גיא שמש
באיזה מקום זה גם סאטירה.

אני אוהב אותך, בייבי

גיא שמש 08/02/2015 593 צפיות 2 תגובות
באיזה מקום זה גם סאטירה.

אתה אומר לה במילים עדינות, אני אוהב אותך, בייבי. והיא צוחקת בצורה עדינה, אני יודעת. ואתה מתפלא על תבונתה, איך את יודעת? והיא צוחקת, כולם אוהבים אותי. אתה מתמלא מבוכה, ואז היא צוחקת שוב ואומרת, לא, סתם, זה כתוב לך על המצח, איך שאתה מביט בי. וגאוותך שוב מתנפחת, אז מה את מוכנה לעשות למעני? אתה שואל בהשתוקקות. מה זאת אומרת? היא מתבלבלת. אני אוהב אותך, אתה אומר, את חייבת לי. אני חייבת לך כי אתה אוהב אותי? היא שואלת בתדהמה. בוודאי, אתה עונה, הרי לא כל אחד אוהב אותך כמוני, את צריכה להעריך, את צריכה לכבד, את צריכה להראות לי את הכרת התודה שלך. לא, לא, לא, היא אומרת, אם אתה אוהב אותי, זה אתה שצריך לעשות בשבילי, למעני, ולא להפך. מה זאת אומרת? אתה תמה, גם לתת לך אהבה, וגם לעשות למענך? זה נראה לי כמו עסקה לא הוגנת. ככה זה, היא אומרת. אתה אוהב, אתה מוקיר, אתה סוגד, אתה מתחנחן, אתה רוצה לפנק, להעניק, לתת… גם לאהוב וגם כל זאת, לא ולא, אני לא מוכן. אני אוהב, אני זה שאוהב, את צריכה להעניק לי. היא שותקת רגע ומחליטה להבין את ההיגיון. טוב, מה אתה רוצה? מה אני רוצה, אתה אומר, זה פשוט מאוד, אני רוצה שתעניקי לי את האפשרות להוקיר אותך, לסגוד לך, להתחנחן אלייך, לפנק אותך, להעניק לך, לתת לך את האהבה שלי אלייך. הו, היא קוראת בהפתעה. אני מסכימה להעניק לך את זה…

אני אוהב אותך, בייבי
דרג את הסיפור

תגובות (2)

הרעיון! איך שאהבתי. נחמד, הקטע. גורם לחשוב הפוך על הדברים שיש..

08/02/2015 19:39

    תודה. זו בעצם סאטירה, או סוג של סאטירה.

    09/02/2015 05:43
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך