mackenzie- מקנזי שם אמריקאי :)

לבחור או לא לבחור , זאת השאלה ?

09/09/2013 384 צפיות אין תגובות
mackenzie- מקנזי שם אמריקאי :)

-" מקנזי , קומי כבר ! "
אני מתהפכת במיטה מסתכלת על השעון . ומתיישבת על המיטה .
-" מקנזי ! קמת כבר ?! "
-" כן אמא ! "
אני קמה מהמיטה , מתנדנדת מצד לצד מרוב עייפות . הולכת לאמבטיה , מצחצחת שיניים , שוטפת פנים , מתאפרת , חוזרת לחדר שלי לוקחת את הבגדים הכי יפים שלי , מתלבשת ויורדת למטה .
-" מקנזי ? מתרגשת לקראת היום ? "
-" קצת ." אני מחייכת .
-" את יודעת המעבר שלנו לקנדה קצת קשה . והמעבר שלך לבית הספר החדש גם טיפשה קשה , אבל מתרגלים . "
אני מחייכת .
אני אוכלת את דגני הבוקר שלי , מסיימת והולכת למראה להסתכל על עצמי.
אני נראית בסדר , החולצה , החצאית ואפילו השיער הנפוח שלי .
-" את יפה , אין לך מה להסתכל במראה , בואי נצא לפני שתאחרי . "
-" טוב טוב .".
אנחנו יוצאות מהבית נכנסות למכונית שלנו ונוסעות לבית הספר .

בדרך אני מתחילה להרגיש את כל הלחץ שהצתבר .
אני חושבת על הכיתה , על התלמידים ועל איך לעזאזל אני משתלבת שם ?

-"הגענו , את רוצה שאני אלווה אותך ? "
-" באמת אמא, אני לא עולה לכיתה א' ."
-" רק שאלתי ." היא מחייכת .
-" ביי אמא ."
אני יוצאת מהמכונית וצועדת לעבר שער ענק , שכנראה השער הראשי של בית הספר .
בית הספר הקודם שלי לא היה כזה גדול ויוקרתי , אני מרגישה לא שייכת .

אני עוברת בשער , בינתיים שום דבר מביך לא קרה לי , התחלה טובה מקנזי .
אני צועדת לעבר המסדרון הפתוח של בית הספר , אני רואה חבורות של תלמידים , מקובלים ופחות מקובלים , ואיך זה שתמיד החבורות האלו מתחלקות למעמד החברתי של כל תלמיד .
" היי ! "
מישהו צועק לעברי .
אני מסתובבת רואה ילדה עם המדים של קבוצת המעודדות .
" כן ? " אני שואלת .
" את לא רוצה את הדברים שלך בחזרה ? "
מה , איזה דברים ? , אני אומרת לעצמי , ואז אני קולטת את חצי מהדברים שלי מונחים על הרצפה , אני מתבוננת בתיק , שכנראה נפתח .
" תודה , לא שמתי לב ."
" כדי שתשימי לב ." היא נועצת בי מבט נוקשה .
אני מתכופפת להרים את הדברים שלי .
ואז אני שומעת את התלמידים צוחקים .
אני מתעלמת , עד שאני קולטת שהם צוחקים עליי.

" אולי תתבגרי קצת חמודה , עברנו את הגיל שלבשנו תחתונים של דובונים ." ילדה אחת אומרת לי.
אני מסתכלת על החצאית , שהתבררה כחצאית יותר מדי קצרה .
אני מנסה לאסוף את כל הדברים שלי מהרצפה , ואז אני רואה ילד אחד רץ לעברי , אני סורקת אותו במבט ראשוני , הוא כנראה גם אחד מהילדים שרוצים להשפיל אותי .

" גם אתה רוצה להשפיל אותי ? " אני נוזפת בו .
" היי , תרגעי , אני מנסה לעזור לך כאן ."
הוא מרים ספרים מהרצפה ונותן לי אותם .
" אני לא צריכה שום עזרה ! "
אני חוטפת את הספרים מידיו ורצה לחפש מקום שקט , חסר אנשים .
יופי מקנזי , הרסת לעצמך את היום הראשון ללימודים .

אני מוצאת את השירותים , מתכוונת להיכנס אבל אז , המנהל מבחין בי .
" היי , את מקנזי נכון ? "
" כן . " אני עונה .
" שלום לך , אני בראון, המנהל שלך , את כבר מסתדרת פה ? "
" כן , תודה ."
אני משקרת , הכל נוראי , הכל נהרס , שום דבר לא מסתדר .
" אז בואי אני הסביר לך בקצרה על כללי בית הספר , אני כמנהל תמיד .. "
אני מתעלמת מהחפירה של המנהל בראון ואני מתמקדת במשהו שנראה כמו משהו אלוהי , או יותר נכון מישהו , אני מסתכלת על הילד הכי מושלם שראיתי בחיי ! שזוף , גבוהה , שער קצר וגולש בצבע חום – שחור , שרירי ( לא מוגזם ) , עיניים מבריקות , ואז אני קולטת שהוא תפס אותי מתבוננת בו , אני מתחילה להסמיק , הוא מחייך אליי ואז צועד לעבריי ולעבר המנהל בראון .


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך