תאומות לכל החיים

השעה הייתה שמונה. והמורה לא באה. השעה שמונה ועשר דקות והמורה לא באה. "איפה המורה?" שאלתי את ליה בלחש והיא עשתה לי פרצוף שהיא לא יודעת והמשיכה לצייר במחברת שלה כמו שאני יודעת שהיא עושה בכל הזמן שלה בבית ספר. ליה היא אומנית. היא מציירת כל הזמן. ההורים שלנו משלמים אלפי שקלים כדי לממן את הציורים שלה:חוג ציור, קנבסים,מעמד קנבסים, צבעים, טושים,עפרונות,עפרונות צבעוניים, מחברות, קישוטים ועוד המון דברים. עברו 5 דקות והמורה נכנסה. הייתה לה חצאית חומה מכוערת, חולצה אדומה ונעליי עקב שחורות גבוהות.היה לה שיער שחור והיא אספה אותו בגולגול מתוח לאחור והגבות שלה היו במצח בגלל זה."שלום כיתה אני גברת ברנר. אני אלמד אתכם היסטוריה." הקול של גברת ברנר היה נמוך מאוד אז צחקקתי."את!"היא הצביעה אלי."אני?" מלמלתי." כן בואי לפה!" קמתי ובדרך שלי לשולחן של המורה הפנתי את ראשי אחורה וסיננתי לליה "HELP ME!!!!!!!" היא הורתה לי לעמוד ליד השולחן.
" אני רוצה שתתארי לי את השלבים של התקופה הביזנטית." היא אמרה\צעקה עלי
" אבל זה חומר של כיתה ח'!" הצטעקתי" אני לא יודעת את זה!" ליה הרימה את ראשה מהציור שלה.
" קדימה אני מחכה!" היא צעקה.
"אבל אני לא יודעת!"אמרתי לה שוב פעם.
"תתחילי או שאני אתן לך לעשות עבודה על הנושא באורך 10 עמודים!" היא חזרה.
התחלתי לדלות מזיכרוני כל מיני דברים מכיתה ו' אבל גיליתי את זה שאין לי מושג. נזכרתי שכן למדנו את זה אבל לא בעל פה.הסתכלתי ליה שתוכל לתת לי קצת עזרה אבל היא תקעה מבט כועס בגברת ברנר ונראתה כאילו היא הולכת לחנוק מישהו.שתקתי.תקעתי את מבטי ברצפה וייחלתי שתוותר לי ותבין שהיא טעתה." טוב העלמה רובינסון לכי למקומך ותכתבי 10 עמודים על התקופה הביזנטית."היא התיישבה במקומה.גברת ברנר התחילה לדבר אבל אני לא הקשבתי הלכתי למקומי. ליה בפתאומיות ישבה במקום שלי וחייכה ." למה את מחייכת?" סיננתי אליה בכעס." את עוד תראי." היא לחשה לי בחזרה. הייתי בטוחה שהיא צוחקת עלי שלא ידעתי את זה. התיישבתי במקום והוצאתי מחברת ועיפרון.ליה הוציאה גם מחברת ועיפרון."למה את הוצאת מחברת ועיפרון? לא אמרתי להוציא" היא אמרה לי" אבל גברת ברנר את אמרת לי להוציא ולכתוב…" ואז הבנתי את מה שליה מתכננת. היא תכננה לבלבל ביני לבינה כדי שגברת ברנר לא תדע מי צריכה לכתוב חיבור ומי לא."אני לא זאתי שצריכה לכתוב את החיבור גברתי."חייכתי בערמומיות." זאת היא" הנדתי בראשי על ליה."אני א זאתי שצריכה לכתוב את החיבור גברתי."גברת ברנר האדימה מרגע לרגע." בסדר. אני מניחה שאתם לא רוצות להודות בשמותיכן."היא הסתכלה עלינו. הסתכלתי על ליה. ליה הסתכלה עלי. ושתינו הנדנו בראשנו."טוב." היא דפקה בנעלה על הרצפה." אני סופרת עד 3 ואז אתן מודות בשמותיכן.1…2…3…"היא האדימה ודפקה עוד יותר חזק בנעלה. אנחנו שתקנו. שתיכן. למשרד. של. המנהל עכשיו!!!!!!!!" רצנו למשרד של המנהל כל הדרך בצחקוקים.

שאר השיעורים שלי היו די בסדר חוץ מהשיעור האחרון שיעור אנגלית. ישבנו בכיתה וחיכינו למורה. ציפינו לעוד מורה זקן ומיוזע שילמד אותנו. במקום נכנס לכיתה גבר נראה בן 30 היה לו שיער שחור עיינים חומות והוא היה לגמרי חתיך.כל השיעור כל הבנות פשוט בהו בו. בסוף היום יצאנו מהכיתה ושלחתי מבטים לשאר הבנות:"אל תיגעו בו הוא שלי!" וצחקתי. כשחזרנו מהבית ספר אכלנו ודיברנו על כל המורים והילדים והבנים החתיכים עשינו שיעורים כתבנו להורים שלנו והלכנו לישון.