הארגון הסודי הקדמה.

״הלו, הלו?״. ניתקו לי בפרצוף! חוצפנים!. 
״זו כבר הפעם השלישית היום״. אמרתי. ״עזבי אותם, גל, בטח כמה מהשכבה שמנסים לעבוד עליך״. אמרה טל. ״כן, גם לי נראה״. אמרה שחר. ״מחר נלך לברר״.
היינו על הספסל, בגן הילדים הפעוטים, הגן הזה נטוש, וזה המקום הקבוע שלנו, פיטפטנו.
מכשהיינו קטנות, היינו חבורה כזאת: אני, טל, שחר ואביטל שלא השתתפה בשיחה, היא תמיד הייתה מאד שקטה.
טל, היא גבוהה, רזה, שער שטני ועיניים שחורות.
שחר, לא גבוהה כמו טל, קצת פחות ממנה, רזה, שיער שחור, עיניים כחולות והיא תמיד מסתובבת עם עגילים גדולים.
אביטל, היא הכי נמוכה מבינינו, רזה, שיער חום ועיניים ירוקות.
ואני, רזה, שיער בלונדיני ועיניים כחולות, ירוקות.
כולנו בכיתה י׳2.
פיטפטנו שעתיים ואז כל אחת התפזרה לביתה.
היום, דיברנו בעיקר על בילי מהכיתה שלנו. היא ג׳ינג׳ית, נמוכה, שמנה ובעיקר מוזרה. בשיעורים היא לא משתתפת, אבל תמיד מקבלת מאיות במבחנים.
מדי פעם, היא ממלמלת משפטים מוזרים כמו:״תפסיקו, תעזבו אותי!״. למרות שאף אחד לא מדבר איתה.
היום, בילי, נגשה אלי, לא הבנתי, הסתכלתי לאחור, אולי היא הולכת לכיוון הכיתה. אבל לא, היא ניגשה אלי והתיישבה לידי. למזלה, חברותיי לא ישבו לידי, כי אם הן היו יושבות, הן היו מעיפות אותה בעדינות. אבל אני, קצת יותר רגישה ולא היה לי לב להעיף אותה. אז, נתתי לה להישאר ולבלבל לי במוח.
היא התחילה לדבר על כוחות על, שמתפתחים בתוך גוף האדם בלי שהוא עצמו יודע שיש לו אותם. בסיום השיחה המוזרה הזאת, שבה רק היא דיברה, היא אמרה לי שהיא צריכה להגיד לי משהו חשוב וקבעה איתי ליד הקניון ב5. ״אז, אז, אז, ניפגש שם". היא אמרה. ״כן״. אמרתי לה.
למרות, שבכלל לא רציתי, אבל הסתקרנתי לדעת מה היא רוצה להגיד לי. לא אמרתי לחברות שלי על הפגישה עם בילי, כך שאף אחד לא ידע שאני נפגשת איתה. חצי שעה לפני הפגישה, קיבלתי טלפון ממספר חסוי, קול נמוך ועבה אמר: ״אל תפגשי עם בילי!!!! זו אזהרה ראשונה ואחרונה, ולא, יקרה לך משהו רע מאוד!!!!!״.