♥ יתומים כל יום מחדש ♥ [מרגש] – פרק 1

–
" תודה חיים שלי ♥ "
" מגיע לך ! זה המעט שיכולתי לתת לך ליום הולדת "
" אני מצטערת שהיית צריך לעבוד קשה רק בגלל המתנה שלי , :( , לא היית צריך להביא לי מתנה בכלל! אני נשבעת לך שהייתי מבינה . "
" לא .. זה היה שווה את זה אחותי :) "
" תודה ♥ "

– נשיקה, חיבוק –

– תאריך : 1.7.2011 –
–
" שלום .. יומן ? אני מבטיחה שאני ישמור עלייך! אתה המתנה הכי יקרה שקיבלתי מאחי ..
סוף סוף אני יוכל לבטא את רגשותיי ולהוציא את כל כאביי ..
אז ככה ..
אני אמיליה . כולם קוראים לי אמי .
אני בת 15 כיתה ט' , יש לי אח .. שהוא כל החיים שלי !
קוראים לו פיטר , אין דבר שאני אוהבת יותר ממנו !
הוא בן 16 כיתה י' .
אז פעם ראשונה שאני מוציאה את זה מפי , יותר נכון כותבת ..
אני ואחי יתומים , אין לנו הורים .. כבר מגיל קטן אנחנו נודדים מבית אומנה לבית אומנה ..
עד ש2 אנשים – אישה ובעל אימצו אותנו ..
אז כנראה שאנחנו לא יתומים כי יש לנו "הורים" ..
אבל מה שווה הורים , בלי אהבה וחום כמו כולם ?
הייתי מעדיפה להשאר בבית אומנה .. ולעזוב הכל ! ולהיות עם פיטר לנצח ! לכל החיים , שנינו לבד ..
אלוואי וזה היה אפשרי !
כל יום אנחנו סובלים .. יותר ויותר !
כמה אפשר ?
' שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד !! עזור לנו .. :'( ' "

החבאתי את היומן מתחת למיטה , והתקדמתי לעבר המטבח .. הייתי רעבה .
שלפתע שמעתי צעקה " אמי !!!! לאן את חושבת שאת הולכת ? גשי לחדר מיד . " צעק קרלוס אבי המאמץ .
" אני רעבה .. אני יוכל לנשנש לי משהו עכשיו ? "
" חחחחחחח את מצחיקה את יודעת ? את יודעת מה השעה יקירתי ?
השעה 5 ! יש לנו עוד שעתיים לארוחת הערב , גשי לחדר . עכשיו לא אוכלים !!!! "
" אוקיי , סליחה . "
הלכתי לחדר.. גוועת מרעב ..
אבל מה יוכלתי לעשות ?? הוא היה מכה אותי עם לא הייתי מקשיבה לדבריו .
אני לא רוצה לעבור סבל כמו תמיד .. שוב ושוב . נמאס לי כבר שצוחקים עלי בבית ספר
ולא מבינים מה קורה איתי :(
נמאס לי …
-כעבור שעה-
לפתע שמעתי נקישה בדלת כניסה של הבית ..
" היא בחדר " אמר קרלוס.