יותר מזה.
לפני שרגלה חזרה למקום, הוא תפס בה – ומשך אותה לאחור.
טרייסי נפלה על הרצפה שכובה על גבה. ראשה כאב.
במהירות הוא תפס בגרונה ולחץ עליו. טרייסי התחילה להיחנק.
היא ניסתה לבעוט ולהיאבק אך פגעה באוויר. פיטר חייך.
“תזכרי שגם אחיך ישלם ביוקר על הסירוב שלך” שמעה בזמן שראייתה היטשטשה.
היא המשיכה להיאבק, נחלשת מרגע לרגע.
פתאום פיטר נפל על הרצפה לידה. והשתרע בחוסר הכרה. היא התיישבה, התנשמה והביטה.
אודרי עמדה קרוב עם כיסא בית החולים בידיה. היא שאפה אוויר, רצה ליד המיטה של ספי וניסתה לשחרר את אזיקי הידיים.
“תודה” אמרה טרייסי ונעמדה.
“אין בעד מה, תודה שהצלת אותו” אמרה אודרי. “בוגדת”.
“אני…”.
“המשטרה בדרך לכאן, דברי מולם. אני צריכה להיות עם בעלי”.
טרייסי הנהנה. היא לא רצתה לברוח יותר.

–היום התשיעי. 16:30. תחנה מבצעית–

שולה שפירא ישבה בחדר החקירות. ידיה אזוקות על השולחן.
רב פקד פרינס לא סבל שוטרים מושחתים. קודם טרייסי העוזרת הנפלאה שלו, עכשיו גם שולה – אשתו של ג’ייקוב חברו הטוב.
“מה אתה חושב?” שאל נייג’ל שעמד לידו.
“אני חושב שהיא המפתח להכול, כל המידע על הילדים, על ונדי ועוד…” ענה הרב פקד “אבל אני לא יודע כיצד לדובב אותה”.
“אז סתם תשאיר אותה ככה את שיימאס לה?”.
“לא. אני נכנס ונראה איך זה ילך”.
“ואתה לא עושה את זה לבד” שמעו קול מאחוריהם.
הרב פקד הסתובב “קים! ברוכה השבה!”.
‘הוא קרא לי קים. הוא כבר לא כועס. אוי לא…’.
“שמחה לראות אותך בריא ושלם, נייג’ל!” אמרה ולחצה את ידו. “חזרת לאיתנך”.
“עכשיו נקווה שגם ספי וונדי יחזרו” אמר נייג’ל.
“אחרי שסיימנו את זה, את רוצה לחזור למשחק?” שאל הרב פקד.
קים הנהנה.
“לכי תביאי את הדברים שלך וניכנס”.
קים נאנחה והלכה לתא שלה. הכול היה שם – המדים שלה, התג והאקדח.
היא חזרה וראתה שרב פקד פרינס כבר היה בפנים.
‘טוב מאוד’.
היא ניגשה לנייג’ל ונשענה על שולחנו “תגיד, אתה יכול להביא לנו כוסות מים בבקשה? אני צמאה בטירוף!”.
זה לא היה שקר.
“כמו מה אני נראה לך? מלצר?” אמר נייג’ל, קרץ לה והלך משם.
קים נכנסה לחדר ונעמדה קרוב לכניסה. מייד שמה לב ששולה מביטה בה מבט בוחן.
“יודעת, שולה,” אמר הרב פקד. “יש לך בעל ממש מקסים, יש לכם זוגיות נפלאה. אני לא מבין למה דווקא את קשורה לזה”.
“זה לא השם שלי” אמרה שולה, מביטה עדיין בקים.
“אז מה שמך? שאל הרב פקד והתיישב מולה.
“שמי אומגה,” ענתה. “ולגבי ג’ייקוב – הוא בעלי, נכון. אבל אני שייכת לסיפור גדול יותר ממנו”.
“אז אשמח אם תספרי לנו אותו, יש זמן” אמר הרב פקד.
“יותר טוב אם היא תספר לך” אמרה אומגה בחיוך.
קים קיוותה שזה לא יבוא לידי כך, אבל זה מה שאמרו לה לעשות – עבור ספי.
היא שלפה את האקדח, טענה אותו וכיוונה לעבר ראשו של הרב פקד “קום ותרים ידיים, המפקד!” ציוותה.
הרב פקד עשה כמצוותה “קימברלי, מה את עושה?”.
“נראה לי שיש מהפך בסיפור” צחקה אומגה.
“שחרר אותה מהאזיקים, המפקד” אמרה. ואז הוסיפה בקול מתחנן “בבקשה”.
רב פקד פרינס שיחרר את אומגה מהאזיקים וידיה השתחררו. האזיקים נפלו על הרצפה.
“עכשיו תסתובב ושים את ידיך מאחורי הגב” אמרה אומגה.
הרב פקד הנהן ועשה כמצוותה. אומגה אזקה אותו.
בדיוק באותו הרגע הדלת נפתחה ונייג’ל נראה בפתח עם קנקן מים וכוסות פלסטיק בידיו, אך מרוב הפתעה הקנקן נשמט מידיו והתנפץ.
“קימברלי, תחשבי מה את עושה,” אמר נייג’ל. “בלעדיה לא נמצא את הילדים ואת ונדי, וכל מה שעברנו – יהיה לחינם”.
“אנ… אני חייבת נייג’ל” אמרה.
“אני ממליצה לכם לא לחפש אותנו, עברתם מספיק,” אמרה אומגה. “וגם החברים שלכם”.
“איפה ונדי, מכשפה?” זעם נייג’ל והתקדם.
“נייג’ל! עצור!” אמרה הרב פקד. “אין מה לעשות”.
“המפקד…” אמר נייג’ל.
“החוצה!” פקד הרב פקד.
נייג’ל יצא מהחדר.
“אני מניחה שבאת לכאן עם מכונית, נכון?” שאלה אומגה.
“מחכים לנו בחוץ”.
אומגה פנתה לרב פקד וחייכה “ברוך הבא לחבורה שלנו, מר פרינס”.
“ברוכות הנמצאות”.
השלושה יצאו מהבניין כשכל הזמן אקדח היה צמוד לראש הרב פקד. הוא לא הסכים שיתקרבו אליו.
נייג’ל הביט בחלון וראה אותם נכנסים למכונית שחורה. לא היו לה לוחות רישוי.
הטלפון הראשי צילצל.
“הלו?”
“שלום! עם מי אני מדברת?”
“נייג’ל הופקינס. מגדל שמירה”.
“מדברת אודרי איינג’ל. בעלי – ספי סנדרס התעורר בבית החולים”.
“אני שמח לשמוע” לפחות ספי יוכל לעזור.
“התקשרתי כי הוא ביקש ממני להגיד לכם שיש לכם חפרפרת – קימברלי לייב,” אמרה אודרי. “היא עושה את זה בעל כורחה – כי חטפו את הבת שלי, וכשספי עמד להיהרג – היא הבטיחה שתשתף פעולה אם יחוסו עליו”.
‘הוא לא היה נשאר בחיים בלעדיה’ חשבה אודרי.
“מאוחר מדיי,” אמר ביאוש. “קים כבר ביצעה את הצעד שלה – היא שיחררה את אשתו של ג’ייקוב וחטפה את הרב פקד”.
“מה נעשה?”.
“אני שולח ניידת משטרה לאסוף אותך לכאן, אל תצאי מהחדר של ספי” אמר.
“בסדר, תודה”.
הוא ניתק, התקשר למוקד ושלח שני שוטרים לבית החולים, אבל כשהניח את הטלפון ראה פתק מקופל שהיה מונח על השולחן.
הוא הרים את הפתק. היה כתוב שם בכתב של קימברלי – “מעיין החיים”.
‘מה היא מנסה לרמוז לי’?
הטלפון צלצל שנית “הלו?”.
“נייג’ל, שמח לשמוע ממך,” שמע קול מוכר.
“מי מדברת?”.
“זאת בברלי”
“אוה, היי בברלי,” אמר נייג’ל. “תשמעי, אני באמצע משהו…”
בברלי אנטיילו הייתה סוכנת במגדל שמירה כמוהו. היא לא מעט ניסתה להתחיל איתו או להציע לו ללכת יחד לבילוי – אבל הוא דחה את ההצעה.
הלב שלו היה שייך לונדי.
“יש…” החלה בברלי.
“בברלי, זה ממש לא הזמן,” גער נייג’ל. “הכול קורס ונופל רק עליי”.
“אני מנסה להגיד לך משהו חשוב, אז תאסוף את עצמך, תתעשת ותקשיב!” גערה בו בחזרה.
נייג’ל התנשף “צודקת, סליחה בברלי”.
“יופי,” אמרה. “עכשיו תקשיב טוב – יש התקדמות לגבי ונדי”.
עכשיו נייג’ל ממש התעשת “אני כבר מגיע!”.
הוא טרק את הטלפון ורץ כמו שלא רץ אף פעם…

המשך יבוא…

הכרך החסר – פרק כ”א
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
15 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך