שושלת של דם פרק 2

08/06/2013 500 צפיות 4 תגובות

בשניה אחת הכל חזר אלי בבום הרגשתי שהעומס מכביד עלי ונפלתי ארצה והיא הייתה באפיסת כוחות מוחלטת התעלפתי ויותר מזה אני לא זוכר.
———————————————————————————————
פרק 2-

קמתי, וידי היו קשורות. בגלל החושך, שיערתי שעכשיו אמצע הלילה.
היא ישבה בגבה מופנה אלי, ופניה אל המדורה. צל הלהבות ריצד על פניה, ונתן מראה מסתורי לעייניה הירוקות. ׳מכשפה׳ הרהרתי בראשי. הקפצתי את הסכין שהייתה מושחלת במגפי, וקרעתי את החבל שקשר את ידי. התקרבתי אליה בשקט, בכוונה להצמיד את הסכין לצוארה, הייתי במרחק נגיעה, אבל היא הקדימה אותי, הסתובבה, נתנה לי מכה בברך, חטפה את הסכין ובעטה בי. נפלתי ארצה המום ״איפה למדת את זה?!״ היא לא ענתה, רק הסתכלה לי לתוך העיינים ״תפסיקי!״ פקדתי! היא הסתכלה עלי במבט מתוסכל ״את מה?!״ שאלה ״את מה שאת עושה עם העיינים!!״ מבטה הפך ללא מובן ״מה אתה רוצה?!״ שאלה ״את נאמנותך״ אמרתי ״לא!״ השיבה. חייכתי, והיא תוסכלה עוד יותר ״תפסיק!״ פקדה! ״את מה?!״ שאלתי ״את מה שאתה עושה עם העיינים!״ לא הבנתי ״מה?!״ שאלתי ״החיוך הזה תפסיק!״ עכשיו לא הבנתי מילה ״החיוך?!״ חזרתי אחריה ״נו אתה יודע למה אני מתכוונת!!״ עצרה, והסיטה את מבטה ממני. ׳היא עושה את זה בשביל לבלבל אותי׳ חשבתי. היא החזירה את מבטה אל פני, ואחזה בסכין בחוזקה. כפות ידיה התחילו להזיע, והיא התעלפה בפתאומיות. הפעם זו היא שתתעורר עם ידים קשורות…
הבטתי בה מתוסכל, היא לא יכולה להיות כליל השלמות! היא לא נורדאונמצ׳! חשבתי, בדקתי את אוזנייה כמה פעמיים, הם היו מחודדות, אמנם קצת… אבל כן מחודדות… מנסה להתכחש לעובדות?! צחקתי על עצמי! אמצע היער, והיא שום דבר כבר למעלה מיום וחצי… את הסיכון לפלוש למחשבותיה לא לקחתי, אם היא באמת נורדאונמצ׳!? עדיף לי שלא… הסיפורים על אנשים שפלשו למחשבות של האנשים הקדושים מזעזעים, עינויים רבי עוצמה… היו כאלה שהגיעו למותם בגלל הדבר הזה, זה כאילו מלאך נושק שפתיים לאנשים הללו….
אבל לה?! לבת השטן?!
״הרבה מחשבות רצות לך בראש!״ שמעתי קול מאחורי. נעמדתי מהר והסתובבתי.

שושלת של דם פרק 2
דרג את הסיפור

תגובות (4)

מושלםם

08/06/2013 12:24

חחחח… תודה!

08/06/2013 12:28

יפה… תמשיכי (:

08/06/2013 21:54

תודה ;) ❤

09/06/2013 04:38
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך