מבול של צרות שנחת עליי פרק 3

Adelin 04/06/2024 98 צפיות אין תגובות

אז עכשיו אני מגיע לחלק המעניין ביותר בסיפור שלי אחרי שסיפרתי לכם בקצרה קצת פרטים עליי ואיך הכול התחיל אני מגיע לעיקר הסיפור שלי
זה היה ה1.3.2022.
זה תאריך שיזכר בחיי לתקופה ארוכת זמן .
אגב התאריך שאני יצאתי מהפנימייה הזו למשפחה שאימצה אותי זה היה ביולי 2023 .
אחרי שנה ו4 חודש של סיוט בילתי ניגמר בפנימייה הזו.
זה התאריך שניכנתי לפנימייה הזו עם אחיותיי הקטנות.
אלה בת 12 וארין בת 8 .
אני זוכר שהגענו בשעות בוקר,
אנחנו ארזנו את הבגדים והדברים שלנו עוד שבועיים מראש כלומר מראש ידענו שאנחנו ניכנס לפנימייה אבל לא ידענו על הפנימייה שום פרטיים.
כמובן שלא היה לי מושג מי יהיה איתי בחדר ואיך הפנימייה תיראה והאם נוכל להתראות לעיתים כול כך קרובים יחד עם אחיותיי כמה פעמים ליום למשל .
אנחנו שובצנו כול אחד מאיתנו בבניין אחר והוכנסנו לחדרים שונים לפי שיכבת גיל ומין בעיקרון.
האחיות שלי עם בנות ,
אני עם בנים .
וגם המקלחות היו משותפות מה שאני כול כך שונא .
היו אומנם וילונות אבל זה לא מספיק וזה ממש חוסר פרטיות וגם סוג של השפלה עבורי
ואני לא אוהב להתקלח שיש מישהו נוסף שם שיכול להציץ לי ולראות אותי ללא בגדים ,
מה שאגב הבנים שפגעו בי החליטו לנגוע בי מינית אחרי כמה פעמים שבטעות ראו את הגוף שלי בחדר הלבשה .
אני כול כך שונא הכול משותף .
היה דלפק של 4 כיורים ובנוסף עוד 8 תאי שירותים שאפשר להיכנס עם דלת נסגרת והכול.
אני יכול להעיד החדר שקיבלתי היה נקי,
השירותים והמקלחת גם,
החלק שאני פחות אוהב זה שכול רגע מישהו יכול להיכנס ולראות אותי ערום ,
ומה שאני שונא במיוחד שיש איזה שעתיים שאפשר להיכנס בהם להתקלח ביום
,במיקרה שלי זה בין השעות 6 ל8 בערב,
אני פשוט לא סובל את הגבלת השעות הזו .
בדיוק כמו שאני לא סובל את הפנימיה הזו.
היו שעות ספציפיות ללכת להתקלח,
ואני לא אוהב שמגבילים אותי בזמן ואני לא אוהב ללכת למקלחת בכלל שיש שם מישהו,
אני בן אדם מבודד ואוהב וצריך מאוד את הפרטיות שלו.
השעה הייתה בערך 10 בבוקר כשהגענו.
והילדים מהפנימייה היו עדיין בבית ספר במסגרת הלימוד.
אז שבאנו החדרים היו ריקים ויכולנו לשים את הדברים שלנו בשקט בארון ,
להיסתובב שם בקומה שלנו ולראות איפה כול דבר נימצא
החדר ,השולחן,המגירות שלך,הארון ,חדר האוכל ,השירותים,החצר .
הכול נאלצתי לבדוק לבדי איפה כול דבר בפנימייה נימצא,
להיות ילד חדש בפנימייה זה ממש ממש לא כיף ,
זה מאתגר עד מאוד ואני זוכר שאפילו מרוב לחץ של המקום החדש שהגעתי עליו היה לי כאב בטן מלחץ שהגעתי למקום חדש ולא מוכר עם ילדים חדשים ולא מוכרים,
כול התחלה חדשה זה מפחיד מאוד.
אני זוכר שבכניסה לפנימיה פגשה אותנו המנהלת,
סוזנה שמה.
אישה מבוגרת ,בשנות ה60 לחייה ,היא בת 65 כמיטב זיכרוני.
נמוכת קומה , היא נמוכה יותר ממני שאני 1.65,
היא בערך 1.52
שיער קצר,חום ,חלק ,
עיניים חומות ,
יש לה הרבה קמטים בפנים ,
אישה שמנה יחסית ,
והיא תמיד לובשת שמלות סבתא ציבעוניות עם פרחים וארוכות כאלה עם חגורה ,
מחייכת כאילו היא נחמדה והיא שמחה לראות אותך אבל באמת המצב לא ככה.
בעבר מתי שאני ביקשתי ממנה משהו היא מתחילה להתלונן או אומרת שתטפל ובאמת היא לא מטפלת והבעיה נישארת
והיא אישה אחת המעצבנות שהכרתי בחיי,
יש לה אופי מעצבן ולא נעים בכלל.
אני בכלל לא מבין איך היא מנהלת של פנימייה של ילדים ועוד יתומים,
זה לא המקום שלה בכלל,
איך מישהו נתן לה?
איך?
והיא מנהלת גרועה .
היא בהרבה בעיות שלי לא טיפלה למרות שפניתי אליה וביקשתי לטפל‼️
היא זו שפגשה אותנו ביום הראשון בפנימייה.
בעצם איך היא פגשה אותנו ?
היא הגיעה עד לשער של הפנימיה חצי ממהרת חצי רצה וחצי הולכת עם ערמת דפים שבעצם כפי שהבנתי אלה המסמכים שקשורים לקבלה שלנו לפנימייה.
נתנה חיוך מזויף קל ואמרה:
ברוכים הבאים ילדים
אני הבנתי שאיבדתם לא מזמן את הוריכם ,
צר לי
אני מקווה שתאהבו את המקום כי זה עומד להיות ביתכם החדש לתקופה הקרובה
ואני מקווה שתיתחברו כאן לילדים שלנו כאן ,הם ילדים טובים,
באמת טובים,
אתם תאהבו אותם,ככה היא אמרה.
אלה ילדי גיהנום רובם שאני כול כך שונא ומפחד מהם.
אני לא מבין בכלל איך היא יכלה לקרוא להם טובים?
רובם היו כאלה אגסים ולא נעימים.
היא ליוותה אותנו לחדרים בתורות.
קודם היא ליוותה את אחותי הקטנה ארין בת ה8
אני אתן לכם מעט מידע ראשוני על אחותי שלא ייצגתי אותה לפני כן,
ייצגתי את אחותי הקטנה אלה אז עכשיו אני גם אספר מעט על ארין:
אז כך:
ארין ילדה ביישנית,מתקשה חברתית כמוני,
יש לה רק חברה אחת מבית הספר בו למדה שהיא שמרה על הקשר איתה כול התקופה שהייתה בפנימייה אבל הקשר עם אותה ילדה דעך כמה חודשים אחרי שהגיעה לפנימייה.
היא ילדה שקטה שלא עושה בעיות ואף פעם המורים בכיתה לא התלוננו עליה,
היא ילדה שאוהבת את המקום והשקט שלה וצריכה את הפינה שלה,היא דיי מתבודדת ואוהבת את הלבד שלה .
בזה אני וארין מאוד דומים🫢
ארין ילדה ממושמעת,נדיבה ונחמדה מאוד,
קשה לה לעמוד על שלה ,
היא מוותרת מהר אם היא לא מצליחה לעשות משהו כמו שהיא רוצה,
היא מתעצבנת מלא אם היא לא מצליחה לעשות מה שרצתה ותיכננה 🫢
היא לומדת טוב מימי הגן.
משקיעה בלימודים ומצטיינת הכיתה ,לא החסירה ימים כלל מהבית ספר.
ארין נהינת מריקוד , מוזיקה בשבילה זה החיים,היא נהינת לקרוא ספרים בנוסף ,
היא אוהבת אף יותר קריאת ספרים מאשר לראות סרטים.
היא מגיל 6 לומדת בישול ואפייה ונהינת מזה מאוד .
זו אחת אהבותיה של אחותי הקטנה.
הקשר שלי איתה הוא בגדול לא רע בכלל,
ההפרש ביננו 6 שנים ,
אנחנו מדברים מפעם לפעם אבל אנחנו לא קרובים,
אני והיא לא קרובים כמו שאני קרוב עם אלה‼️
היא ילדה נחמדה ונעימה ואנשים שמדברים איתה אומרים שהיא ילדה טובה.
אז אחרי שהמנהלת ליוותה אותנו לחדר של ארין אחותי .
השיכבה של הילדים בגילאים 8-10 שנים שם ארין הייתה ,
המקום היה נקי,
החדר היה לא ענק אבל לא קטן,
משהו כמו 15 מ"ר ,
ארין הייתה עם עוד 3 בנות בגילה בערך .
המשפט שהמנהלת אמרה לה מתי שהגעו לשם.
זה החדר שלך,
בחדר הזה בנוסף אליך יש 3 בנות,
תכירי אותן בקרוב,
קוראים להן שיר ,דנה ולייה.
הם בגילך פחות או יותר,
אני מקווה שתתרגלי אליהן.
עכשיו הן בבית ספר אבל מתי שיגיעו תוכלי להתיידד איתם .
וזה הארון שלך ארין,תשימי בו את כול הדברים שלך.
ארון של כ100 מ"ר יש לכול ילד,הוסיפה

ואחר כך היא ליוותה אותנו לבניין אחרי של שיכבת גיל 12-14
ושם היא שמה את אלה .
גם לאלה היו עוד איזה 2 ילדות בחדר .
אבל לא על זה באתי לדבר .
איך שהו בהמשך אספר גם על איך עבר על אחיותיי יומן הראשון.

גם לה המנהלת אמרה את אותו הדבר כמו לארין אחותי והלכה,
על אלה סיפרתי לכם בעבר
מה שמעצבן היה בפנימייה שהיינו מפוזרים גם בבניינים אחרים ולא יכולנו להיפגש ממש לעיתים קרובות.
ועכשיו אתם בטח שואלים איך עבר עליי היום ה1 בפנימייה?
טוב בואו נתחיל מהתחלה,
אני יודע שיעממתי אותכם עם פרטים לא מעניינים ואני לא מגיע לעיקר,
כן צודקים‼️
אבל רגע חכו,אני אגיע לעקרון.
אז הכול כפי שאמרתי הכול התחיל ב10 בבוקר שהמנהלת פגשה אותנו בשער הכניסה .
ב10:45 הייתי כבר בחדר שלי.
טוב בואו אני אתאר לכם את החדר .
יש בחדר שולחן מטר עם 3 כיסאות + סיפרייה של 10 תאים .
היו שם 4 מיטות מה שאמר שיהיו איתי עוד 3 בנים בחדר
והיה שם ארונות ,לכול אחד ארון 100 מ"ר.
מתי שהבנים האלה חזרו ב3 בצהריים אז התחיל באמת הסיפור המעניין :
טוב בואו תקשיבו
יש איתי 3 בנים בחדר
אחד בגילי 14
אחד היה בן 15 ואחד היה בן 17
ואני עכשיו אפרט על כול אחד מאותם בנים ששהו איתי:
שמם היה עומר ,ריי ומקס אפרט לכם עם מי הייתי בחדר וזה רחוק מהשותפים שהייתי רוצה שיהיו איתי בחדר

אז ככה איך בעצם עבר היום ה1 שלי?
במילה אחת לא טוב .
לקח לי שבועות רבות להתרגל ,
לא יום ,לא שבוע ,לא חודש, הרבה זמן .
היה לי מאוד מאוד לא פשוט להתאקלם במקום הזה .
הרגשתי שאני לא שייך למקום הזה ואף דרשתי שיעבירו את אחד מהשותפים שלי מהחדר : עומר
הוא הציק לי ואני פשוט שנאתי אותו עם כול נישמתי .
חוסר הפרטיות התמידי הפריע לי .
המקלחות המשותפות הציקו לי והטרידו אותי,
אני לא אדם שאוהב לחשוף את עצמו.
לא אדם שמסוגל לחיות בחוסר פרטיות ולא אדם שמסוגל לחשוף את חייו האישיים לזרים לי .
חוסר היכולת להשיג פינה שקטה למשל לקרוא או לעשות אפילו שיעורי בית זה מטריף אותי מדעתי,
בא לי לבכות שהגעתי למקום הזה.
איך?
מה עשיתי?
במה פשעתי?🥲
כפי שהבנתי מהמנהלת יש הסעות מהפנימייה מידי יום לבית ספר !
אני בכללי הרגשתי חוסר נוחות מתי שהגעתי הנה .
חוסר נוחות במטורף מהלא נודע שצפוי לי קידמה😔
אני הייתי בסימן שאלה גדול מה יהיה איתי הלאה?
האם יהיה לי חבר בפנימייה הזו?
למי התרגל ואת מי אשנא?
מי יהיה איתו פחות או יותר בקשר טוב ועם מי פחות?
וכן היו כאלה גם שהייתי בקשר טוב איתם .
כמה זמן אקח לי להתרגל לפנימייה?
זה יכול לקחת חודש ויכול לקחת 4‼️
האם הבנים איתי בחדר אני אתיידד איתם או לא?
זו שאלה מפני עצמה.
עברו לי כול כך הרבה שאלות במוחי ברגע שבאתי לשם .
החרדה החברתית שהייתה לי התגברה מתי שניכנסתי לשם.
פחדתי והייתי כול כך לחוץ ,מורתע ומפוחד מתי שהגעתי לשערי הפנימייה הזו.
ולראות את המנהלת לא גרם לי להיות פחות לחוץ.
גם אלה אחותי הקטנה הייתה מאוד מאוד לחוצה כמוני .
היא פחדה גם מההשלכות איך זה לחיות בפנימייה והאם היא תתמצא חברתית בפנימיה או שלא תצליח להתחבר לבנות שאיתה בחדר.
.
אז כפי שהבטחתי לכם אני אספר לכם איך הפנימייה ניראתה בגדול אך לפני כן אספר לכם על השותפים שלי לחדר.
אני אתחיל מהנער שבגילי לנער הבוגר ביותר בחבורה .
טוב אז אתחיל עבורכם להציג את השותפים שלי לחיים בפנימיה .
עומר :
נער בגילי,בן 14.5,
הוא גדול ממני באיזה 3 חודש,
אני יליד אוגוסט ,הוא יליד מאי.
עומר נער בכללי מנקודת מבטי דיי מעצבן ואף מטריד.
אתאר לכם אותו בערך
נער עם שיער חום ,מתולתל,קצר,
בערך 1.70 ,קצת גבוה ממני .
הוא מלא ,לא שמן ולא רזה ,
הוא אוהב בעיקר גווני שחור ואפור .
הוא לובש כמעט תמיד מכנסי ספורט פשוטים וחולצות v פשוטות בצבעים השונים ,
עומר תלמיד כיתה ט.
הוא תלמיד לא טוב ויש לו מלא ניכשלים
,הוא לא ממושמע ,
הוא חוטף מלא פעמים התקפי זעם עד לרמה שיכול לזרוק עליך כיסא או להפוך שולחן,
מעשן מלא,
אל תשאלו אותי מאיפה השיג זאת.
הוא מפונק נורא,
שהוריו היו חיים הוא קיבל מהם כול כך הרבה דברים שרצה ונהיה ילד פח לחלוטין .
הוא צועק בלילות ומעיר אחרים ,
מה שאני בעיקרון מאוד שונא בו שהוא הולך בחדר במיוחד בלילות עם תחתון בילבד,
לנער הזה אין בושה,
הוא מדבר סוטה ,
אני נילחצתי ברגע שאני ראיתי אותו,
אני ישר חוויתי ממנו רתיעה,
הוא מסוגל לזרוק הערות מיניות לעבר אחרים ואף זרק כמה הערות מיניות לי .
הוא מרבה לדבר על מין ואף בנוכחות של אחרים בחדר מסוגל לנגוע בעצמו בקטע מיני .
והוא עושה את זה לעיתים קרובות מידי ואף לא בודק תמיד אם השותפים שלו לחדר ערים .
הוא זה שנהג להתחיל להציק לי מבין 2 השותפים האחרים שלי שלא הציקו לי .
אותו עומר אף הטריד אותי מינית מס' פעמים בכך שניצמד אליי צמוד מאחורה ונגע בי ואיך שהו השתחררתי ממנו.
כפי שהבנתי הוא גיי עם מחשבות סוטות ולא נעימות .
הוא בן אדם בגדול לא נעים ,
לא נעים לשהות איתו בחדר,לשבת לידו ,לא נעים לפנות אליו,הוא מפחיד,הוא מלחיץ ואני לא סבלתי אותו כול התקופה ששהיתי שם .
עומר ניכנס לפנימייה הזו בגיל 11.5 אחרי שהוריו נהרגו בתאונת דרכים שרכבם טבע באיזשהו אגם.
לעומר יש אח גדול שנימצא גם בפנימייה הזו .
קוראים לו איתי .
הוא בן 17
יצא לי להכיר אותו .
איתי הוא ילד נעים יותר .
מדבר בנימוס,בכבוד,ילד עם ערכים ,
לא היה לו עבר של הטרדות מיניות כמו לעומר .
הוא היה מאוד שונה מעומר.
הוא היה יותר נורמאלי ולא הרגשתי איום שהייתי ליידו כמו שהרגשתי איום מתי שאני הייתי לייד עומר.
אחיו איתי ילד חרוץ ,נעים ,ממושמע , עם ערכים וכבוד,
אוהב מוזיקה ואוהב לנגן בפסנתר.
הנער הזה כפי שידוע לי גם מתנדב באיזשהו אירגון של ילדים עם צרכים מיוחדים.
הוא מתנדב בעמותה של ילדים נכים שזה יכול לכלול נכות פיזית ונכות שיכלית.
יצא לי לדבר איתו לעיתים קרובות ולמען האמת אף לשמר איתו על קשר כי הוא מצא חן בעיניי כבן אדם.
הוא סיפר לי שהוא שהוא ליווה באותה שנה מתי שהיה בן 17
ילדה שסובלת משיתוק בגפיים בת 8
וילד שהולך בקביים כתוצאה מניוון שרירים בן 9
ועם ילדה שיש לה תיסמונת דאון בת 6 .
איתי פשוט כול כך שונה לטובה מאחיו עומר שאני מופתע שהם אחים כי איתי כזה נחמד ונעים ועומר אף סוטה ויצא לי להתלונן לאחיו הגדול שאח שלו מטריד אותי מינית ואני מרגיש שאני יכול ליפול קורבן למעשי אונס על ידו.
ואף התלוננתי על עומר למנהלת וביקשתי להחליף אותו בילד אחר או להעביר אותי חדר .

אני לא מבין לפעמים איך 2 אחים עם אותם הורים
שגדלו עם אותם ערכים ,תנאים ואותו חינוך בעצם שונים עד כדאי כך.
שאת אחד מהם אני פשוט לא סובל ועם השני דווקא הקשר סבבה עד היום גם מתי שאני כבר שנה לא בפנימייה הזו.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
22 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך