מאצ’ו רגיש

גיא שמש 10/06/2018 325 צפיות אין תגובות

אף-אחד לא ישבור אגרטל על הקיר שלי, מעל העציץ, שאני מטפחת, ואני אצטרך לאסוף את שברי החרסינה הקטנים מתוך העציץ בלי שיהיה כלב לידי שילקק לי את הרגליים וינחם אותי. ואז פתאום אני נזכרת איך באהבה, נתינה והענקה רציתי למצוץ את הזין העבה שלו לעשות לו טוב, והוא כשהוא התחמם תפס לי בראש ודחף את הזין שלו לגרון שלי באלימות עד שכמעט לא יכולתי לנשום. אני לא אוהבת ככה כזה, ולא היה לי כלב שילקק לי את היד כשאני בוכה ונסערת. לכן עליתי על הסקייטבורד וגלגלתי את עצמי לעבר המכבסה במרכז, שזה כמה חנויות ואיזה בניין משרדים קטן. הייתה שם אחת שאמרה “כל דבר שתרצי, אני אעשה לך. אני מכינה שיקויים.” ביקשתי ממנה ונתתי לה כסף. היא הייתה במשרד הקטן שלה עם הטלפונים והמחשב, יפנית כזאת קטנה עם עיניים ערמומיות, עיניים שלפעמים ידעו להיות רעות. היא הזמינה בשבילי ויש להם סידור, יש שם מדענים שעושים כל מיני שיקויים. הם בדקו במחשב בכל מיני אתרים סודיים, השיגו את הרכיבים, כולל הקשים לפיצוח, ערבבו, בישלו, פיצחו, קלו, קיררו, חיממו, אידו, הקפיאו, ועוד כל מיני שזה יהיה מוכן, ונתנו לה ביד, והיא הביאה לי למחרת. הלכתי הביתה שלי ונתתי לגבר שלי. אמר “אני רוצה אוכל, אני רעב,” אז הכנסתי לו שם לפי ההנחיות שלה. הוא ישב, מאצ’ו גברי כזה שחושב שמותר לדרוך עליי כי אני אישה, ואכל את האוכל הלעוס, פתאום קיבל קדחת, רצה לדפוק אותי בתחת, אמר קיבלתי זקפה, לא יכול לחשוב נכונה. הסתגר בחדר, “אני לא מרגיש טוב, הכנת לי אוכל מקולקל,” ואני ישבתי במרפסת והנחתי רגליים יחפות במכנס קצר על כיסא אחר. נשמעו קולות שלו מהחדר שלו, אני מעשנת סיגריה, נותנת מנוחה לרגליים. פתאום אני שומעת כלב דוחף את הדלת ונכנס לסלון, מחפש אותי בחדרים. אני מסתכלת וזה הוא, הגוף שלו לא השתנה – אבל המוח שלו הפך למוח של כלב. בא אליי, אני מביטה נדהמת, והוא על ארבע מגרגר, מלקק לי את כפות הרגליים. שלחתי יד וליטפתי לו את הראש, כלב טוב, כלב טוב, ליטפתי לו בצוואר מתחת לראש, והוא מתח את ראשו בהנאה, ואז הניח את ראשו בחיקי וליקק את כף ידי.

מאצ’ו רגיש
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך