מאורת הארנב

גיא שמש 07/05/2018 215 צפיות אין תגובות

אז יצאתי עם תרמיל וצידה לדרך, והלכתי לכיוון השכונה הישנה. הרבה ציפורים היו ברקע, וזה היה לי מוזר. חשבתי שבטח הציפורים מחפשות ענן לנוח עליו, אבל ענן לא קשה, הוא צמיגי. וככה אני יורד במורד הרחוב, ורואה קיוסק קטן עשוי פח וברזל ניצב ליד מכולת מוזנחת. מיד כמובן כצרכן המציית היטב לחוקים שצריך לקנות – החלטתי לקנות לי גזוז. אני הולך לכיוון הקיוסק, הולך – הולך, אבל לא מגיע. ככל שאני הולך, הקיוסק לא מתקרב אליי. ומוכר הקיוסק הזקן מחייך אליי ואומר לי בוא, מה יש לך, אין לך כוח? ובאמת שאני מנסה להגיע, אבל אני לא מצליח להתקרב, למרות שאני הולך לכיוון. ופתאום אני צונח כמו כריעה לתוך מה שמרגיש כמו חול טובעני או בולען, אבל מסתבר שזה רק אוויר, ואני נוחת בערימה גדולה של שעורה, מסתכל למעלה, ולא מבין מה קרה. כנראה נפלתי לתוך באר ישנה או מאורת ארנב. אני מוצא שיש זיזים בולטים בכתלי הבור ומחליט לטפס החוצה. אני מתחיל לטפס, מתרומם קצת, ורואה ציפור. ציפור – ציפור, מה את עושה כאן? אני שואל אותה. נתקעתי בתוך הבור, היא אומרת, קח אותי אתך. אז אני שם אותה על הכתף וממשיך לטפס. פתאום בקיר אני רואה אוגר. אוגר – אוגר, אני אומר לו, מה אתה עושה כאן. נתקעתי בתוך הבור, הוא אומר, קח אותי אתך. אז אני שם אותו על הכתף וממשיך לטפס. פתאום בתוך הקיר אני רואה נמר. נמר – נמר, אני שואל אותו, מה אתה עושה בתוך הבור. נתקעתי, הוא אומר, קח אותי אתך. אז אני שם אותו גם כן על הכתף וממשיך לטפס. פתאום אני רואה פיל. פיל -פיל, אני שואל אותו, מה אתה עושה בתוך הבור. נתקעתי, הוא אומר, קח אותי אתך. אז אני שם אותו על הכתף וממשיך לטפס. אני מגיע לשפת הבור ויוצא החוצה, וכל החיות מודות לי והולכות לדרכן. אני מסתכל על הקיוסק, אבל כבר אין שם קיוסק, אלא מסעדת בשרים. אני מתקרב אל המסעדה, קצת חושש, אבל אני מצליח להתקרב עד שאני נכנס למסעדה. אני יושב ומזמין מנת גולש בקר. הם מביאים לי חם עם שעועית ובצל. אני אוכל ומשאיר טיפ ענק, ויוצא בחזרה הביתה שלי. אבל אז אני פוגש את חבר שלי, והוא מספר לי שהוא איבד את הזיכרון והוא לא זוכר איפה הוא גר. אתה גר ממש לידי, אני אומר לו, בוא איתי. אנחנו מגיעים, ואני מראה לו את הבית שלו, והוא מודה לי ונכנס. אני ממשיך עוד טיפה לדירתי, נכנס וחולץ את הנעליים. כפות הרגליים שלי מלאות שלפוחיות ב-של הטיפוס, אבל אני מטפל בהן היטב ומורח משחה, זה יעבור. ואז אני שם רגל על רגל, מדליק מקטרת ומהרהר לי בדרכיי החיים המוזרות.

מאורת הארנב
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך