nahly031@gmail.com
כל תגובה היא מתנה... 💐💐

חיים בסרט-פרק 10

nahly031@gmail.com 19/10/2021 80 צפיות אין תגובות
כל תגובה היא מתנה... 💐💐

אדל מספרת:

כמה דקות אחרי השיחה עם מרכוס נכנסתי לחנייה מתחת לבית, לא בשביל לקחת את האוטו אלא בשביל להוציא משם את אחד הכלבים.

בביתנו יש שתי כניסות לחנייה, לכן בנינו קיר ביניהם וחצי אחד הקדשנו לבית הכלבים.

בכל אופן, הוצאתי משם כלבלב קטן וחמוד שקפץ לקראתי בשמחה.
“בוא חמוד אתה תצטרך לעשות כמה תרגילים כדי שתתרגל לחיים בבית הומה ולבעלים החדשים שלך.” אמרתי לו וקשרתי אותו ברצועה.
הוצאתי אותו לחצר המגודרת שלנו ושיחררתי אותו שייביט בערוגות הירק, שיריח את הדשא, ילך על השביל וייסתגל לגינה והמרפסת. בהתחלה הוא השתולל כל פעם שעבר איש ברחוב אבל לאחר כמה שעות טובות הוא התרגל.

יום לאחר מכן התאמנו בתוך הבית. זה דרש יותר מאמץ, כי הוא לא הכיר את המקום ולקח לו זמן להכיר את הכללים ואת האנשים שהסתובבו בבית. הוא קצת נבהל מקולות הטלוויזיה וכמעט שבר את אחת הצלחות כשריח הפסטה של רוז הכה באפו, הוא גם פחות אהב את הפינה שהקדשתי לו בחצר ובקיצור- היו לו הרבה דברים ללמוד…
אחרי שהכלבלב למד מעט נימוסים חדשים והיה מוכן לחיים חדשים בבית חדש, קניתי לו קולר כחול עם תג בצורת עצם שנשא את שמו והרגשתי שהגיע הזמן ללכת את משפחת אוונס.

נסעתי לכתובת שמרכוס נתן לי ופגשתי אותו ברחוב שלהם.
״הוא מוכן?״ הוא שאל אותי.
״מי? אה, הכלב. כן, קוראים לו לוק והוא כמעט מוכן. את החלק האחרון אתם תצטרכו לבצע. להרגיל אותו אליכם, לבית שלכם, ולזה שאתם לא כל הזמן איתו״
״כן. יש עוד משהו שאת צריכה ליידע אותי בו?״
״אני חושבת שלא. אני הרי לא צריכה להזכיר לך שיש לו חרדה מרעשים וריחות חזקים״
״לא, בכלל לא.״
״יופי, אז אני אמסור לך אותו ביום של המסיבה. אני אבוא איתו, עם ריצ׳רד והילדים, אוריד אותם בפתח הבית שלכם ואגיד להם שיש לי עוד משהו קטן לעשות. אני אפגוש אותך פה. אתה בטח כבר תמצא לעצמך תירוץ לצאת החוצה.״
״כן טוב, אני חייב לזוז כי יש לי עוד רגע פגישה, אז להתראות ובהצלחה לשנינו.”
“בטח!” חייכתי אליו ויצאתי חזרה הביתה.

כשנכנסתי לשכונה, ראיתי את רוז צועדת ברגל לכיוון הבית.
עצרתי לידה ושאלתי אותה אם היא צריכה טרמפ.
היא צחקה ונכנסה לאוטו.
״מאיפה את חוזרת, אמא?״ היא שאלה בזמן שחגרה.
״סתם, ענייני עבודה…״ התחמקתי מתשובה ישירה.
״למה הלכת ברגל ולא חזרת באוטובוס?״ התעניינתי.
״כי האוטובוס לא עוצר ליד הבית.״
״הוא לא אמור?״ התפלאתי
״גם אני חשבתי ככה, אבל התאומים אמרו לי שהוא לא…״

נ.ב-רציתי להוסיף ולומר שאת הסיפוראני לא כותבת לבד אלא עם חברתי וכל התגובות מופנות גם אליה😘😘😘

חיים בסרט-פרק 10
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך