השמלה האדומה- פרק 5

נטשה התעוררה וראתה את יולי זועף."מה קרה?" שאלה אותו וניסתה להרים את ידיה כדי לשפשף את עיניה ואז נזכרה שהם קשורים. הזעיפה את פניה לשתי שניות וחזרה והביטה ביולי." זה מעצבן אותי שאני לא יכול לעשות שום דבר!" הוא אמר חלק בצעקה." אנחנו קשורים ומה כבר עשינו תגידי לי?"." ניסינו לברוח?" היא שאלה בטון מיואש אבל הוא רק הניד בראשו."מה השעה עכשיו?" נטשה הסתכלה על השמש ועל הצל. אביה לימד אותה איך לבדוק מה השעה לפי השמש ." אמ… בערך 12." היא אמרה." נטשה אנחנו חייבים לברוח מכאן!" הוא אמר לה בלחש. "איך בדיוק? יש שומרים בכל פינה."לחשה בחזרה והסתכלה על השומרים ששומרים על הכניסות. שומר אחד התקרב אליהם. " תני לי יום.מחר אנחנו יוצאים מכאן." לחש."בלי סודות בחברה!" הטיח אליהם השומר שהתקרב ותוך כדי העיר את כולם.מתוך האוהל הראשון נזרקה כרית החוצה.כנראה כדי לפגוע במי שצעק."מה אתה צועק?!" האיש שנקרא ריק צעק לעברו."סליחה בוס." הוא מלמל.ונעמד בכניסה ליד השומר השני.שלא זז ממקומו."מה אתם הולכים לעשות לנו?" שאלה נטשה בפחד."שקט!" צעק עליה ריק" את הכל תדעו בהמשך." הוא חייך חיוך זדוני.היא הסתכלה לעבר יולי במבט מפוחד אבל הוא רק החזיר לה מבט קשה שאומר 'אנחנו חייבים לצאת מכאן מחר.' והיא הנהנה. "שימו אותם אותם באוהל שלי!" אמר לשומרים וסימן לשני גברים אחרים להחליף אותם הם התירו את החבלים שעל כפות רגליהם כדי שיוכלו ללכת ודחפו אותם בדחיפות קטנות וגסות לעבר האוהל השלישי. כשהגיעו לאוהל השלישי הם ישבו סמוך לקיר והאיש שהוביל את נטשה קש רשוב את החבלים שעל כפות רגליה."אי!" צעקה נטשה כשהאיש קשר את כפות רגליה יותר מדי חזק.היא הביטה עליו בכעס."לכו מכאן! שו! שו!" ריק אמר להם וסגר את דלת האוהל."טוב," הוא התיישב על שרפרף קטן שעמד באמצע האוהל."אני כאן כדי לעשות לכם תחקיר. אנחנו הכנופיה של היער. אנחנו חוטפים אנשים שאנחנו רואים ביער ולוקחים מהם מידע. מי שאנחנו לוקחים גם אם הם נתנו לנו מידע או לא,נהיים עבדים שלנו," נטשה נבהלה." הם מוחזקים במקומות שבטח עוד לא ראיתם."נטשה החווירה.'אוי לא …' חשבה 'אנחנו הולכים להיות עבדים כאן!' היא נשמה נשימה עמוקה.'אנחנו לא הולכים להיות עבדים כאן. יולי יוצא אותנו מכאן.'"טוב אל תדאגו. זה תחקיר קצר ופשוט של שאלה אחת אתם מכירים את האישה הזאת?" הוא הוציא דיוקן של דודתה של נטשה רק צעירה יותר. נטשה הנדהמת הציצה התמונה.'כן זאת היא!' היא חשבה"לא." השיב יולי" לא ראיתי אותה אפילו פעם אחת." השיב בהחלטיות."גם אני." אמרה נטשה כמעט בלחש ובחולמניות תוך כדי שהיא מסתכלת על התמונה ומוודאת שזאת היא. "למה אתה צריך אותה?" מלמלה." טוב. זה היה לפני הרבה מאוד זמן. כשרק הקמנו את המחנה הזה לקחנו אותה כמשרתת והיא עזרה לנו מאוד אבל אחד המשומרים התאהב בה ו…"
"זה אתה נכון?" צחקקה נטשה.
" כן זה אני!" הוא זעם" למה כל הבנות יודעות את זה?!"הוא שאל בכעס.
"הייתה לי תחושה…" מלמלה נטשה"תמשיך, תמשיך" היא גמעה כל מילה שאמר." טוב אז גיליתי לה איפה האוצר הכי יקר שלנו.השמלה האדומה. עכשיו אתם בטח שואלים מה כל כך מיוחד בשמלה אדומה? טוב היא נותנת כוחות מיוחדים אתה יכול לראות את העתיד ,לקרוא מחשבות לעשות מיפוי זמן של אנשים אחרים ועוד כל מיני דברים.היא נוצרה על ידי הסינים הקדמונים לפני מאות שנים." נטשה הקשיבה בריכוז." אבל למה אתם לא פשוט לוקחים אותה ממנה?" שאלה נטשה והציצה ביולי שהביט עליה . "כי רק מי שלובש אותה יכול להוריד אותה.אם תנסי להוריד אותה יקרו דברים רעים מאוד.שנים אנחנו מחפשים ראיות שלה אבל לא מוצאים.אתם מבינים שמי שיהיה לו את השמלה הזאת ישלוט בעולם נכון?" נטשה החווירה."יש כמה צבעים של שמלות כאלה"הוא המשיך " כל אחד מהם מסמן כוח אחר." הוא סיים." ומה תעשו לה אם תתפסו אותה?" נטשה שאלה."ניתן לה אפשרות להוריד את השמלה מרצונה החופשי ואם היא לא תירצה נצטרך לכלוא אותה לנצח." הוא אמר בחולמניות."טוב סיימנו סיפורים להיום" הוא אמר. יצא החוצה ושני שומרים נכנסו.הם הוציאו אותם החוצה בכוח"עכשיו תעבדו אמר ריק והלך לאוהל שלו."קחי." השומר שגרר אותה אמר וזרק לעברה מטפחת לראש."למה?" היא שאלה וליפפה אותה על ידה בחולמנות." כי ככה את נראית יותר כמו משרתת."הוא אמר ואפילו לא בצחוק וגרר אותה לתוך סבך צמחים שנראה בו מין פתח כמו דלת." רגע, חכה! יולי!" אחרי שעתיים של עבודה ברחיצה של מין מרפסת החזירו ותה לעץ שבו ישנה בלילה הקודםשם ראתה גם את יולי."מה אתה עשית?" היא שאלה את יולי עצמה את עיניה והשעינה את ראשה על העץ. קרצפתי איזו מרפסת…"הוא אמר והשעין את ראשו על העץ."בוא פשוט נלך לישון." היא אמרה. אבל הוא רק הנהן."זאת דודה שלי." היא לחשה."מה?" אבל היא כבר ישנה." לילה טוב." הוא לחש ונשק לה על ראשה למרות שהוא ידע שהיא כבר ישנה.