מקווה שאהבתם!!! תגיבו ותציעו הצעות!!!

מה נעשה? זאת אני! – פרק 3

03/06/2014 516 צפיות 3 תגובות
מקווה שאהבתם!!! תגיבו ותציעו הצעות!!!

הסתובבתי למשמע הקול וראיתי איש בערך בן 45 לחייב וכשראה אותי מסתובבת הוא הוא פער את פיו. לא הבנתי מה הוא רוצה מימני ואז קלטתי, רואים את החבלות והמכות שאלכס וורוניקה גרמו. האיש שכנראה היא הבעל של כסנדרה הלך שעברי תפס את זרועי גורר אותי לאן שהו. “לטן אתה לוקח אותי?” שאלתי בכעס. “לטפל בפציעות שלך” אמר כמובן מעליו והוביל אותי לקומה הראשונה. הבעל של כסנדרה חיפש אותה ומצא אותה יושבת בסלון וצופה בטלווזיה יחד אם בנה.
“כסנדרה, איפה תיקי הרפואה שלנו?” שאל הבעל של כסנדרה “מדוע אתה צריך את תיקי הרפואה?” שאלה כסנדרה עדיין צופה בטלוויזיה. כסנדרה וג’ון הפנו את מבטיהם אלי ונדהמו. “מה-מה קרה לך? למה לא אמרת שיש לך פצעים? ולמה יש לך פצעים?” שאלה כסנדרה בדאגה וג’ון עדיין מסתכל על הפצעים שעל עורי. לא עניתי. כסנדרה רצה לאחד המגרות והוציאה תיקי רפואה.”כסנדרה את לא צריכה לדאוג , זה לא כואב התרגלתי” לא רציתי לגלות להם על זה שאלכס וורוניקה מתעללים בי מפני שלא רציתי לגלות להם את הסיבה שהם מתעללים בי כי הם מתעללים בי כי אני לא גונבת ושודדת מספיק כסף וזהב כדי להבי להם. לא רציתי שהם ידוע שאני שודדת ואז כנראה שהם היו מעפים אותי מהבית כי הם לא רוצים להתעסק אם המשטרה אז שתקתי. “לא באמת את לא חייבת אני בסדר זה לא כואב” נסתי לעודד אותה לא לחבוש לי את הפצעים “רגע , אז בגלל זה רצית בגדים ארוכים? כדי להסתיר את כל הפצעים? אבל למה?” היא שאלה בדאגה. כסנדרה התקרבה אלי והתבוננה בפצעים. כסנדרה נזפה פנים אבל היא לא נזפה עלי.”מי התעלל בך?” היא שאלה אם פנים זעופות. ג’ון עמד מאחורי אמו והתבונן בי. “לא-ל-לא מה פתאום” נלחצתי כי אף פעם לא חביתי מדאגה של מישהו אחר וזה הרגיש לי מוזר “אני יודעת שזה לא נכון. רואים סימני חגורה על הכתף שלך וחתכים מסכנים. מי עשה לך את זה? אני צריכה להחזיר אותך להורייך” אמרה כסנדרה עדיין דואגת “לא בבקשה אל תחזרי אותי להורים שלי” אמרתי בעצב “מה?למה?” שאלה ופתאום ראיתי הבנה בעיניה וידעתי שהיא הבינה שאלכס וורוניקה עשו לי את זה וישר רצתי לחדרי כשבאה לשאול אותי אם זה נכון. נכנסתי לחדרי וסגרתי את הדלת ונשענת אל הדלת למקרה שמישהו ינסה להיכנס. לא בכיתי. כבר שנים שאני לא בוכה כבר שככתי איך זה לבכות ואיך זה להרגיש , מיזמן לא חשבתי על רגשות. בפעם האחרונה שהרגשתי רגשות מתחוללים בי זה היה בגיל 9 שבוא כבר הבנתי שאיין לי תקווה להמשיך להאמין שאלכס וורוניקה אוהבים אותי וזה גרם לי לחשוב שרגשות זה רק פוגע בי אז אחלטתי להפסיק להרגיש ואם הזמן לא ריחמתי לא עזרתי לא היססתי להכאיב ולא היססתי לצעוק על אלכס וורוניקה מלים פוגעים כי כבר הפסקתי להאמין. נשמעו דפיקות בדלת ולא עניתי. “זאת אליסון ואני רוצה לדבר אתך” אמרה “מה את רוצה?” שאלתי עדיין זועמת “אני רוצה לדבר אתך על משהו שלו גיליתי לאף אחד” אמרה “למה דפקה לי מה כבר עשיתי?” שאלתי כועסת יותר ויותר “זה משהוא שכרה לי בעבר וזה משהוא שדומה גם על העבר שלך” אמרה. פתחתי לה את הזלת הרי מה כבר יש לי להפסיד? הרי גם ככה כסנדרה תעיף אותי מיפה כשתגלה שאני גונבת ושודדת. אני ואליסון ישבנו על המיטה שלי והיא התחילה לדבר. “לפני 5 שנים הופרדתי מאמי וכלאו אותי במרתף של עבריינים. עשו בי ניסיונות כמו עכבר מעבדה” היא השתתקה לכמה שניות ואז המשיכה “הרביצו לי בכל יום ולילה , הביאו את החברים שלהם שיעשו בי כרצונם. כל יום בכתי על החיים האומללים שלי עד שכסנדרה גלתה את זה והיא הזמינה משטרה כדי לכלו את העבריינים. כשראתה אותי כלואה במרתף שלהם היא הוציאה אותי מהכלוב והחליטה לאמץ אותי כאילו הייתי הבת שלה כל חייה. כולם חושבים שאני מוזרה מפני שאני לא הדברת אם אף אחד אבל אני לא מדברת אם אף אחד רק אם כסנדרה. כי הרגשתי שהיא באמת דואגת לי” היא סיימה לומר את מה שהיא רצתה. כנראה לא הייתי צריכה לשפוט אותה לפי התנהגותה כנראה בגלל ההתעללות גרמה לה לשתוק ולא לדבר יותר מידי “אז למה את מספרת לי את זה?” שאלתי לא מבינה “כי אני רואה שגם את עברת התעללות דומה לשלי ואני חושבת שנוכל להתחבר מעובדות העבר” אמרה קצת נבוך. “אני לא חושבת שאת תרצי להיות חברה שלי אם תגלי מה אני באמת” אמרתי “מה? למה” שאלה. ” כי אני יודעת שכשתשמעו את העבר שלי אתם פשוט תחזירו אותי להורי” אמרתי “למה?” שאלה ולא עניתי ורק אמרתי “את יכולה לצאת אני רוצה להיות קצת לבד” אמרתי והיא יצאה מן החדר. כעסתי נורה רצתי לפרוק את כל העצבים שלי אז עליתי לחדר האמונים והתחלתי לזרוק סכינים למטרה. כשפניתי להסתובב לכחת עד סכינים ראיתי את כסנדרה מסתכלת עלי במבט מודאג ואוהב. כל פעם שהיא מסתכלת עלי במבט אוהב אני פשות מתעצבנת כי אני לא רגילה שדואגים לי. “אל תדאגי אני לא אספר לאף אחד” אמרה לי כסנדרה. “אבל בעלי כבר יודע” הוסיפה “מה? סיפרת לא?” שאלתי עצבנית “לא, יש לא את מכרות המידע שלו ורק אנחנו יודעים” אמרה כסנדרה מעודדת אותי. נסתי לרמוז לה שאני לא מודאגת אבל היא המשיך. “את רוצה לספר לי למה ההורים שלך עשו לך זאת?” שאלה “הם לא ההורים שלי” אמרתי לה באדישות. “אני יודעת” אמרה ברוגע “מה? איך?” שאלתי “אני בעלי ובני עובדים כסוכני חשאי ואנחנו נשלחנו לעיר שלכם כדי למצוא עבריינים ופושעים” אמרה אוי לא היא בטח תגרש אותי מהבית שלה. “המפקד שלנו חשד בך למרות שלו היו לא הוכחות שאת פושעת. הוא שלח סוכנים כדי לאתר אותך אבל בכל פעם כל אחד נכשל אז הוא החליט שאנחנו יעקוב אחרייך” אמרה בגלל זה פגשתי אותה וג’ון היה מאחוריי כדי לעקוב אחרי אבל כנראה שבגלל שפגעתי בוא הוא נגלה לעיניי. איבדנו אותך. כשמצאנו אותך בכל פעם מלאה בחפצים. אבל לא ידענו יותר מידי עלייך. רק ידענו איפה את גרה . כשעברתי לידך היום אפילו לא הרגשתי שאת נוגעת בי או מסתכלת עלי. וכשיצאת וזווית עיניי ראיתי שהארנק שלי והשעון היד שלי שענדתי על היד נעלם ואז ידעתי שאת באמת מוכשרת”
“אז את רוצה שאני יצא מהבית שלך” אמרתי בהנחת יאוש ובאתי ללכת “לא מה פתאום אני יודעת שעשית את זה בגלל שאלכס וורוניקה הכריחו אותך אבל לא ידענו שהם מתעללים בך” היא אמרה “אז את לא רוצה….רוצה להעיף אותי” שאלתי מופתעת “לא אני אשמח שתהיי שומרת הראש של בני ומעוזרת שלא” אמרה בחיוך “אבל אם ג’ון סוכן חשאי אז הוא אמור להגן על עצמו לבד הרי הוא יודעה להילחם” אמרתי כן הוא יודעה אבל כדי שלא יגלו שהוא סוכן חשאי אז הוא צריך להעמיד פנים שהוא זקוק לשומר ראש” הסבירה לי “אם אתם סוכנים חשאיים אז למה אתם מגלים לי את זה.” שאלתי לא מבינה “כי אנחנו רוצים שתצטרפי אלינו כסוכנת חשאית”….

מה נעשה? זאת אני! – פרק 3
דרג את הסיפור

תגובות (3)

מגניבבב. היא הולכת להיות סוכנתתת!:>
חחח תמשיכייי דחופפפ

03/06/2014 13:49
    tayadam1903 .T.

    מחזקת

    03/06/2014 14:18

תמשיכיי

03/06/2014 18:22
11 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך