פרק 11 -פרק המשך ל”החיים שלה משתנים”

08/09/2020 108 צפיות אין תגובות

שבוע של אימונים על גבי אימונים עבר, ואפשר היה להגיד שסאלי יודעת את הכוריאוגרפיה בעל פה.
עמית שתה מים מהבקבוק שלו והסיט את שיערו לאחור. האימון שלו ושל סאלי הסתיים עם צלצול בית הספר.
“היית ממש טוב!” סאלי אמרה לעמית והתכופפה אל התיק שלה כדי להוציא את בקבוק המים שלה.
“טוב… אחותי מכריחה אותי לרקוד את אותו הריקוד כל יום. ברור שאני אדע אותו מצוין.” עמית אמר וחייך. הוא לא חשב שזה יזכה אותו בקירבה כזאת אל סאלי.
“אמ…” סאלי אמרה והסתכלה על הבקבוק שלה. היא ניסתה כמה פעמים לפתוח את הבקבוק, אך נדמה היה לה שהדביקו את הבקבוק העקשן בדבק.
“את צריכה עזרה?” עמית שאל את סאלי בגיחוך לאחר ששם לב למצוקתה.
“אני… מסתדרת…” סאלי אמרה וניסתה לפתוח את הבקבוק ביותר אגרסיביות, מה שרק הכאיב לידיים שלה.
“פשוט תביאי.” עמית אמר וחטף לסאלי את הבקבוק מהיד שלה.
“יכולת לבקש…” סאלי אמרה והסתכלה על הבקבוק שלה שכעת נמצא בידי עמית.
“והיית מביאה לי אם הייתי מבקש ממך?” עמית שאל את סאלי.
סאלי לא ענתה לו. היא רק פתחה את הידיים שלה וסגרה אותן בנסיון להעביר את הכאב מהידיים שלה אחרי שניסתה לפתוח את הבקבוק שלה בכל כך הרבה תוקפנות.
עמית סובב את הפקק ופתח את הבקבוק בלי מאמץ בכלל. “וואו, את ממש חלשה. טוב, לא ציפיתי ליותר מידי מהידיים התינוקיות שלך.” הוא גיחך והושיט לסאלי את הבקבוק שלה.
סאלי הוציאה לו לשון והושיטה את היד שלה כדי לקבל את הבקבוק.
עמית הרחיק את הבקבוק מידיה של סאלי. הוא הוריד את ראשו כדי שעיניהם יהיו באותו הגובה. “מה היא מילת הקסם?” הוא שאל.
“היי!” ירין התפרץ לתוך חדר דרמה, שעכשיו שימש כחדר אימונים. כל יום מאז תחילת האימונים, לפני כשבוע, הוא היה מופיע בדלת הכניסה דקה אחרי הצלצול. זה היה בגלל שהוא לא רצה להשאיר לעמית זמן לבד עם סאלי אחרי סיום האימון.
סאלי ציחקקה. “אתה כזה מהיר. איך הספקת לבוא מהכיתה לפה כשעוד לא עברו יותר מחמש דקות??” היא שאלה.
“א… יש לי פשוט קצב הליכה מהיר.” ירין אמר ומחה את הזיעה שלו ממצחו.
“הלוואי והייתי כמוך, יש לי קצב הליכה של צב.” סאלי אמרה וירין חייך. היא נעמדה, שמה את התיק שלה על גבה ופנתה לעמית, “עכשיו אפשר את הבקבוק שלי? בבקשה?” היא שאלה.
עמית מסר לסאלי את הבקבוק שלה עם הפקק. “בבקשה.” עמית אמר לסאלי והסתכל על ירין בכעס. מאז תחילת האימונים, ירין רק מופיע בסוף האימון וגונב לו את סאלי. אפילו אין לו הזדמנות לדבר עם סאלי שיחה מלאה לפני שירין מופיע. הוא היה ממש קוץ בשביל עמית.
“אני עדיין לא מבין למה צריך תעוזה בשביל לעשות לכמה ילדים קטנים סיור בבית הספר.” ירין אמר לעמית הבת.
“מה זאת אומרת?? אתה יודע כמה אנשים לא יכולים להתמודד עם היצורים האלו??” עמית אמרה בחלחלה.
“לפחות אתה עושה משהו מועיל בכל היריד הזה.” מאי אמרה לירין והכניסה לפה שלה כפית יוגורט.
“כן… אני לא מתלונן.” ירין אמר.
ירין נשען על קיר גג בית הספר, שלוב זרועות. הוא צפה בסאלי ובעמית מתאמנים ביחד על הריקוד שהם היו צריכים להציג בהופעה.
“לב תמים של ילד קטן הוא השמש הזוהרת כל יום.” סאלי אמרה בליווי הפוזה של הדמות שהיא משחקת. “איך זה?” היא שאלה את עמית.
“זה בסדר… אבל את צריכה להדגיש את תנועת המתניים שלך. ככה.” הוא אמר והדגים לה.
“הו! נכון! כל כך חמוד!” סאלי אמרה וקיפצה בהתלהבות. “תודה! אני אנסה את זה.” היא אמרה.
‘עמית באמת עשה עבודה טובה בלהתקרב לסאלי…’ ירין חשב לעצמו.
“לב תמים של ילד הוא השמש הזוהרת כל יום!” עמית וסאלי אמרו פה אחד בליווי הפוזות של הדמויות שהם משחקים.
‘אבל… זה נראה די עלוב…’ ירין חשב לעצמו וחייך חצי חיוך.
“יש לכם עוד אימונים להופעה היום?” טוהר שאל את סאלי בזמן שנכנסו לכיתה.
“כן. יש לנו בשעה האחרונה של היום.” סאלי אמרה.
“אם את צריכה סיכומים של השיעורים, תבקשי ממני. טוב?” טוהר אמר לסאלי.
“בסדר! תודה טוהר!!” סאלי אמרה והתרגשה מהמחווה של טוהר.
“בבקשה!” הוא אמר בחיוך.
“הו… אני מבינה. אז אתה יודע כל כך הרבה על הסדרה מאחותך הקטנה.” סאלי ישבה על ריצפת חדר דרמה. היא כינסה את רגליה לתוך חַזָה.
“כן, העלילה מורכבת. את לא מבינה את זה כי זאת סדרה לילדים.” עמית אמר. הוא ישב ליד סאלי וקיפל את רגל שמאל שלו קדימה אל החזה שלו.
“הבנתי! זה כל כך עמוק!” סאלי אמרה.
‘זה כל כך כיף. כל הימים האלה שאנחנו מבלים יחד.’ עמית חשב לעצמו. ‘אם רק נבלה עוד קצת זמן ביחד, לא יהיה שום דבר שיפריד ביני-‘
“היי!” ירין נכנס לחדר דרמה. “בואו נלך לבית ביחד.” הוא אמר.
‘לא… דיברתי מוקדם מידי.’ עמית חשב לעצמו ונעמד.
“יש לנו עוד מה לעשות!” עמית אמר לירין. “אז לך. שוּ שוּ.”
“אה. אז אני אחכה.” ירין אמר בחיוך מעצבן.
עמית התקדם אל ירין בצעד. “לא. תלך.” הוא אמר.
“אין סיכוי.” ירין אמר והמשיך לחייך את החיוך המעצבן שלו.
‘ירין תמיד בא לחדר דרמה אחרי צלצול בית הספר, הוא באמת קוץ בתחת…’ עמית חשב לעצמו בזמן המקלחת שלו, השעה הייתה כבר עשר בלילה. ‘אבל… למי אכפת מזה?’ הוא יצא מהמקלחת ונשכב על המיטה שלו. הוא שם לב שיש לו הודעה אחת שלא נקראה מסאלי, ‘יש לנו אימון בשעה הראשונה מחר, אתה זוכר, נכון?’. הוא הרגיש פרפרים בבטן וישר הגיב לסאלי.
‘זה הולך נהדר!’ עמית חשב לעצמו וזרק את המגבת שלו על הכיסא בחדרו, על אף שהוא לא ייבש לחלוטין את שיערו.
‘ברגע זה, אני הכי קרוב לסאלי!’ עמית עצם את עיניו וחייך.

פרק 11 -פרק המשך ל”החיים שלה משתנים”
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך