העורב הלבן

ערב שישי, שמיים בלי ציפור אבל עם עורב לבן מבשר מלאכותי. העורב התעופף לעבר ממלכתו שבין ההרים כדי להיכנס למיטה של המלכה ערפידלאה ולשונצ ליד. ״ערפידלאה יקירתי, האם תהיי אישתי?״ שאל העורב אבל היא לא הכירה אותו בכלל, ולכן צרחה: ״סוטה!״. ושומריה המלכותיים נבהלו וברחו. העורב נשאר ביחד איתה לבד, והם בסוף שלפו סכינים ואכלו ארוחת צהריים למרות שהיה פירה שרוף שערפידלאה הכינה, משום מרק ירקות טריים וזרקה מהחלון את העורב הפולש בגלל ששתה לפני מים מהאסלה שהעורב לא אהב. את העורב זה עד היום אף עורב לא ישכח. לאחר שנזרק לבאר המכושפת, החלטה ערפידלאה לבשל אותו ולהכין נזיד עדשים. העורבים שמעו ורצו להזהיר את האומה אך לפתע העורב לבן תולי החליט למרוד – הוא עף וברח לעבר הממלכה האבודה להזהיר את התושבים העורבים. כעבור כמה שנים הגיע לממלכה, אך גילה שהמלכה נחנקה מפיסטוק ולא תגיע לחתונה של העורב הלבן. תולי פרץ לארמון המלכה כדי להיכנס ולהפריע לחתונה בגלל שלא הוזמן אך להפתעתו היא התקשרה אליו והוא ענה ואמר: ״שלום לך יקירתי, מה קורה?״, והיא ענתה״מעולה, מה איתך?״, ״חטף אותי גרביל שבוע שעבר” הוא אמר שאני טרייה לה בכאב.

העורב הלבן
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך