מי תוך עולמו של מיכאל. פרק 3

kinamon 03/02/2019 75 צפיות אין תגובות

פרק 3

אחרי שלושה ימיים הבנתי שאמא של הילדה לא תחזור נגמר להם הכסף והילדה הייתה זקוקה למזון לא פחות ממני. במהלך הימים האלה היא בכתה הרבה הרביצה לי נאמה עלי ובסוף למדה לסמוך עלי. שמעתי אותה מספרת המון על הכאב שלה ובוכה שונאת אותי ותלויה בי. כמה אנשים מהעיר ניסו לעצור אותי ולקחו אותה לתחנת המשטרה היא נלחמה בשוטרים ובסוף גרמה להם לשחרר אותי. המשכתי לשמור עליה אבל שהבנתי שאימה לא תשוב הייתי חייב לקחת אותה איתי ”לאייסה את מבינה שאין לנו מה לחכות יותר בבית הזה לאמא שלך. אני חושב לקחת אותך איתי אל הבית שלי את רוצה בזה או שתגידי לי לאן את רוצה שאקח אותך” לאייסה שתתה את החלב והיננה בראשה ”אני הלך איתך אין לי שום מקום אחר ללכת אליו” לא חיכיתי עוד רגע הרמתי אותה על ידי והוצאתי אותה לחצר שמתי אותה על האדמה ופיג’י נחתה על ראשי התמזגנו והפכתי שוב לנשר גדול לא יכלתי לדבר בשפתה יותר אבל סימנתי לה לעלות על גבי. היא נראתה מבולבלת ומופתעת אבל בסוף שמעה לי ועלתה עלי. עפנו רחוק מי שם בחזרה אל הבית שלי.

לאייסה צעקה בהנאה מסתכלת מתה אל הגו’נגל, במהלך הימים שעפנו עצרנו רק כמה עצירות קנות כדאי שאצוד והאכיל את שננו. הגענו אל הצוקים הגבוהים שם בני הלהקה שלי חיים. הם כבר ראו אותי מין הצוקים ובאו ללוות אותי בתעופה. אף אחד מהם לא מסוגל להתמזג כמוני אבל הם עפו על גפי השותפים וצעקו שהם שמחים על בואי.

שנחתנו גליתי שלא כל חברי הלהקה באים לקרתי ”סוף סוף אתה כאן” ”טימורי”1 קפצה הכתה בראשי ”מה זה צעצוע הזה שהבאתה” ”סמיון”2 התכופף והסתכל על לאייסה באופן לא מנומס. הנחתי יד ביניהם והיא החזיקה בידי קצת פוחדת. ”מה קרה לשאר חברי הלהקה” בזמן שאתה היית אמור למצוא לנו מקורות מזון חדשים הלהקה של העורב השתלטה עלינו. הוא הרג עשרה מאיתנו ועשרים הוא לקח הוא הוראה לנו להודיע לך שנפנה את השטח שלו אחרת הוא גם יחסל את השערית” לא האהבתי בכלל את מה שטימורי אמרה. ידעתי שאסור לי לעבור על זה בשתיקה אבל נכון לעכשיו החלטתי לקחת צעד אחורה ”אנחנו נעזוב לבינתיים את הצוקים. וניקח את הזמן להתחזק שוב ולהתאבל על חברנו. תקשיבו טוב דורסים בפעם הבאה שנחזור לכאן אני אדאג לכך שאתם תוכלו לתלוש את הנוצות של ”דובער ””3

עמדתי מעל גבה של פיג’י הלקה סוף סוף איתרה משהו שנוכל לאכול. זאת הייתה להקת שפיריות גדולה שעפה במסלול עוקף מהנהר אל שטח סלעי החול. היה לנו מזל שהגענו בזמן, נחיל אדיר של שפיריות ענקיות עף בכיוון אחד בשמים המחשיכים והתחלנו לצוד אותם. חתכנו את כנפיהן והם נפלו למתה להקת הכלבים החברה שלנו חיכו למתה ולקחו את השפיריות הגוססות אל מקום מרוכז ושמרו עליהם. הכיף לא נמשך הרבה זמן שלהקות אחרות של וירוסים מעופפים וגם סתם דורסים חזקים הצטרפו לציד שלנו. גם הם היו מוכנים מראש עם שוטפים למתה. זה היה רק עניין של זמן עד שהתחלנו לריב וזה לא משנה שהיה שפיריות בשפע. אחרי שעה של תחרויות ציד וגם כמה ריבים ירדתי למתה. לאייסה הייתה בין הרמות השפיריות של הקבוצה שלנו כמה מהכלבים של הוירוסים שמרו עליה. כשנחתתי שם היא רצה אלי ”הייתה מדהים שם אשד. גם אתה וגם פיג’י” הופתעתי מהאהבה שהיא רחשה כלפי. היא ליטפה את מקורה של פיג’י וחיבקה אותה. ”הערב לאייסה את תוכלי טוב” חייכתי אליה וסימנתי להרמת השפיריות. החיוך שלה נמחק ”אתה מתכוון שנוכל אותם? לא מי אוכל דברים כאלה” הסתכלתי עליה מופתע ”למה חשבת שצדנו אותם, ונלחמנו בלהקות האחרות”. ”לא חשבתי על זה אבל לא חשבתי שאתם מתכוונים לאכול אותם. איכס מי אוכל חרקים” אני חושב שהתרגזתי קצת. התכופפתי אליה ונשפתי נשיפה שהפילה אותה. ”בג’ונגל לאייסה אוכלים הכול כדאי לשרוד. תגידי תודה על זה שאני שומר עלייך אחרת היו אוכלים גם אותך” לאייסה הראתה לי חוסר כבוד שהוציא לי לשון מעבירה את דעתה החמוצה כלפי בברור, היא נטלתה על זרועי כדאי לקום. טימורי נשמעה פתאום ברקע וירדה אלינו ”אתה צריך לראות את זה בוס” הסתכלתי למלה אל הנקודה שאליה היא כוונה וראיתי את דובער. הכעס התעורר בתוכי שקלתי ברצינות לתקוף אותו. אבל הכרתי את דובער, מאז שאנחנו ילדים אנחנו נאלצים לחלוק את אותו שטח. שיתפתי איתו פעולה כמה שנים בילדותנו אבל חילוקי דעות/דומיננטיות מי צד שננו הפכה אותנו לאויבים. הוא חזק כמוני אולי יותר ממני והלהקה שלו גדולה יותר, בעיקר אחרי שהוא ניצל מצב ותקף את הלהקה שלי בהיעדרותי. הבנתי שלתת לזעם שלי ללכת לפני הלול להכחיד את הלהקה שלי, אז החלטתי לתת הוראה לאנשי לקחת מה שאפשר ולסגת. לא עבר הרבה זמן והלהקה של דובער ובני בירתו נטפלו אלינו. למה להם להתאמץ לצוד את שארית הנחיל אם הם יכולים לגנוב את כל השלל שלנו .

1- שם טימורי. חברת להקת הדורסים של אשד, גזע וירוס . גיל עשרים, שותפה דאה שחורת-כתף (סוג של נץ ) מראה עיניה צהובות בורקות תמיד ועגולות. יכולת ראייה רחבה ולמרחקים. שער ארוך לבן שכמה נוצות שחורות ולבנות משתלבות בו. כדי לתחם את הנוצות היא קשרה אותן באופן מסודר עם חוטי ברזל דקים. נוצות אחרות לא מסודרות שיוצאות מראשה היא תולשת. ידיה עד למפרקים כתומות אבל צורתם רגילה כשל כל בני האדם ויש לה זנב של דאה שיוצאה מי בין בגדיה. עורה לבן מאוד ועדין מאוד

2- שם סמיון. חבר להקה של אשד, גזע וירוס. הוא בן שמונע עשרה. שותף עורב שחור. מראה גוון עור כהא עיניים כתומות עם אישונים קטנים, הוא קצר רואי מאוד. אין עליו סימנים פיזים כמעט בכלל של עורף, אבל מבחינת אופי הוא שובב מאוד וקצת ניבזה וחצוף, הוא גם חכם ברמה מעל הממוצע הרבה מעל הממוצע. והוא כמעט לא זקוק לשתיית מים, את רוב הנוזלים שלו הוא מקבל מהמזון. השותף העורב שלו בגודל אדם אבל כוח הסבולת שלו והנשיא שלו הוא גבוה X2

3- שם דובער . גזע וירוס . אדון של להקת העורבים שנקראת כך בגלל גזע השותף של דובער שהוא עורב . דובער נחשב לאחד מהוירוסים החזקים לסוג העורב

סוף

{ dMa }

נר השם נשמת אדם

מי תוך עולמו של מיכאל. פרק 3
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
סיפורים נוספים שיעניינו אותך