ג’ון טרבולטה 18+

גיא שמש 23/12/2018 247 צפיות אין תגובות

אז הוא ישב ושתה כוסית ועוד כוסית, ולא הרגיש שזה משפיע עליו. ג’ון טרבולטה ישב לידו. הוא התעלם מג’ון טרבולטה, אבל ג’ון טרבולטה הביט בו בחצי עין ואמר – “אני במקומך לא הייתי שותה את זה.” “למה?” הוא שאל. “כי יש בזה רעל עכברים.” ענה ג’ון. “זה לא משפיע עליי,” אמר מה שמו ולגם עוד לגימה ארוכה. “יש לך משאלת מוות?” שאל ג’ון טרבולטה. “לא, לא במיוחד,” אמר מה שמו. “כי אם אתה רוצה אני יכול לחסל אותך. אפילו לא היום, אלא בעוד שבועיים, בעוד שנתייים, בעוד עשרים שנה, זה לא משנה.” “אני לא יודע מה אני ארצה עוד שתי דקות, אז אין לי סיבה לתכנן את מותי לטווח הארוך,” אמר מה שמו. “בזה אתה צודק,” אמר ג’ון טרבולטה, “אני למשל מרגיש צורך עז להרוג מישהו, אבל אין לי את מי.” “וחשבת שאני אתנדב?” שאל מה שמו בלגלוג. “הייתה לי תקווה,” אבל ג’ון טרבולטה. “מצטער, זה לא אני,” אמר מה שמו. “רוב האנשים לא רוצים לחיות,” אמר ג’ון טרבולטה, “הם חושבים שהם רוצים, אבל הם לא. ומתי שהוא הם מודים בינם לבין עצמם שהם לא,” “אני עדיין רוצה לחיות,” אמר מה שמו. “אה…” אמר ג’ון טרבולטה, “אתה עדיין בשלב ההכחשה. “ייתכן,” אמר מה שמו. “אבל כמו כל אחד, לבסוף תבין שאתה לא רוצה לחיות, ואני אוכל לעזור לך בזה,” אמר ג’ון. “אתה תחסל אותי?” שאל מה שמו. “אם תרצה,” אמר ג’ון. “למה קוראים לך ג’ון טרבולטה?” שאל מה שמו. “כי אני יהיר ויפה כמו השחקן, ואני גם יודע לרקוד.” “לדעתי זה שם מחורבן לגמרי,” אמר מה שמו. “זה לא השם שלי,” אמר ג’ון, “זה כינוי,” “יש לך שם אמתי?” שאל מה שמו,” “כן,” אמר ג’ון. מה שמו חיכה, אבל ג’ון לא אמר אותו. הוא ניסה בכל זאת – “מה הוא?” “אני לא יכול להגיד לך.” “למה לא?” “כי אז אצטרך להרוג אותך,” “אבל אתה רוצה להרוג אותי,” “אני רוצה להרוג רק את מי ש*רוצה* שיהרגו אותו,” אמר ג’ון. “ואתה אף-פעם לא חורג מהכלל שלך?” “לא.”

הם שתקו זמן ארוך, ומה שמו פנה לברמן – “יש לך עוד מהרעל העכברים הזה?” “זה לא באמת רעל עכברים,” אמר הברמן. “אני יודע,” אמר מה שמו. “איך אתה יודע?” שאל הברמן. “כי אחרת הייתי כבר מת,” אמר מה שמו. “ואיך אתה יודע שאתה לא מת?” שאל הברמן. מה שמו לא ענה, הוא לא היה חזק בשאלות פילוסופיות. לבסוף הוא אמר – “יודע מה? אם אני מת, לפחות שאיהנה מהרעל.” “זו הרוח שאני אוהב,” אמר הברמן ומזג לו עוד כוסית.

הברמן התרחק לעיסוקיו וג’ון טרבולטה אמר – “למעשה, האמת, אתה באמת מת.” “אני לא חושב שאני מת,” אמר מה שמו. “אתה כן,” אמר ג’ון טרבולטה. “אם אני מת, אז איך אני מדבר אתך?” שאל מה שמו. “כי אני יודע לדבר עם המתים, ” אמר ג’ון. “עם כל המתים?” שאל מה שמו. “לא,” ענה ג’ון, “רק עם אלה שהרגתי בעצמי.” “אבל לא הרגת אותי,” אמר מה שמו. “אני כן,” אמר ג’ון. “ולמה שתרצה להרוג אותי?” שאל מה שמו. “כי אתה ביקשת,” אמר ג’ון. “אני לא ביקשתי דבר כזה,” אמר מה שמו והסיט את פניו. “אתה כן,” אמר ג’ון, “ממש לפני חמש דקות.” “לפני חמש דקות לא הכרתי אותך,” אמר מה שמו. “הכרת,” אמר ג’ון, “ואמרת, אמרת לי – ג’ון טרבולטה, תהרוג אותי,- ” “ועשית את זה?” “כן, בחפץ לב,” “ומה היה הגמול שלך?” שאל מה שמו. “השיחה הזאת,” אמר ג’ון טרבולטה וטפח על גבו, “ועכשיו השיחה הזאת הסתיימה,”

ג’ון טרבולטה קם ומתח את מקטורנו. “כן, אתה מת כבר הרבה זמן, חבר,” גיחך מולו הברמן בפרצופו המכוער. “מילא,” הפטיר מה שמו, וג’ון טרבולטה יצא מהבר.

ג’ון טרבולטה 18+
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך