Fading Streets
אני מעריכה המון שאתם קוראים את הסיפור שלי, התגובות שלכם עושות לי את היום! תגידו לי מה אתם חושבים גם הפעם :)

הסודות של הולמס – פרק 1: התחלה

Fading Streets 22/11/2014 540 צפיות 6 תגובות
אני מעריכה המון שאתם קוראים את הסיפור שלי, התגובות שלכם עושות לי את היום! תגידו לי מה אתם חושבים גם הפעם :)

*הערה – אם לא קראתם את ההקדמה אז תיקראו אותה לפני הפרק*

בשעה שש ארבעים וחמש אני וג׳ולייט התיישבנו לאכול בשולחן המטבח. הכוונה שלה ב׳להכין ארוחת ערב׳ הייתה למעשה לחמם פיצה קפואה בתנור. ״מחר נאכל בחוץ,״ היא אמרה. ״תוכלי לבחור איזו מסעדה בעיר שתרצי.״
הערכתי את הנדיבות שלה. בזמן שאכלנו בשתיקה והשחלנו מילה פה ושם בניסיונות כושלים להפר את הדממה המביכה, הספקתי להסתכל עליה יותר מקרוב. היו לה שקיות עיניים גדולות ונפוחות, שהסתירה עם איפור כבד, כנראה מחוסר שינה של כבר מספר לילות ברצף. שמתי לב שהשיער הבלונדיני שלה תמיד היה מסורק לאחור במראה נקי ומהודק. רוב הבגדים שלה נראו אותו דבר – חליפות רישמיות ומכנסיים מחוייטים. במראה כולל היא לא הייתה עמוקה במיוחד, בסך הכל רווקה שעדיין לא מצאה את האחד בשבילה וכנראה גם לא מתאמצת למצואו.
חיבבתי אותה באותו הרגע, אישה פשוטה, רגועה, מלאה עד מעל הראש בעבודה שלה, מפעל חייה.
״פיטר ביקש ממני להכין אותך למחר.״ היא כחכחה בגרונה, זרקה את שאריות הפיצה שלה לפח והביאה קופסת גלידה מהמקפיא ושתי כפיות. ״זה היום הגדול שלך ואת צריכה להוכיח את עצמך.״
נטלתי לעצמי את כפית הגלידה ורכנתי לעברה. ״יערכו לך מבחנים,״ היא המשיכה, ואז השתתקה.
״הם ירצו לבדוק את כוח הסבל שלך, את הכישורים שלך לבצע הוראה מפורשת ויותר מהכל, לפענח מקרים מנתונים וראיות קיימים. הם יבקשו ממך לבנות ציר זמן, לערוך רשימת חשודים. הם יתנו לך תדריך קצר לפני שכל זה מתחיל, כמובן. ככה הם בודקים גם את יכולת הלמידה שלך.״
״אפשר לחשוב שאני מתגייסת לצבא. בסך הכל אני הולכת להיות יועצת חקירות, לא?״
ג׳ולייט נדה בראשה. ״זה יותר ממה שאת חושבת. אם הם היו רוצים רק את דעתך על מקרים הם לא היו טורחים להוציא אותך מבית האומנה ולעבור לגור אצלי. אבל תזכרי משהו, שרלוק.״
היא שילבה את אצבעותייה כאילו מכינה את עצמה להגיד דבר מה חשוב ביותר.
״את עושה הכל בשביל המדינה שלך. אנחנו עושים הכל בשביל המדינה. ככה את צריכה לחשוב על עצמך מעכשיו והלאה, לאומנית אמיתית. לעשות הכל כדי להגן על המדינה ואזרחיה. את תזכרי את זה, שרלוק? מבטיחה לי שתזכרי?״
הנהנתי לאות הסכמה. ״אני אזכור. תודה, גב׳ דרן.״
״את יכולה לקרוא לי ג׳ול אם את רוצה, את יודעת, אנחנו בכל זאת כמו אם ובת עכשיו.״
הסתכלתי עליה, מבולבלת. אני לא רגילה לקירבה מיידית עם אנשים כאלה. עליתי בחזרה לחדרי עם תחושה מוזרה. זה, כאילו אומר שהיא אמא שלי עכשיו?
לא. היא רק גב׳ דרן, שאני גרה איתה כי אני צריכה לעזור לאיזה גוף ממשלתי.
אני לא אוהבת אנשים שמתקרבים אליי מהר מדי. אני לא אוהבת אנשים שמתקרבים אליי בכלל, או מתחילים לפתח איזה שהיא מחשבה שיש לי צורך בקירבה אליהם. אני לא יודעת אם אני מחבבת אותה יותר.

* * *

לפנות בוקר ג׳ולייט ניערה אותי משנתי ואמרה לי לעלות על בגדים. תוך עשר דקות עלינו על רכב מסחרי שחור שנסע מערבה עד שהגיע לחניון תת קרקעי של מרכז קניות מקומי. הלכתי בעיקבות גב׳ דרן והנהג, שעל התג הזהוב שהוצמד אל הג׳קט שלבש התנוסס השם סדריק נייט. הם הובילו אותי לתוך חדר אחזקה קטן של החניון, וסגרו את הדלת מאחוריהם. ג׳ולייט הזיזה את דלת ארון הציוד והורידה את החוצץ השחור שלא נראה ממבט ראשון, וחשפה לוח מקשים שחוק. היא הזינה קוד ארוך מדי, וסרקה את אצבעה בלוח מגע קטן. בדממה מוחלטת הארון החליק ממקומו,וחשף מעלית מוצקה מאחריו. נכנסנו למעלית, והפעם סדרי הכניס איזה קוד, וירדנו עד שהגענו למספר קומות מתחת לאדמה.
ג׳ול לקחה את תיק העבודה שלה ופנתה לעיסוקייה, כשהיא ממלמלת לי בהצלחה. סדריק המשיך ללוות אותי במסדרונות בטון ארוכים עד שהגענו לאולם אימונים עם תקרה גבוהה וחלונות גדולים, שאפשר לצפות במתאמנים מבחוץ.
״פול שיגן מחכה לך בפנים,״ אמר והלך לדרכו.
נכנסתי דרך הדלת השקופה לאולם האימונים הענק, וראיתי שמתקרב אליי איש עצום בגודלו. הוא היה שרירי וגבוה, שחום עור. ״הולמס, זאת תהיה הבחינה שלך,״ הוא אמר לי, וטפח על שכמי כאילו בחיבה.
אבל כשמקבלים טפיחה בשכם מבחור כמו פול שיגן, יותר נוטים להתכווץ בכאב. ניסיתי להסתיר זאת ממנו, כשהוא סרק את הגוף הרזה שלי. ״הרבה עבודה, הרבה עבודה,״ הוא לחש לעצמו, כאילו אני בובה שצריך לתקן.
״זה לא יהיה קל היום,״ הוא הבטיח לי.
אני בטוחה.

הסודות של הולמס – פרק 1: התחלה
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (6)

שהוצמד אל הג’קט – שהוצמד על הג’קט*
מאחרויהם – מאחוריהם*
מאחריו – מאחוריו*

וואי אני במתח רצח! מחכה להמשך דחוף!!!!!!! אאה.. ונארלי שאוכל איכשהו להתחיל ולהסתגל לרעיון ששרלוק הולמס – הוא בת O_o

22/11/2014 01:42

    אוי חח אני אתקן את הטעויות אפילו לא שמתי לב
    תודה רבה ! ויהיה שווה להסתגל (:

    22/11/2014 11:44

זה ממש יפה^~^ תמשיכי:)

22/11/2014 12:25

אני יודעת שבתור אחת שכותבת סיפורים אני שונאת שסתם כותבים לי תמשיכי, כי אלה שבדרך כלל כותבות את זה לא באמת קוראות את הסיפורים שלי.
אבל אין לי מה להעיר לך מלבד התגובה הראשונה שהגברת עם הסמיילי החמוד כתבה לך.
אני ממש אוהבת את הסיפור, אבל הייתי רוצה שהפרק הזה יהיה קצת ארוך יותר ויפרט מה יהיה באימונים, אני לא חושבת שזה מוקדם מידי לציין את מה שקרה שם.
אז בבקשה ממך, אם יש לך זמן תכתבי פרקים ארוכים יותר! והכי חשוב:
תמשיכייייייייי!!!!!!!!!!!!

22/11/2014 16:08

    תודה רבה!! מבטיחה שהפרקים הבאים יהיו ארוכים יותר, רק התחלנו!

    23/11/2014 00:25

תעשי פרקים ארוכים יותר בבקשה
וזה כזה מדהים. ומוזר.
כלומר שרלוק פאקינג בת. וואט.
ייקח לי עוד כמה פרקים להסתגל.
תמשיכי!

23/11/2014 00:54
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך