מקווה שזה יעלה בסוף יום השואה.
תגיבו...
(המצב רוח שלי ממש על הפרצוף בגלל יום השואה...)

צוות לא מושלם- פרק 5

19/04/2012 674 צפיות 10 תגובות
מקווה שזה יעלה בסוף יום השואה.
תגיבו...
(המצב רוח שלי ממש על הפרצוף בגלל יום השואה...)

“שלום תלמידים חביבים!” אמרה המורה.
נשמעו מלמולים מרחבי הכיתה.
“אמרתי שלום.” אמרה המורה.
“שלום המורה!” השיבה הכיתה בהד.
נאנחתי, המחנכת שלנו, חושבת שאנחנו בני ארבע.
“ברצוני להודיע לכם הודעה חשובה, בעצם 3. בשבוע הבא, יש לכם מבחן בספרות. המורה לספרות אמרה שתמסור לכם את החומר בשיעורה הבא.
וההודעה השנייה שמצטרף אלינו תלמיד חדש, האנטר, היכנס.” קראה המורה לעבר הדלת.
התלמיד החדש נכנס וליוו אותו הרבה קריאות תדהמה.
הוא היה חתיך! עיני חום דבש, שיער בלונדיני, שרירי וגבוה.
“ספר לנו קצת עליך האנטר…” אמרה המורה.
“טוב, אז אני עברתי לכאן ממנצ’סטר. אני מקווה להכיר את כולם, ולעשות כיף חיים, ואני מאוד אוהב לשחות ולשחק כדורגל.” אמר האנטר.
“אתה תשב… שמה, ליד קרטר.” אמרה המורה והאנטר הלך למקומו החדש ליד קרטר.
“מחר, תצטרף אלינו עוד תלמידה, בשם אליסון. מלודי ואלכס, אתם תצרפו את השולחן הבודד לשולחנכן, לצד של מלודי, ואליסון תשב לידכם.” אמרה המורה.
אני ואלכס החלפנו מבטים כעוסים.
‘אוף!’ כתבה לי אלכס על השולחן.
‘אולי היא נחמדה, אנחנו הולכות לנסות להיות חברות שלה, אם היא מעצבנת… נזרוק אותה ישר לזרועות החבורה של אמה נולסון. נחכה למחר. הבחור החדש ממש חתיך.’ כתבתי לה.
באותו הרגע שגמרתי לכתוב את זה, האנטר הסתובב אליי, הביט בי וחייך.
אני ואלכס יושבות הכי בסוף בצד, האנטר וקרטר, יושבים שורה שלישית בטור שלידנו.
לא הבנתי בכלל למה הוא מסתכל עליי. אני בכלל לא יפה. לפחות ככה אני חושבת.
אני לא מחשיבה את עצמי למכוערת, אבל ממש לא ליפה.
אלכס, אמא ומרי, טוענות שאני יפה.
אני דומה לאמא שלי, אבל היא יפה הרבה יותר.
יש לי עיניים ירוקות, שיער שטני חלק, עצמות בולטות ואני ממוצעת מאוד לגילי.
אלכס לעומת זאת עיניים כחולות, שיער בלונדיני, מלאה במקומות הנכונים. מדהימה לפי דעתי. ולא רק ביופי, אלא בעיקר באופי.
פנטזתי קצת על גבר חלומי שיש רק בסרטים וקולה המעצבן של המורה החזיר אותי לחיים האמיתיים, ראיתי שאלכס כתבה לי תשובה על השולחן.
‘קושקוש, חשבתי שאת מאוהבת בסנוב! אבל לא אכפת שתהיי מאוהבת בחדש, אני מאוהבת בתום!’
‘קושקוש, הסנוב הרס לי את החיים, האנטר לא עשה לי את זה, אני מעדיפה את האנטר, למרות שברור שהוא יבחר באמה או צ’לסי, הם יותר יפות ממני…” כתבתי.
‘היו מתות להיות יפות כמוך, קושקוש.” כתבה.
‘תודה קושקוש, גם את לא נראית רע בעצמך. ‘ כתבתי.
‘מקרב הגרב, קושקוש.” כתבה לי.
מוזר שאנחנו קוראות אחת לשנייה קושקוש נכון? שם תינוקי שכזה. אבל אני אוהבת אותו.
הכינוי התחיל מכיתה ז’, אחרי שבת’, צ’לסי ונטלי עזבו אותנו לטובת קרטר.
-פלאשבק-
“אני שונאת אותן!” אמרתי בכעס.
“אני שונאת אותן יותר!” קראה אלכס בזעם.
צ’לסי ונטלי באו ולעגו לנו על כל הדברים שהיינו עושות. מול כולם.
נכון שזה קצת תינוקי, אבל זה כיפי.
אני ואלכס מעצבות שמלות לבובות.
הדבר שהכי עיצבן אותי, שהן שכחו להזכיר, שהן היו משחקות בבובות האלה. עיצבנו את השמלות לבובות שלהן.
“הקוקואיות בוכות,” לעג לנו קרטר שחלף על פנינו.
“הסנוב רואה משהו מלבד עצמו,” לגלגתי. הפעם הראשונה שעקצתי מישהו.
קרטר האדים מעט והמשיך ללכת כאילו אנחנו לא מעניינות אותו.
“די קוקואית!” אמרתי לאלכס וליטפתי את גבה, מנסה לנחם ללא מילים.
“תודה קושקוש.” אלכס הרימה את מבטה וחייכה חיוך והדמעות ניכרו בעיניה.
“קושקוש. שם חיבה גדול” חייכתי אליה, מנסה להשכיח ממנה את ה”חברות” שלנו.
“אנחנו הקושקושיות!” צחקה אלכס, ונראתה מאושרת בפעם הראשונה באותו יום. זה היה תחילתו של תקופה חדשה. אלכס ואני מול העולם.
-סוף פלאבק-
“קושקוש, המורה מדברת אלייך!” לחשה לי אלכס, מעירה אותי מהחלומות בהקיץ.
“כן המורה.” הזדקפתי במקום, ראשי מביט היישר במורה.
“תודה בטובך שאת מועילה סוף סוף לענות לי, העלמה ג’ולפיט!” אמרה המורה.
“סליחה המורה,” מלמלתי. זו התנהגות לא אופיינית לי.
“שאלתי הייתה אם תוכלי מחר להראות את בית ספרנו לתלמידה החדשה?” אמרה המורה.
“ג’וליה, בואי שנייה, יש שינוי קטן.” הציץ ראשה של המזכירה בדלת לפני שהספקתי לענות.
המורה ניגשה ויצאה מהכיתה. בשנייה כל הכיתה התמלאה רעש.
“פסיכית, פעם אחת ריחפת ועשתה מזה סצנה!” אמרה אלכס.
“אההה,” אמרתי, מחזיקה את ראשי בידי.
“שקט תלמידים,” אמרה המורה שנכנסה לכיתה. בבת אחת השתררה דממה מתוחה.
“אז חלו שינויים קלים והתלמידה החדשה באה גם היא היום, אליסון! היכנסי בבקשה.” קראה המורה. הילדה החדשה ששמה אליסון נכנסה בביישנות מסוימת.
בחנתי אותה בעניין. עיניים חומות, שיער שחור ומתולתל, מלאה מעט בערך בגובה שלי.
“אליסון, ספרי לנו קצת על עצמך…” אמרה המורה.
“אממ, אני אליסון, עברתי לפה מיורקשייר.” אמרה בביישנות ולא הוסיפה שום פרט.
החבורה של אמה נולסון כבר צחקקו עליה, אמה צחקקה ולחייה של אליסון האדימו מיד.
החלפתי מבט עם אלכס. ידעתי שמצאנו חברה חדשה.
“אוקיי, אליסון, את יושבת שמה, ליד מלודי ואלכס. מלודי ואלכס תרימו ידיים.” אמרה המורה.
הרמנו ידיים וחייכנו לאליסון. היא השיבה לנו חיוך מהוסס.
“את רואה? שמה, בשולחן היחיד שצמוד למלודי.” אמרה המורה.
אליסון התקדמה לכיווננו, נזהרת לא להיתקל בשום תיק ומתעלמת מההערות שנזרקו.
“מלודי? תעזרי לאליסון להשתלב פה כמה שתוכלי. אלכס, גם את.” אמרה המורה.
“תעזרו לה להפוך להיות לא מקובלות…” לחשה נטלי בארסיות.
אני ואלכס תקענו בה מבט זועם. נטלי החזירה לנו מבט מרוצה וקרצה לאמה, שחייכה מעט.
-צלצול-
“כיתה אתם משוחררים.” אמרה המורה והחלה לאסוף את חפציה.
חצי מהכיתה מיהרו החוצה, נתקלים בתלמידים אחרים. המורה יצאה מיד אחריהם.
“אליסון!” קראתי לעבר דמותה שהתחילה להתרחק, “חכי לנו!”
היא נעצרה וחיכתה לנו, מבטה היה מבוייש וחסר ביטחון. היה פחד בעיניה.
“בואו!” משכה אלכס אותי ואותה למקום הפרטי שלנו.
כשהגענו לשם, התיישבנו על הדשא הרך. הנחתי את ראשי על ברכיה של אלכס.
“היי, אני אלכס וזאת מלודי.” הציגה אלכס את שתינו.
“אליסון.” היא אמרה בשקט, מתקפלת לתוך עצמה.
“אנחנו לא מפחידות, אנחנו רוצות להיות חברות שלך, יותר טובות מאיתנו לא תוכלי למצוא. אלא אם הטיפוסים שאת מסתובבת איתן הם סנובות…” אמרה אלכס.
“קושקוש, התלהבת מעצמך.” אמרתי לה ונתתי לה מכה קטנה על היד.
אליסון חייכה חיוך רחב, “אתם לא מהטיפוסים שיורדות על השנייה נכון?” שאלה.
“ברור שכן, אבל בצחוק, נכון דבה?” אמרתי לאלכס.
“ברור אנורקסית!” השיבה לי.
פתאום אליסון התחילה לצחוק, ואנחנו הצטרפנו אליה, מרוצות שגרמנו לה לצחוק.
“ברוכה הבאה לחבורת הקושקושיות!” קראתי.
“אחלה שם,” העירה אליסון, עיניה משועשעות וחיוך על פניה.
“סיפור ארוך….” ענינו אני ואלכס בתיאום, החלפנו מבטים ופרצנו שוב בצחוק.
התחלנו לספר לה על הבנות שהיו חברות שלנו, ואז התחילו להיות סנובות, ולרדת עלינו מול כולם, ואיך היום אנחנו יורדות אחת על השנייה.
“ואוו, זבל של בנות…” אמרה אליסון, הבעתה מהורהרת מעט.
“את מספרת לי?!” אמרתי לה, צוחקת מעט וממשיכה להישען על אלכס.
“טוב, לעניינים חשובים יותר. יש לך חבר?” שאלה אלכס ואני גלגלתי את עיניי. אופייני.
“אממ, כן. מיורקשייר. אבא שלו גר פה, אז אני אראה אותו כל שבת שנייה, קוראים לו צ’אק, ואני מאוהבת בו לגמרי! לכן?” שאלה אליסון והסקרנות השתלטה על פניה.
“למלודי העניינים לא ברורים… אבל אני מאוהבת במישהו, ומלודי אמרה שהיא שמעה אותו אומר שהוא מאוהב בי גם.” אמרה אלכס.
“נכון היה אחד חתיך בלונדיני? אז הוא בא היום. זה שיושב על ידו, הוא השותף שלי לעבודה בהיסטוריה. יש בינינו עניין לא ברור. אני שונאת אותו כי הוא ירד עליי מאז כיתה ז’, אבל הוא מתנהג אליי מוזר.” מיהרתי להסביר, “והבלונדיני, פשוט חתיך הורס!”
פטפטנו עוד קצת, הרגשתי שהקרח ביני ואלכס לבין אליסון נשבר, שהיא עכשיו חברה טובה שלנו. שמחתי על כך. באמת כדאי שיהיה לנו עוד חברות במעגל המצומצם שלנו.
-צלצול-
חזרנו לכיתה ביחד, מפטפטות וצוחקות. אליסון סיפרה לנו על יורקשייר.
“שיעור היסטוריה.” אמרה אלכס והציצה בי עם חיוך משועשע על פניה, מתגרה בי.
נאנחתי. לא היה לי הרבה כוח לסנוב.
המורה נכנסה אחרינו.
“אנא שבו עם בני זוגכם, באותו מקום שבו ישבתם ביחד בשיעור שעבר. התלמידים החדשים, גשו אליי ואני אצרף אתכם לשלישייה.” אמרה בקול.
קרטר בא והתיישב על ידי.
“היי סנוב.” אמרתי לו בלי להסתכל עליו.
“היי,” ענה, ראיתי שמבטו מונח עליי מזווית עיני.
האנטר ואליסון הצטרפו כל אחד לזוג אחר.
אליסון קיבלה זוג נחמד, שקיבלו אותה בחביבות ע”פ מה שראיתי.
האנטר קיבל זוג מעצבן. אמה והארי, לך תסבול אותם במשך הרבה זמן.
“טוב תלמידים, השעתיים הבאות תעבדו על העבודה, תתכנו את מה שאתם רוצים לכתוב בה, מבנה, והשער. בשל כך נלך לספריית המחשבית שלנו.” אמרה המורה.
כל התלמידים קמו ולקחו את התיקים שלהם.
-כעבור שעתיים-
“זה היה מתיש,” נאנחתי באוזני אליסון ואלכס, משפשפת את ראשי בידי
“מסכימה איתך…” נאנחה אליסון, מעיפה מבט קצר באמה והחבורה שלה שהלכו מאחורינו.
“אני הולכת שנייה ללוקר, תתיישבו ואני אבוא.” הודעתי להן.
הן הלכו לתפוס שולחן ואני הלכתי ללוקר.
הכנסתי את הספרים שלי ללוקר, מביטה בתמונה שלי ושל אלכס שהייתה תלויה.
שהגעתי לחדר אוכל, ניגשתי לקחת סלט, כנפיים וספרייט.
ראיתי את קרטר מצביע על תלמידים בשביל האנטר ואומר להם את שמם. שהצביע עליי, האנטר עזב אותו, וניגש אליי.
“היי,” האנטר אמר לי עם חיוך מלא ביטחון על פניו.
“היי, אני מלודי.” השבתי לו באי הבנה, מה כבר הוא יכול לרצות ממני?
“נחמד להכיר אותך,” אמר לי והרחיב את חיוכו. איזה חיוך מושלם.
“גם אותך,” השבתי לו, וחייכתי אליו את החיוך עם גומת החן שלי.
“רוצה לשבת איתי לצהריים, שנכיר אחד את השני?” שאל האנטר.
“סבבה, אבל אני שנייה אומרת לחברות שלי.” אמרתי לו, שמחה לדעת שהוא מתעניין בי.
הלכתי להגיד לאליסון ואלכס, שנפנפו אותי מהר בחזרה אל האנטר.
הוא לקח לעצמו אוכל. מבט אחד בצלחת שלו וזה כבר עשה אותי שבעה.
“מה השם משפחה שלך?” שאלתי אותו.
“צ’ייס.” ענה האנטר, מסתכל עליי לראות איך זה משפיע עליי.
“אבא שלך הוא אדוארד צ’ייס? הוא שחקן אדיר! אמא שלי שיחקה איתו.” אמרתי לו.
“מי זו אמא שלך?” שאל מופתע, זו לא ממש הייתה התגובה לה ציפה.
“סונד ג’ולפיט.” אמרתי לו, עכשיו היה תורי לצפות לתגובה שלו.
“ואוו, אני מעריץ אותה. אני אוהב את השיר שלה, “all the boys,all the girls” אמר לי, חיוכו הפך נלהב, ועיניו האירו במקצת.
גם את זה אני כתבתי, אחרי היום שבו בת’, צ’לסי ונטלי הפנו לאלכס ולי את הגב.
“אז, איך זה להיות בן של מפורסם? מבאס נכון?” שאלתי אותו בהשתתפות.
“כן, מאוד. אתה לא יודע אם האנשים שמתקרבים אליך זה בגלל עצמך או בגלל האבא המפורסם שלך שהם מעריצים…” אמר האנטר בדכדוך.
המשכנו להחליף חוויות ודיברנו על 1001 נושאים.
‘האנטר כזה חמוד!’ חשבתי לעצמי אחרי שנפרדנו בחיוך.
אלכס ואליסון מיהרו להדביק את הקצב שלי.
סיפרתי להם על הארוחה איתו.
הם צחקו על זה שהחלפנו את החוויות בלהיות ‘בן של מפורסם’.
“את לא קולטת!” דיווחה לי אלכס, “כל אותו הזמן שדיברת ואכלת עם האנטר, קרטר הסתכל עליכם, כל אותו הזמן!”
“תישכחו מקרטר, עכשיו אני בעניין הבלונדיני.” אמרתי וניתקלתי במישהו.
הרמתי את הראש, קרטר.
“אתה חייב לעמוד לי בדרך כל הזמן?” שאלתי בתוקפנות, בלחץ מזה ששמע את דבריי.
הוא הסתכל בי עמוק בעיניים.

צוות לא מושלם- פרק 5
דרג את הסיפור

תגובות (10)

איך לא ראיתי שלאת פרק????
ראשונה!! עפה לקרוא!!!

19/04/2012 10:37

את העלאת לי את מצב הרוח מאד!!! בבקשה תעשי המשך מהר!!
אני כל כך אוהבת את סנוב!! הוא כזה בובי!!
די, איזה מתוק!!!

19/04/2012 10:46

חה!!!
איזה כיף פרק חדש!!
והוא מעולה!
מדהים!!!
וגם כן הקרטר הזה, קנאי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מהמם מהמם מהמם!!! :)
המשך המשך המשך!! :):):)

19/04/2012 11:24

אעאעאע…קראתי עכשיו את כל הפרקים!
אני חייבת להגיד לך שהסיפור מדהים!
התאהבתי!
אני מתה על קרטר הסנוב החתיך הזה!
תמשיכי דחוףףףף!!!
אוהבת:)

19/04/2012 11:35

תמשיכי :)!!!!!!!!!

19/04/2012 12:01

יאוווו איזה פרק מצחיקקק אהבתי איך הבלונדי התחיל לדבר איתה חיחיחי בטח קרטר קינא!!!!!!!

19/04/2012 13:29

יוווווו!! מעניין מה הוא יגיד לההההה!!!!
זה לא יפה!!! השארת אותי במתח!!!!!!
אז קדימה, קדימה!!! מה את קוראת את התגובה?!
תמשיכיייייי!!!! =)

20/04/2012 08:42

ואאאאאאאאווווווווו
האנטר בדרך של קרטר??אני אכנס לתוך הסיפור וירביץ לו!
גוו קרטר גווו קרטר גווווווווווווווווו קרטר
קדימה קדימה קדימה תמשיכי ממש ממש מהר!!

21/04/2012 13:33

אעאעאעאעאעאעאעאעאעאע תמשייכיי (:

25/04/2012 06:36

האנטר נשמע יותר חמוד מקרטר.

10/07/2012 15:21
17 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך