yarden10
כי ביקשתן ^^

המירוץ אל אור הזרקורים – פרק 5

yarden10 26/09/2013 679 צפיות 6 תגובות
כי ביקשתן ^^

אחרי עוד שני שיעורים אלכס הייתה אמורה לגמור את היום. היא שרדה את מדעים בלי לנעוץ עיניים בג’ייקוב שישב מלפניה וערך את הניסוי שלו בזהירות ומצוינות וגרם לה לקנא.
הוא היה טיפוס מעצבן, עם שיער חום ופרוע ועיניים חומות וכהות. מאז שהכירו בפעם הראשונה השניים לא סבלו זה את זו, אבל בתיכון זה ממש התפוצץ כשג’ייקוב התנהג כמו חלאה ובדרך כלל גם גרם לכך שיכניסו אותה לעסק.
טוב… נכון שלרוב היא כבר הייתה מעורבת בקטטות או הבעיות, אבל זו לא הייתה סיבה להכניס אותה לעניין אם לא עלו עליה! וג’ייקוב תמיד דאג שיעלו גם עליה.
אבל מעבר לחלאה שהוא היה, הוא היה חכם. מרושע, עם מוח קרימינאלי ושופע רעיונות מטורפים. אבל חכם. עד כדי קנאה.
בגלל זה קנו לו את האופנוע. הזכירה לעצמה. כי למרות הצרות שהוא עשה, הוא לפחות הוציא ציונים טובים.
אלכס, לעומת זאת, במקום לערוך את הניסוי בהצלחה, הצליחה לפוצץ את הניסוי לאבקה לבנה.
המורה שלה לא היה שמח, אבל למי אכפת?
אז אחרי שהיא חשבה שהיום מאחוריה היא התכוונה ללכת הביתה, אבל בדיוק ברגע שיצאה מהבניין הרמקולים הדהדו והרסו לה את היום.
“תלמידי השכבות הבוגרות של תיכון בייקר להתאסף באולם הספורט. זה כולל גם אתכם, כיתות י’- עכשיו!”
אלכס צחקה בהתחלה, כן, כיתות י’ היו בעייתים, הם אהבו להבריז, כמוה. והיא גם חשבה שהיא יכולה ללכת ולתת לצ’לסי לעדכן אותה מאוחר יותר, אבל בדיוק אז הטלפון שלה צלצל. זה היה ג’ון.
“תגיעי מהר לאולם הספורט!” הוא אמר, המולה נשמעה מהצד השני. “אנחנו חייבים לתפוס מקומות טובים! את – ”
לרגע היא לא שמעה כלום מהצד השני, היה יותר מדי רעש. היא שמעה את ג’ון צועק על כמה אנשים לסתום פיות ואז רב עם צ’לסי. היא חטפה ממנו את הטלפון.
“בואי מהר!” צ’לסי כמעט צווחה. “את תמותי מזה!”
אלכס תהתה למה היא רוצה למות ממשהו כשהשיחה התנתקה והיא פנתה לעבר אולם הספורט.
אם החברים שלה עובדים עליה וגורמים לה לבוא סתם בשביל שתישאר איתם, היא תכסח להם את הצורה.
אז היא הרימה וסידרה את התיק על הכתף שלה ועמדה להיכנס חזרה לבניין כשג’ייקוב יצא משם והביט בה.
“אתה,”
“את,”
“לא הלכת לאולם הספורט?” היא שאלה.
“ולראות את האידיוט עושה עיניים לכל הבנות הצורחות האלו?” הוא גיחך בלעג.
“האידיוט?” שאלתי מבולבלת.
“ההוא שכולם מתלהבים ממנו, הוא בא לדבר איתנו,” הוא אמר. “משהו בנוגע למחנה הקיץ – “
אבל אלכס כבר עקפה אותו ונכנסה במהירות, אם ג’ייקוב צודק וניית’ן ליין פה בשביל לחפש כשרונות…
היא פתחה את דלתות אולם הספורט בהתרגשות, אבל עם המזל שלה זה היה בדיוק ברגע שהשתחרר שקט וניית’ן והאמרגן שלו עמדו שם, מול כולם, והפנו את מבטם אליה.
וככה גם כל שאר התלמידים.
“נהדר,” האמרגן של ניית’ן, אנדרו ווסט, חייך. “יש לנו מתנדבת,”

המירוץ אל אור הזרקורים – פרק 5
דרג את הסיפור

תגובות (6)

תמשיכי :>

26/09/2013 15:32

חיחי, אז עכשיו אנחנו נבקש שוב :>
תמשיכי :>

26/09/2013 22:57

הסיפור מקסים והכתיבה עוד יותר!
תמשיכי בבקשה…. (הפאפי פייס הכי חמוד שאי פעם ראית)
SOMEONE SPECIAL^.^

27/09/2013 02:16

אני אמשיך כמה שיותר מהר
תודה ^^

27/09/2013 03:22

האממפפ -,-
נוטשת שכמוך

-,-

22/01/2014 10:58

    חחח וואו, מילה שאני נטשנית… כמה זמן לא הייתי פה…
    האתר ממש השתנה!

    22/04/2014 11:17
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך