ZEX-מטרה 5

דינו התיישב על רצפת החדר,מתנשף.
הוא הזיע הרבה,והיו על גופו חתכים.
השני ישב על מיטתו כרגיל,ונשם דרך מסכת הגז שלו.
"אתה הראשון ששרד את הסיבוב הראשון.אתה יכול להיות גאה בעצמך".
"מעולה" חייך דינו והתנשף עוד."עכשיו לפי החוקים,מותר לך לשאול שאלה אחת ואני אענה עליה בכינות".
"איך….לעזאזל קוראים לך?" שאל דינו.
"השם שלי הוא סיינו" הוא אמר בקול כבד.
"ועכשיו,נעבור לסיבוב השני" אמר סיינו.

"אני עוד לא יודעת על מה לעבוד עכשיו" אמרה ריקי בדרך למעלית.
"אני צריכה את העוזרת שלי.היא טובה מאוד ועוזרת לי.יהיה לי יותר קשה עכשיו" ריקי נאנחה.
"טוב את נראת יותר גאונת הדור מאשר ספורטאית" אמרתי בכינות כשנכנסנו למעלית.
"אני יודעת.הרבה לא מאמינים לי,אבל אני די טובה בספורט" ריקי נשענה על קיר המעלית.
הגענו לקומה שישית,וכשיצאנו מישהו עמד מולינו.
הוא היה גבוה,שיער לבן ארוך פרוע,עיניים אדומות לגמריי,עם מבט כועס.
אני וריקי נצמדנו למעלית מפחד.היה לו מבט מפחיד.הוא התקרב אל המעלית באיטיות.
הוא התקרב אלינו יותר.הוא שלח את ידו,וראיתי להבות חלשות יוצאות מהיד.
שמעתי מעין קול חלש מאוד יוצא ממנו:"תמותו".
"אם אתה תמשיך,אני ארה בך!" צעק קול.הוא הסתובב,ומאסק עמד מולו וכיוון אקדח.
"תירה" הוא לחש בקול צרוד.
מאסק היסס.האדם הסתובב אליו,והתחיל לצעוד לכיוונו."אני לא יכול להרוג אותך…אתה תלמיד…"
"זה לא שאתה לא יכול הרוג אותי כי אני תלמיד,אלא שאתה לא יכול להרוג אותי כי אני חזק יותר" הוא לחש.
מאסק ירה בסופו של דבר,אך להבה חלשה יצאה מתוך האיש והכדור התגלגל אחורה.
"זה מספיק בהחלט!" קראה מימה.הסתובבנו כולנו אליה.
האדם ראה אותה,ונכנס למעלית ואנחנו במהירות יצאנו.
"זה היה נאנו,תלמיד בשנה השנייה,הוא די מלחיץ.תתרחקו ממנו" היא אמרה.
"נהדר,תודה על האזהרה גברת מובן מאליו" העירה ריקי
מימה שלחה אליה מבט כועס,ושתיהן נעצו מבטים אחת בשנייה.
"בואי נלך למקום שיותר בטוח לנו לחיות בו" מאסק לחש לי,והנהנתי.
הלכנו אל הקפיטריה,והתיישבו ליד שולחן אחד.
"מחר מקבלים נשקים" אמרתי וחשבתי על מה אני אקח.
"אני לא צריך נשק,כבר יש לי.היטמן נתן לי אותו!"
"מי זה היטמן?"
"את לא מכירה אותו?? הוא מתנקש מעולה! טוב אני די קיוויתי שאני אוכל לפגוש אותו שוב מתישהו.ועכשיו כשאני יודע איזה בית ספר זה,זה כזה מרגש!!"
"שוב? פגשת אותו כבר?"
"כן! רוצה שאספר לך עליו??" הוא שאל בהתרגשות,וחשבתי מה כבר יש לי להפסיד.
"כן,זה נשמע מרתק".
"מעולה!!"

דינו שכב על רצפת חדרו,מתנשף,מזיע וכאב לו בכל הגוף.
"הסיבוב השני נגמר.אתה משתתף קשוח" אמר סיינו.
"מי….אתה…לעזאזל?" דינו התנשף.
"אני פליט מXEZ.הגעתי לכאן במקום תלמיד שהיה אמור להיות כאן.אבל,כשהסיבוב השלישי ייגמר,אתה לא תהיה בחיים כדי לספר על זה" אמר סיינו.
"הוא זה שעושה בעיות?" מימה ירדה אל הכניסה,והשומר הנהן.
"אני מארק! אני בתוכנית! אני התעוררתי מאוחר,ופספסתי את האוטובוס אז קצת אחרתי!" הוא קרא.
"מארק בלמן?" מימה שאלה,והוא הנהן.
"לא יכול להיות,אתה אמור להיות בחדר שלך עם השותף שלך דינו" היא מלמלה.
"זאת טעות,אני נשבע! אני אמור להיות כאן!" הוא צעק.
"תברר לי מה הולך עם חדר ES 2" היא פנתה לשומר,והוא הנהן.
"המצלמות של המסדרון לא פועלות!" הוא קרא.
"מה?" מימה קראה.
דינו ניסה לקום,אך נפל שוב.סיינו,עמד מולו,וחשב כיצד לסיים את הקורבן שלו.