חשוב לי להדגיש שההתחלה נראית אומנם כמו כל התחלה רגילה אך אתם לא יודעים מה מחכה בהמשך. המון הפתעות.

קורון סיטי- פרק 1- בראשית

14/04/2020 116 צפיות אין תגובות
חשוב לי להדגיש שההתחלה נראית אומנם כמו כל התחלה רגילה אך אתם לא יודעים מה מחכה בהמשך. המון הפתעות.

קורון סיטי

פרק 1- בראשית

קורון סיטי היא עוד עיירה קטנה במקום נידח. עיירה שבה כמו בכל מקום אחר האנשים צבועים, שקרנים, רמאים ומשעממים. קורון סיטי היא משעממת, לפחות היא הייתה משעממת לפני שהפכה להיות עיירת הרצח הרשמית של העולם
#רצח #מוות.
ביום אחד, הכל התהפך הכל השתנה. החיים לעולם לא יחזרו כמו שהם היו לפני היום הזה- בראשית. ההתחלה של כל מה שהעיירה הזאת עברה.

“דוקטור!!!!!!!!! דוקטור!!!!!!!!! זה אדם. הוא פקח את עיניו!!!!!!!!!!!” צעקה סמנתה וניגשה לחבק את בנה.
אדם התעורר ולא הבין מה הולך סביבו. הוא היה בביה”ח, מחובר למכונת הנשמה ולהמון נוזלים מסביבו.
ד”ר אדמונד, הרופא המטפל של אדם היה בשוק.
“זה נס!!!!!!! נס!!!!!!!! אחרי שנה, 365 ימים שלמים סוף סוף הוא התעורר. אני כ”כ שמח בשבילך, מה שמוזר לי שהוא התעורר בדיוק באותו יום כמו שאר הנערים” ניגש ד”ר אדמונד וחיבק את סמנתה, אמו של אדם.
“רגעעע כולם התעוררו?” שמחה סמנתה.
“אכן” השיב הרופא.
“רגע…. שנה? איפה אני? אמא מה קורה פה? מי זה? על מה אתם מדברים לעזאזל????????” השיב אדם בכעס ובלבול.
“היית במצב צמח (תרדמת) במשך שנה. שנה מדוייק. אתה וחבריך כולכם התעוררתם מהתרדמת היום, כעבור שנה. אני אשאיר אותך ואת אמך לדבר” ענה הרופא.
“פאקקק! מה????? מה שנה? לא הבנתי כלום!!! חברים שלי?”
סמנתה ניגשה אליו וחיבקה אותו חזק מאד.
“אתה יודע בזמן התרדמת דיברתי איתך. אני לא יודעת אם שמעת…. אני ככ שמחה שאתה חי. חיבקה אותו אמו עם דמעות בעיניים.
“תגיד לי, אדם אתה לא זוכר כלום מיום התאונה? איך שמצאנו אותך מעולף באמצע היער שליד העיירה? מה קרה? מה קרה לחברים שלך?”
“אני…. אני לא זוכר. היינו באמצע היער? והיינו בתרדמת שנה???” שאל אדם המבולבל.
“אכן, השנה הקשה ביותר שעברתי בחיי” אמרה סמנתה והתחילה להזיל דמעות.
“אמא, הכל בסדר. אמא אני פה עכשיו” אמר אדם וחיבק את אמו.

כעבור שבוע, שוחררו אדם וחבריו מביה”ח ונפגשו זה עם זה בשכונה.

“קתרין היפה מכולם, הבלונדה האהובה עלינו, ג’יימס הסטלן שלוקח ירוק על בסיס קבוע, רון החופר זה שצריך להתספר נורמלי ולא להתלבש כמו חנון, אמה השקטה והביישנית עם שיערה החום המתולתל, רובי הגמד עם הפרצוף שנראה כאילו עבר תאונת דרכים, ואני הסקסי הג’ינגי כמובן אדם חחחחחחחחחחחחח. כן אני לא סנילי עדיין זוכר את הגאנג שלי” צחק אדם.
“שתוק, שתוק מפגר אם כבר אני הסקסי פה” אמר ג’יימס.
“אפילו תרדמת בביה”ח לא תשנה אותך. סתום ותביא חיבוק” אמרה קתרין.
וכך כל החבורה התחבקה חיבוק חזק וארוך.
“זה באמת נכון? עברה שנה????? היינו בתרדמת שנה?” אמרה אמה בדאגה.
“כן. אבל מה קרה? למה? איזה תאונה עברנו? מה קרה לנו שגרם לתרדמת????” צעק רובי בדאגה.
“גם גמד, וגם פרנואיד לא נורמלי חחחחחחחח. אני צוחק. אל תדאג לכולנו יש שאלות מה קרה פה לעזאזל ואנחנו נמצא את התשובות, אני מבטיח לך.” אמר אדם.
לאחר מס’ שעות והשלמת פערים החבורה התפזרה לבתים.
אך אדם החליט ללכת ליער בשעה מאוחרת וחשוכה, למקום בו הכל התחיל.
היער היה ענק ונטוש. מלבד אדם לא היה בו אף אחד אחר.
אדם הגיע למקום ההוא ביער. אמצע היער. המקום היה מכוסה בניילון של המשטרה המסמנים את המקום כזירת פשע. כל האדמה מסביב, כל העצים מסביב הכל היה שחור, הכל הפך לפחם ואפר.
“אייי הראש” אמר אדם והתחילו לו כאבי ראש חזקים.
פתאום לאדם היה פלאשבק. זיכרון מהעבר.

בפלאשבק:
אדם וחבריו רוכבים על האופניים, פתאום מתחילה רעידת אדמה ובום משום מקום מגיע כוח אש גדול לעברם.
“רוצווווווווו!!!!!!!!!!!!! רוצווווווווו! ” צרח רובי.
“אההההההה האש מתפשטת. אנחנו לכודים” צרחה קתרין בהיסטריה.
בווום כוח האש התגבר יותר ויותר
בוום התרחש פיצוץ ענק, העצים נשרפו, האדמה נשרפה והחבורה נהדפה לאחור ואיבדו הכרה לחלוטין.
– סיום הפלאשבק-

אדם שהיה נראה מפוחד מהזיכרון הקצר, צרח.

לפתע, כוח אדום, כוח אנרגטי החל להקיף אותו. הייתה מסביבו כמו הילה אדומה.
בוום מידו יצא כוח אדום, פגע בעץ והעץ התפוצץ.

“מהההההההה לעזאזל…… חרא. מה קורה פהההה? מה קורה לי???” צעק אדם בבהלה.
הוא הסתכל על ידו ועל עורו ומהעור הלבן הוא הפך לעור כהה.
אדם המבוהל הוציא את הפלאפון פתח את המצלמה וראה בן אדם עם שיער שחור קצוץ (תספורת צבאית), פנים חומות (כהות) עיניים ירוקות במקום חומות. הוא הבין שראה את עצמו, אך החיצוניות שלו השתנתה והוא נראה כמו בן אדם אחר.
“אהההההההההההההההה!!!!!!!!! מה קורה פההההה?” צעק אדם בבהלה ומהבהלה הפיל את הפלאפון, לאחר מכן הרים אותו.
לפתע הוא התעצבן ומידו יצא כוח אש .
“אההההההההה וואט דה פאקקק????”
בום הוא כיוון את האש כלפי האדמה והאדמה החלה להישרף.
“לאאאאאאאא” צעק אדם. בוום מידו יצא כוח אדום אנרגטי וחזק בום האש נכתבה כלא הייתה.
אדם כאשר הוא לחוץ הוא נרגע על ידי ריצה.
“זה סתם חלום…… אין סיכוי שזה אמיתייייי” בוום הריצה שלו התגברה והתגברה יותר ויותר. ובסופו של דבר הוא החל לרוץ מהר יותר מכל מכונית מירוץ, מהר יותר ממהירות האור.
“מה לעזאזלללללללל?” אמר אדם ועצר את הריצה.
בוום שוב כוח אדום והילה אדומה הופיעו סביבו והוא חזר לחיצוניות הרגילה.
ג’ינגי, 1.70, רזה יחסית, שחיף.
הוא הסתכל במצלמה ראה שחזר לצורתו המקורית, נרגע והתגנב חזרה לביתו, לחדרו.
למזלו, אמו לא תפסה אותו.

למחרת בבוקר, החבורה הייתה בדרך לתיכון.

“אז מסתבר שהברזנו במשך שנה שלמה ועכשיו אנחנו שביעיסטים אה?” צחק ג’יימס.
“חחחחחח כאילו שזה לא משהו רגיל בשבילך- להזכיר לך כמה הברזת כדי ללכת לעשן ירוק.” אמרה אמה.
“הופה נפתחנו אני רואה חחחחחחחחחחח” צחקה קתרין.
“אדם הכל בסדר? אתה שקט היום…..” אמר רובי.
אדם שהיה נראה חיוור, עם עיניים אדומות אמר: “הכל טוב, פשוט לא הצלחתי לישון טוב בלילה…” בטון עייף.

ובדרך לכיתה במסדרון פגש אותם קייל וחבורת הערסים.

“שלום, לוזרים חחחחחחחחחחחחח. נזכרים לקום מהמתים? ג’ינגי מכוער אנורקסי, חנון בתול מסריח, המסומם, ציצי מזוייף, והזונה השקטה כמובן חחחחחחחחחח עלובים.” אמר קייל וצחק יחד עם חבורת הערסים.

“אני אולי מסומם אחי, אבל אתה נשארת אותה גורילה מניאק כמו שתמיד היית. לא היינו פה שנה לא נמאס לך” אמר ג’יימס בתקיפות.
בוום קייל העיף לו אגרוף לפרצוף ונהיה לו פנס בעין.
“לא אכפת לי חחחחחחחח ואם תלשינו- אתם זוכרים מה קורה פה למשלינים לוזרים” אמר והסתלק עם החבורה שלו לכיתה.
“נמאס לי ממנו” אמרה קתרין
“גם לי” אמרה אמה בפרצוף מבוייש.
“לכולנו” אמר אדם בכעס ובעייפות.
הם נכנסו לכיתה ושם ראו אחרי שנה ארוכה, את המורה והמחנך שלהם מר ויטמור. דרייק ויטמור (מבוגר בן 40, מורה כבר 20 שנה).
אחרי שמר ויטמור הביע את הגעגועים לחבורה הוא הורה עליהם לשבת במקומם ולהתעדכן בחומר הנלמד עם החברים בכיתה.

כל הכיתה הסתכלה על החבורה בצורה מוזרה.
“המוח הוא דבר מדהים. למעשה, אם אתם זוכרים בשיעור הקודם דיברנו על התיאוריה בה בני האדם משתמשים רק ב- 10% ממוחם. אם אפשר היה להשתמש יותר באחוזים מהמוח מי יודע מה היה אפשר לעשות… למעשה, מה אתם חושבים מה היה אפשרי?” שאל מר ויטמור את התלמידים.

“לעוף”
” לקרוא מחשבות?”
אמרו כמה תלמידים.
“אולי. ואני כמורה ומדען, סקרן בדיוק כמוכם. כרגע למדע אין תשובה, אבל אני חושב שהמוח יכול להוביל ולעשות הכל. ליצור וגם להרוס, לראות דברים שמעולם לא היינו רואים ועוד…” סיכם מר ויטמור והצלצול צילצל.
“אל תשכחו את העבודות הגשה למחר…. ואמה והשאר תתעדכנו אצל החברים מה צריך להשלים. אני שמח שחזרתם אלינו אמר וחיבק אותם והלך.
התלמידים היו בדרכם הביתה, לפתע מישהו צרח בקול רם: “עצרווווו!!!! יש לי הודעה חשובההה כולם לעצור!!!!!!!! דחוף!!!!!!!!!!” צעק ג’ייק אחד התלמידים מהכיתה.
הוא נעמד על המכונית שלו ולפתע היה לו חיוך קריפי, שטני ועיניו היו שחורות.
הוא צחק בצחוק מרושע ואז אמר בקול שטני: “יש ברשות העיירה הזאת, משהו שלא שייך לכם. אם לא תחזירו אותו הגיהנום של העיירה המחורבנת הזאת יתחיל.” הוא צחק בצחוק מרושע, הוציא מכיסו סכין חדה.
“ג’יייייייק לאאאאאאאאאאאאאאאא מה יש לך?” צעקה ליבי חברה שלו.

“ג’יייק!!!!!!!!!! עזוב את הסכין מה אתה עושהה????? בוא נדבר על זהה” אמר והתחנן מר ויטמור, המורה.
בוווום ג’ייק לקח סכין ושיסף את גרונו. התחיל לרדת דם רב. פתאום עיניו הפכו לרגילות, החיוך הקריפי התחלף בצעקת בהלה, צעקת אימה והוא התמוטט.
הגיע אמבולנס והמשטרה אך כעבור מס’ דקות, נקבע מותו.

המשך יבוא……

קורון סיטי- פרק 1- בראשית
דרוג הסיפור 4 | 3 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך