שמוליק החתול

גיא שמש 09/10/2018 186 צפיות אין תגובות

נגמרה לי הטחינה. מה אני אעשה? אני חושב, חושב, חושב. ואז אני חושב וחושב וחושב עוד קצת, ומחליט ללכת למכולת לקנות טחינה חדשה. נכון אני גאון? איפה מחיאות הכפיים. אני לובש את חליפת הנינג’ה שלי ויוצא למכולת. אבל המכולת סגורה. אני חושב, חושב, חושב. ואז אני חושב וחושב וחושב עוד קצת. ומחליט לשאול את שמוליק החתול שתמיד שורץ ליד המכולת למה המכולת סגורה. אני מנענע אותו מתוך שק השינה, בועט בו, וקורא בשמו – “שמוליק! שמוליק החתול!” הוא מעיף אליי מבט עצבני. כנראה הערתי אותו מ-שינה. “,תגיד, שמוליק, שמוליק החתול, למה המכולת סגורה?” “אתה משוגע?! הוא צועק עליי ומביט בשעון. “שלוש בלילה, תן לישון!” “סליחה שמוליק, אבל למה המכולת סגורה?”

אני חוזר הביתה. אני לא יודע למה המכולת סגורה ושמוליק לא אמר לי. במקום זה אני חושב שאני אוכל חומוס במקום טחינה. אני אוכל ואז מתפנה לתחביב האהוב עליי – צפייה בטלוויזיה. אני רואה החתול שמיל, וזה מזכיר לי את החתול שמוליק, הם כל-כך דומים. אז אני לובש חזרה את חליפת הנינג’ה שלי, והולך למכולת. היא עדיין סגורה. “הלו, שמוליק!” הוא שוב נרדם. “שמוליק, שמוליק!” אני מנער אותו, ואז בועט בו. “תפסיק לבעוט בי כל הזמן!” הוא צועק, “מה אתה רוצה?!” “אתה דומה לחתול שמיל!” אני אומר לו בהתרגשות. “שמחת זקנתי,” הוא מפטיר, וחוזר לישון. אני הולך לבית שלי, ומתרגש נורא מזה שאמרתי לחתול שמוליק שהוא דומה לחתול שמיל. ואז אני שוכב במיטה, ותוהה – מדוע המכולת סגורה?

יש לי ים של זמן לאהוב אותך, מיכל. אבל את לא חתולה טובה, את חתולה רעה. גם אני חתולה רעה. אני חיה רעה. ואני אשוטט בלילות בוכיים עד שאמצא את המג’יק סטיק שלי.

אבל הילדה הייתה בוכייה. אבל הילדה הייתה עצובה. כי היא אמרה שאני לא נינג’ה טוב. אז הלכתי לדבר עם פסיכולוג, שאמר לי שאני דווקא אחלה נינג’ה. לא האמנתי לו והוא הוכיח לי, ואני בעצמי השתכנעתי. ואז יצאתי לרחובות האפלים בלילות להיות נינג’ה טוב, להתנדנד על נדנדות.

“אבל שמוליק, למה המכולת סגורה?”
“שלוש בלילה, תן לישון!”
“אבל לא ענית לי על השאלה.”

שמוליק החתול
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך