Nibiru
כתבתי את זה בלילה חם, כשישבתי בחוץ, וראיתי כלב שמאוד דמה לזאב, הוא היה יחסית גדול מדי בשביל כלב, ופרוותו הייתה לבנה. הוא כמעט זהר על אותו ההר, מתחת לאור הירח.
מקווה שתהנו מהקריאה!
:)

הנודד הלבן.

Nibiru 23/07/2011 611 צפיות תגובה אחת
כתבתי את זה בלילה חם, כשישבתי בחוץ, וראיתי כלב שמאוד דמה לזאב, הוא היה יחסית גדול מדי בשביל כלב, ופרוותו הייתה לבנה. הוא כמעט זהר על אותו ההר, מתחת לאור הירח.
מקווה שתהנו מהקריאה!
:)

אתה לא בודד כי יש את הירח שיאיר את דרכך בלילות הקפואים של נדודי שינה.
קולך החלש מנסה לחתוך כחץ את החשכה הבולעת
ולהגיע הרחק למעלה כדי להודיע ליקום שאתה עדיין קיים.
אתה מודע שזמנך תם.
גופך נחלש כפרח נטוש שחדל לקבל מים, המנסה להשקות את עצמו בדמעותיו.
בדממה אתה שוכב פה, מתחת לעץ זקן שמחזיר אותך חזרה לעבר, אך רק בזיכרונותיך.
מקשיב בפעם האחרונה למנגינת פעימות הלב שתמיד מגיעות לקיצם, כמו נר הדועך.
אני אחבק אותך ואחמם את גופך, ואתה בתמורה הגשם את משאלתך להמשיך להתקיים,
ואת שלי – לחדול.
קרע את גופי העלוב לקרעים ותשביע את רעבך,
עקור את לבי החסר שלווה והענק אותו לירח המושיט כלפינו את ידיו, כמו תינוק כלפי אמו.
פרוותך הלבנה ספוגה בדמי המתוק,
מתוך עינך העדינות זולגות דמעותיי
המעלות חיוך של שלווה על פניך.

הנודד הלבן.
דרג את הסיפור

תגובות (1)

התרגשתי!

09/09/2011 10:35
1 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך