Abnormal highschool ch 3- fear is stupid?

11/11/2019 37 צפיות אין תגובות

יום ראשון.
קאי שנא ימי ראשון, הוא תמיד ראה בהם כפתח שייתן לשאר הצרות להיכנס בהמשך השבוע.
קאי לקח את התיק שלו (שרובו היה ריק ממילא), קרא לאחותו ושניהם יצאו לדרך.
“אתה יודע מה שמעתי” אמרה אפריל בקול משועשע, היה נראה שיש לה מצב רוח טוב הבוקר.
קאי נאנח אנחה שבקושי היה אפשר לשמוע ולבסוף שאל ” מה שעמת?” בקול חסר עיניין, הוא ידע שזה עוד אחד ממשחקי המוחות של אחותו, המטרה שלהם הייתה להעסיק את קאי כך שלא תהיה לו ברירה אלה להתעסק במטרה שהיא הציבה לו ולתת לה לעשות כרצונה.
“שמעתי שהילדה החדשה מהכיתה שלי לא מפחדת ממך”
קאי היה מוכן למשהו שערורייתי אבל האמרה של אחותו תפסה אותו לא מוכן, קאי היה חסר מילים.
“היא דיברה איתי יום חמישי לפני שיצאנו הביתה” המשיכה אפריל “היא גם דיברה סופ”ש הזה בטלפון היא רצתה שנצא למסעדה החדשה שנפתחה במעלה הגבעה”
קאי לא אמר דבר וחשב, זה לא היה מתאים לאחותו לספר לו כל כך הרבה דברים, זה גם לא היה מתאים לה לספר לו על חברה חדשה שלה כל כך מהר. אפריל ידעה בדיוק מה קאי יעשה אם הוא יגלה על ה’חברה חדשה’ שלה, הוא ילך אליה, יחקור אותה, יאיים ואף יותר גרוע. זה לא היה מתאים לאפריל לבגוד ככה מהר בחברה חדשה. אלא אם-.
מחשבותיו של קאי נקתעו כאשר הוא לאחותו הגיעו לביה”ס ואפריל רצה לחבק ילדה שמעולם לא ראה.
היא הייתה קצת יותר גבוהה מאחותו, השיער שלה היה שחור וחלק ועיניה היא לבשה את תלבושת הביה”ס רק שעל מותניה היה קשור ג’קט ג’ינס.
קאי ידע שהוא חייב לעצור את הקשר המזיק הזה עכשיו, ויפה שעה אחת קודם.
קאי הלך בצעדים חזקים ומהירים לעבר אחותו והנערה המסתורית. שאר החברות של הנערה המסתורית נעלמו כלא היו ברגע ששמו לב לקאי מתקרב.
“-ובידיוק ראיתי אתמול בטלוויזיה-” אמרה הבחורה המסתורית עד שראתה את קאי.
“אה שלום” אמרה הבחורה המסתורית בקול חזק וחבר כל ביישנות. “אתה בטח אח של אפריל, קאי. אני לונה”
אפריל צדקה, הילדה חסרת פחד, אבל זה לא עמד לעצור את קאי, קאי חייך חיוך גדול ומרושע מאוזן לאוזן, כל החיים שלו הוא למד על הפחדות ועכשיו זה הזמן המושלם להשתמש הטריקים שלמד.
“אני שמח שאת ואחותי מסתדרות.” אמר קאי כשהוא מתכופף על ברכיו בשביל ליצור קשר עין. “אבל את יודעת” המשיך קאי “לבלות איתנו זה כמו רכבת הרים” קאי הושיט את ידו והתחיל לשחק בשיערה של לונה באצבעותיו. “ורכבת הרים הן כיף רק כשאתה יודע שהנסיעה תיגמר ובמקום בטוח” אמר קאי בחיוך מסופק.
“אני לא חושבת” אמרה לונה כשעיניה החמות והגדולות מנצנצות. “אם אתה לא תדע את מה יקרה בסוף הנסיעה זה יכול להפוך את הנסיעה ליותר מרגשת.”
קאי לא ציפה לתגובה הזאת, בכל זאת הוא ידע שהוא לא יכול לוותר עכשיו. קאי צחק ואמר “זה נשמע כאילו את אוהבת פחד.”
“ממש לא, פחד זה דבר טיפשי” אמרה לונה.
המשפט הזה הרגיש לקאי כמו כפה מצלצלת. זכרונות היכו בו, המשפחה, הירושה, הכבוד שייצג אותו. קאי זעם.
הוא שתק לכמה שניות, הסתכל לעבר אחותו שחייכה חיוך מרוצה, והלך לכיתה שלו.
“זה משהו שאמרתי?” שאלה לונה בקול תמה. אפריל רק משכה בכתפיה ושינתה נושא
קאי כעס כל כך, הכעס ביעבע בו. הכל היה טיפשי? מה שהוא האמין בו מאז ילדותו היו שטויות?
קאי שלח לאחת הארוניות אגרוף שהיה מספיק חזק כדי לעקם אותה. תלמידים נבהלו סביביו אבל קאי אפילו לא החזיר מבט להמשיך בדרכו. הוא כל כך כעס, אבל יותר מזה הוא כעס על עצמו. הוא כעס על עצמו שהוא נתן לאחותו להיכנס לו ככה לראש. אבל עכשיו הוא יודע בדיוק מה היא תכננה, היא רצתה להראות שגם בני אדם ‘רגילים’ יכולים להיות חסרי מורא כמוהם. היא רצתה להראות שהיא יכולה להיות גם בעולם שלהם וגם בעולם של שלנו. לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
קאי היה צריך לעצור את זה לפני שיקרה משהו שאי אפשר לתקן.

Abnormal highschool ch 3- fear is stupid?
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
תגיות:
סיפורים נוספים שיעניינו אותך