תהנו אני אשמח מאוד לשמוע מה אתם חושבים תגיבו למטה

סינה סימנה פרק א’

12/09/2020 121 צפיות 3 תגובות
תהנו אני אשמח מאוד לשמוע מה אתם חושבים תגיבו למטה

שכבתי על המיטה מתפתל ומתקשה לקום. מקלל בכל ליבי את השעון המעורר שגזר עליי להפסיק לחלום. כשהתיישבתי על המיטה ומתחתי את רגליי כדי להתעורר. ראיתי את סינה עומדת בפתח הדלת. רגע סימנתי לה בידי, ואותתי לה שתתקרב, בזמן שהושטתי יד על השידה והכנסתי לתוך אוזני את השתל. “אמא שלך בבית חולים” סימנה לי סינה בשפתה העילגת וידיה השמנות. הרמתי את כתפיי בייאוש. סימנתי בידי תנועת ביטול לכיוונה. והיא משכה את רגליי בעדינות כלפי מטה. הייתי מיומן מאוד, נשכבתי על הרצפה, התגלגלתי על בטני וזחלתי החוצה לכיוון המטבח. ברגע שיצאנו מהחדר היא קרבה במהירות את ההליכון שלי. לכיוון שולחן האוכל ועזרה לי לעמוד. בזמן שנאחזתי בהליכון היא הביאה את כיסא האוכל ואני התיישבתי עליו. היא הגשה לי צלחת פנקיקים טבולים בסירופ תפוחים כמו שאני אוהב. ובזמן שאכלתי היא סדרה את החדר שלי ושל אוסנת והלכה לטלפון הניאח בבית כדי לדבר עם משפחתה שנמצאת בצד השני של העולם.
היא סיימה לדבר והבאה שוב את ההליכון כדי שאני יוכל ללכת לחדר ולהתלבש. לבשתי חולצה לבנה ומכנסיים מחויטים, והסתכלתי בגאווה על המעטפה שהייתה מונחת על השולחן אחרי מאמץ רב. הייתי מאוד גאה בעצמי שאת כל המסמכים שאני אמור להציג היום אספתי בעצמי במשך שנתיים. וכל הבירוקרטיה של להחתים את הרופא, לקבל טופס כל זה היה מאחוריי. ידעתי שהיום זה יום חשוב וחיכיתי לו הרבה זמן. הייתי לחוץ. סינה ראתה את זה וניסתה להרגיע אותי. היא צחקה בקול ודיברה באנגלית אבל אני בקושי שמעתי אותה. אז היא עברה לדבר בג’סטות. כי היא לא ידעה לסמן כראוי. היא ליטפה את כף ידה ואז נשפה עליה ולאחר מכן עשתה פרצוף מבוהל. הבנתי מיד, “מפחד מכל פו” סימנתי לה כדי שהיא תוכל לדעת לעשות זאת להבא. הסתכלתי הצידה כדי לראות שאסנת כבר יצאה מהבית והיא רחוקה. ואמרתי לה שאני מתכוון להשאיר את מכשיר השמיעה בבית. היא ידעה שאין כל טעם להתווכח איתי. היא אמרה שהיא הולכת להתניע את האוטו. שאני אשתה קפה בינתיים כדי להתעורר ושצריך להזדרז. הנהנתי בראשי והלכתי עם ההליכון שלי לכוון המטבח. וכשראיתי את הדלת נטרקת הרגשתי הקלה גדולה.

סינה סימנה פרק א’
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (3)

נשמע מעניין, מחכה להמשך

12/09/2020 18:20

תודה אני שמחה שאהבת

12/09/2020 21:37

ובכן…

הכותרת מסקרנת ולא ממש ברורה. לאחר קריאת הפרק, היא דווקא מאוד מובנת. מעולה.

הפרק הראשון זורק אותנו ללא הקדמות היישר אל העלילה, ועל הקורא ללמוד תוך־כדי קריאה מי ומה נושא הסיפור. שוב מעולה.

הפרק הראשון קצר מדיי. אין מספיק ‘בשר’ בכדי להתמכר. חבל, כי ההתחלה מעניינת.

העימוד נכון, אך לדעתי כדאי לפרק אותו לפסקאות משנה.
עוד גורם חזותי שיכול לשפר את חוויית הקריאה, הוא שורות רווח בין פסקאות.

הפסקה “היא סיימה לדבר… הרגשתי הקלה גדולה” חוזרת על עצמה פעמיים. העתק־הדבק. כדאי לקרוא את הסיפור לאחר העלאתו לאתר, כטיוטה, ורק לאחר מכן לפרסם.

הפיסוק טוב. למרות שלטעמי הוא חלקי מדיי, ברור לי שיש כאלו שמעדיפים אותו חלקי.

עברית.
“היא ק[י]רבה את ההליכון” – ללא יו”ד היא עצמה הגיעה קרוב; עם יו”ד היא גרמה למשהו או מישהו להתקרב.
“היא הג[י]שה לי” – ביצעה פעולה. ללא יו”ד זהו שם פועל.
“ס[י]דרה את החדר” – בניגוד ל’סדרה של מספרים’ למשל.
“לטלפון הניאח הנייח” – כדאי לקרוא בקול את מה שכתבת. בדרך־כלל, זה עוזר לניפוי שגיאות מביכות שכאלה.
“והב[י]אה את ההליכון” – את מפחדת מיו”דים?
“כדי ש(אני) [א]וכל ללכת” – אני ‘אוכל’, הוא ‘יוכל’. אותיות אית”ן! המילה ‘אני’ לא הכרחית כיוון שהיא כלולה במילה ‘אוכל’.
“שאוסנת כבר יוצאת מהבית” – בהווה. לחלופין ‘יצאה’ בעבר.
“רחוקה.[ ]שהיא תוכל” – חסר רווח. עוד פספוס שקריאה טרם העלאה יכולה לעזור בזיהויו.
“(ו)כשראיתי את הדלת” – אין וא”ו חיבור בראש משפט. מעבר לכך, היא מיותרת.

תוכן.
גיבור הסיפור כבד שמיעה ומתקשה בתנועה. אין הרבה סיפורים כאלו. כבוד.
סינה היא עובדת זרה. באופן טבעי, אני חושד שהיא ה’רעה’ בסיפור, או קשורה אל ה’רעים’ בצורה כלשהי. בינתיים לפחות, היא בסדר גמור.
הקשר בין המספר לבין אסנת (אשתו?) לא במיטבו. מסקרן.

בקיצור, פרק שני.

אני לא גזען, אני שונא את כולם.

15/09/2020 22:24
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך