היהלום
אהבתם את הפרק? כתבו בבקשה תגובה

ירח אפל: פרק 3 (ירח השמש 2)

היהלום 08/04/2016 552 צפיות אין תגובות
אהבתם את הפרק? כתבו בבקשה תגובה

סול
“העיר השתנתה מאז הייתי כאן” אמרתי
“כן עכשיו יש פה תמונות של מישהי מהממת, רק חבל שזה בשחור לבן” אמרה דוויל
“לא יזיק קצת ורוד” אמר פניאל
התחלנו להתקדם בעיר אל עבר בית קפה כשהגענו על בית הקפה יצאה לעברנו זאבה בת 16 ואמרה לנו “מצטערת אין מקום”
“מה זה אין מקום? המסעדה פתוחה יותר מאצטדיון שטנרגל”
אמרה דוויל
“שטנרגל? את ממציאה ספורט?” אמרה המארחת
“לא זה הספורט הלאומי של העולם שלי בחורות כמוך צריכות לדעת את זה” אמרה לה דוויל
“כן… אני יותר בעניין של עצמסל” אמרה המארחת
“כן למה אנחנו לא יכולים לשבת?” שאל פניאל
“אנחנו לא מכניסים לכאן פושעים” אמרה המארחת
סול הסתכל במבט עצוב.
“בואו נלך למקום אחר שבו כן יקבלו אותנו” אמרה דוויל
“אוקי תזהרי רק מהמשטרה” צעקה המארחת
“רגע מה זאת אומרת תזהרי? לא תזהר?” אמרה דוויל
“את מבוקשת תראי” וכיוונה לכיוון התמונה הגדולה על הבניין
“אני לא מבינה זאבית” אמרה דוויל
“אז שהוא יתרגם לך” אמרה המארחת
“אני גם לא מבין זאבית” עניתי
“אתה לא מבין זאבית? איך זה יכול להיות? אתה הרי איש זאב” אמרה המארחת
“הייתי פעם…” כמעט אמרתי שלד ידעתי שאם אגיד את זה היא תזהה אותי
“הייתה מה?” שאלה המארחת
“רוח לא סתם רוח דוגמן רוח” אמרתי לה
“רוח? כאילו רוח סדין? לאאאאאאאאא” צעקה המארחת
“יותר נוראי מזה הייתי רוח מיטה” צחקתי בקול מרושע
“אוי לאאאאאאאא זה נוראי בבקשה אל תרדוף אותי” אמרה המארחת
“דבילית” אמרה דוויל
“אני לא ארדוף אותך אם תיתני לנו לשבת לשתות קפה” עניתי לה
“אוקי” אמרה והראתה לנו איפה לשבת
“רוח סדין? באמת יש דבר כזה?” שאלה דוויל
“כן מה לא ידעת? הם בין הרוחות הכי מפחידות” אמר פניאל
דוויל הרימה את המפית ואמרה “בווו אני רוח המפית תזהר פניאל או שאני ארדוף אותך”
“אההההההההה” צעק פניאל
“אההההההההה” צעקה המלצרית שבאה לשולחן
“איייייהההה” צעקה דוויל כשהמלצרית הפילה עליה את המגש
“שתקוווווו” צעקה המארחת
“להלהלהלה” שרתי
“סתום” צעקו כולם עליי
“מה אתם לא אוהבים לשיר? בעיה שלכם” אמרתי
“אוי אני ממש מצטערת גברתי אבל אני….” היא נעצרה ואמרה
“את מוכרת לי מאיפשהו וגם אתה ששרת”
“לא אנחנו לא מוכרים” אמרה דוויל
“רגע אחת אני יודעת מי אתם” אמרה המלצרית
הרגשתי כמו קפיץ מתוח הייתה לי תחושה שהיא מזהה אותי והיא זאת שתביא לכך שיגרשו אותי מהעולם הזה.
“אתם להקת הזאבים אני מתה על השירים שלכם” אמרה המלצרית
“לא אל תכלאי אותי…. להקה?” שאלתי
“כן אחלה של תחפושות אתם לא נראים כמו עצמכם במיוחד מנדי ממש דומה לבן” היא אמרה לעבר פניאל
“היי אני לא בת” אמר לה פניאל
“כן מאמינה לך, היי למה שלא תופיעו עכשיו בתוך בית הקפה זה יהיה ממש נחמד” הציעה המלצרית
“המממ לא תודה” ענתה דוויל
“למה זהו הזדמנות מצוינת להראות לכולם את כישורי השירה שלנו וגם מי יודע אולי נעשה מזה סיבוב הופעות” אמרתי וקרצתי לדוויל שתסכים איתי
“כן” אמרה המלצרית
היא לקחה אותנו אל מאחוריי הבמה ואמרה אוקי תתלבשו כאן אני אלך לחמם את הקהל עם הבדיחות שלי
“אוקי בהצלחה” אמרתי לה
קירבתי את אוזניי כדי לשמוע מה הולך שום דבר מיוחד היא סיפרה בדיחות על זה שהיא מלצרית וכל הזמן שואלים אותה עם היא האחות של.. בדיחות מעפנות כאלה
“דוויל תעזרי לגרוב את הגרב הזאתי” אמר פניאל לדוויל
“הנה בבקשה” אמרה דוויל
“אההההה” צעקתי מכאבים ואמרתי “הורדתם לי את העור”
“אופס לא נורא נחליף לבגדים יותר עדכניים” אמר פניאל והביא לנו שלושה תלבושות מאחוריי הקלעים, היה חשוך מאוד וכמעט לא ראינו כלום לצערי בגלל שנשכו אותי אבדה לי ראיית הלילה מה שמאפיין מאוד שלדים כאשר הם יוצאים מהעולם שלהם.
“פניאל תפסיק לפלרטט איתי אני יודעת שצבע אדום הולם אותי” אמרה דוויל
“אני יודע” אמר פניאל
פתאום שמענו ברמקולים את המלצרית אומרת בקול רעם “קבלו בבקשה את הזאבים” והווילנות פתאום נפתחו.
הקהל הסתכל עלינו והתחיל לצחוק
“למה הם צוחקים? מה הם לא יודעים ששמלות ורודות זה שיא האופנה?” אמר פניאל בתהייה
“דביל הלבשת אותנו כמו ילדות בגיל 3” אמרה דוויל והוסיפה
“זאת פעם אחרונה שאני נותנת לך לבחור לנו בגדים”
“הי למה אתם לא מתחילים לשיר באנו לראות הופעה” צעקה אחת הלקוחות
“כן אנחנו כבר מתחילים” צעקתי לעברה
“מה נשיר” שאלה דוויל
“אני יודע” אמר פניאל
“לא! לא! לא!” אמרה דוויל והוסיפה “לא השיר ששרת לי”
“כן!” אמר פניאל והוא לקח את המיקרופון והתחיל לשיר
” בלה בלה בלה….” הוא שר השירה הייתה כל כך מזוויעה וקשה שנסתמו לי האוזניים. הסתכלתי על האנשים וראיתי שהם מתחילים לרקוד
“למה הם רוקדים” צעקתי לדוויל
“אני לא יודעת הם בטח חירשים” צעקה לי דוויל חזרה
פתאום פניאל הפסיק לשיר וכל הקהל מחא לו כפיים
“תודה, תודה” אמר פניאל והוסיף “אני שמח שאהבתם את זה”
“אהבנו? אהבנו? סבלנו כל שנייה איפה אתה חי?” אמר מישהו מהקהל וזרק לעבר פניאל עגבנייה
“אבל רקדתם” אמרתי
“כן כי בעולם שלנו… רגע אחד אני מזהה אותך ואותה.. בוגדים!!” אמר האיש
פתאום המון זועם התחיל לשבור צלחות והתקדם לעברנו
“שנברח?” שאלתי
“אוקי אמרה דוויל
ואני והיא ברחנו.

ירח אפל: פרק 3 (ירח השמש 2)
דרוג הסיפור 5 | 1 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך