Just another girl
הייי! :) טוב אולי עכשיו זה עדיין לא ברור אבל הכל יתבהר בהמשך! מקווה שתהנו מהפרק הראשון:)

Two pieces of a broken heart – פרק 1.

Just another girl 22/08/2014 529 צפיות 8 תגובות
הייי! :) טוב אולי עכשיו זה עדיין לא ברור אבל הכל יתבהר בהמשך! מקווה שתהנו מהפרק הראשון:)

נקודת המבט של ביאטריס:

עיניי נפקחו לאט לאט והרגשתי כובד על גופי. מולי ישב מישהו גדול ממני בכמה שנים, שיערו חום וקצר והוא רזה מאוד. הוא כנראה לא ראה שהתעוררתי כי הוא בהה בנקודה בחדר.

החדר שבו הייתי היה קטן ומחניק, הקירות היו עם עובש ומים נזלו על הקירות. הדלת החומה שהייתה שם הייתה סגורה ומזרון שכב בקצה השני של החדר. הריח הוא נוראי וכל מיני חרקים מסותבבים בחדר.

״איפה אני?״ שאלתי את הנער שישב מולי, הוא הסב את מבטו אליי וקם מהכיסא לכיווני.
הלב שלי פעם בחוזקה ובקושי הצלחתי לומר מילה ״מי אתה?״ אמרתי ודמעות התחילו לעלות.

״אל תפחדי, את הולכת להישאר כאן לתקופה ארוכה, הברז שם והשירותים שם.״ הוא אמר והצביע על הברז הדולף ועל השירותים המלוכלים ופסע אל הדלת.

״איפה אבא שלי?״ לחשתי כשדמעות כבר זולגות על הלחיים שלי. הוא גיכח ואמר ״אבא שלך? את פה בגללו, אני אחזור עוד מעט להביא לך אוכל ביאטריס.״

״אל תלך..בבקשה! אני מפחדת..אני רק בת 10 בבקש..-״ ייללתי מנסה לרדוף אחריו אבל הוא כבר בחוץ. שמעתי את המפתח שנועל את הדלת ודפקתי חזק על הדלת, מנסה לצאת מפה.

״אבא! בבקשה! תוציא אותי מפה!״ צעקתי ודמעות זולגות על פניי והן לא פוסקות. ״בבקשה שמישהו יוציא אותי מפה!״ המשכתי לצעוק ולדפוק על הדלת בחוזקה והיא נפתחה, גורמת לי לרוץ אחורה בבהלה כשראיתי את אבא שלי זועם ועיניו אדומות כמו דם. פחדתי להגיד משהו כי הוא נראה כועס.

״תפסיקי לצעוק חלאה!״ הוא צעק וסטר לפניי. כאב חד התפשט על הלחי שלי וידיי רעדו, הדמעות שוב החלו לזלוג ורצתי אל המזרון, לא מאמינה שאבא שלי היה מסוגל להרביץ לי.

״אם אני אשמע עוד פעם אחת את הקול שלך,הסטירה הבאה תהיה אכזרית יותר. תיזהרי.״ הטון שלו נחלש אבל הוא עדיין לא נרגע. הוא פסע אל הדלת, יצא ונעל אותה.

קיפלתי את רגליי והצמדתי את ברכיי לגופי, בוכה בלחש לתוכם.

אני לא יודעת כמה זמן עבר והדלת נפתחה שוב, הלב שלי פועם בחוזקה. הרמתי את מבטי במהירות וראיתי את הנער שראיתי קודם. פחדתי, אבל פחות.

״הנה האוכל שלך.״ הוא הניח צלחת עם קצת אורז ומלפפון חתוך בצד. ״אני לא רוצה את זה.״
מלמלתי. ״לא צריך ביאטריס.״ הוא אמר ובא לצאת מהחדר ״חכה!״ צעקה נפלטה מפי והוא הסתובב ״בבקשה תנסה להוציא אותי מפה..״ לחשתי, אבל הוא הסתובב והלך. משאיר אותי לבד בחדר הקר הזה.

נשכבתי על המזרון והנחתי את הראש, המזרון היה קשיח ולא היה נוח לישון עליו, כאילו שמשהו בחדר הזה טוב בכלל. ברגעים האלה אני כל כך רוצה את אמא בחזרה, שתשכב לצידי ותשיר לי את אחד השירים שהיא תמיד הייתה שרה לי. אני ילדה בת 10 שמתנהגת כמו אישה מבוגרת. כמו אמא שלי.

ניסיתי להתרכז באימי, היא הייתה כל כך יפה, שיערה השחור תמיד היה מתולתל ויפה, וכשהיית מסתכל לתוך עינייה הירוקות, תמיד הייתה תחושה שהן נוצצות. והחיוך שלה, שתמיד האיר את החדר שהיא נכנסה.

במחשבות האלה.. שקעתי לשינה.

Two pieces of a broken heart – פרק 1.
דרוג הסיפור 4.6 | 5 מדרגים

תגובות (8)

הסיפור נשמע מותח ועצוב. מחכה להמשך.
+5

22/08/2014 23:33

אשמח עם תקראי קצת מהסיפורים שלי

22/08/2014 23:37

הסיפור מפורסמים קשור איכשהו לדמי לובאטו?
ניחוש פרוע בגלל השםשל הסיפור שזה שיר של דמי: two pieces

22/08/2014 23:37

    הוא היה אמור להיות על מפורסם אחר אבל בסוף החלטתי שלא. ולא זה לא קשור לדמי:)

    22/08/2014 23:39

פרק נחמד מאוד, כמה הערות.
יש לך יותר מדי אנטרים, אפשר להוסיף קצת רגשות ותיאורים, גחך* גם אני הייתי מתבלבלת(; את לא צריכה את זה ‘-‘ כשקוטעים אותה. הייתה לי הערה נוספת ששכחתי, אם אני אזכר אני ארשום, או ששנהב כבר תמצא ותתקן.
אהבתי, תמשיכי.

23/08/2014 23:38

    אוקיי תודה, עכשיו לגבי האנטרים יותר נוח לי לכתוב ככה. והשתמשתי בזה ‘-‘ כדי להבהיר שהיא נקטעת. לגבי הרגשות והתיאורים אני כותבת איך שאני יכולה. תודה על ההערות :)

    24/08/2014 00:34

    נזכרתי! זה היה המספרים! כן!
    לא רושמים מספרים בכתיבה, שם המספר you know..
    בכל מקרה אני שמחה שאת בכל מקרה לוקחת לתשומת ליבך, זה נורא חשוב. יש את הבנות האלה שמתחילות להתקיף כשבסך הכל רוצים לעזור להן!
    הפרק נורא יפה!

    24/08/2014 01:29

אוקיי אני פשוט חדשה בכל הקטע של הכתיבה והחוקים וכל זה! תודה שהערת זה באמת חשוב:)

24/08/2014 01:52
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך