ירח השמש פרק 15

היהלום 10/01/2016 544 צפיות 2 תגובות

דוויל
“יבשה” אחד מהאנשים צעק
“הגיע הזמן” אמרתי
“מה יבשה? הצלחתי לכוון את הספינה כמו שצריך אני לא מאמין” צהל פניאל
“אל תתלהב יותר מידי” אמרתי לו
“הו אני מתלהב חשבתי שאני לא אצליח מותר לי קצת להתלהב לפעמים לא?” שאל פניאל
“לא” עניתי וראיתי שפניאל מגלגל עיניים. עדיין לא התרגלתי לזה שיש לי קול של גבר ושפניאל הוא בחורה מתולתלת.
“עדיין לא הבנתי למה אתה מדבר בצורת נקבה ואת מדברת בצורת זכר” אמר האיש שצעק
“זה לא עניינך. בוא פניאל הולכים” אמרתי לפניאל
“רגע מה? אבל אתה הקפטן שלנו” אמרו האנשים
“בזה הרגע התפטרתי מתפקידי שמישהו אחר יתפוס את מקומי אין לי כוח לשטויות האלה עכשיו” אמרתי
“אבל זה לא עובד ככה מישהו צריך לנצח בדו קרב” הם אמרו לי
“אוי נו באמת” אמרתי וגלגלתי עיניים. לקחתי את אחת החרבות ועשיתי כאילו היא מנצחת אותי ונתתי את החרב למי שלקחתי אותה ממנה.
“הנה קח ניצחת אותי עכשיו יותר טוב?” שאלתי ברגזנות. זה היה האיש שצעק שיש יבשה.
“אבל..” הוא התחיל לומר
“אוי נו באמת מעכשיו אתה הקפטן אני הלכתי ביי” קפצתי מספינת הפיראטים ופניאל עשה כמוני.
“איזה דו קרב מסעיר היה לך שם” אמר לי פניאל
“אבל בסך הכל העמדתי פנים שאני מפסידה מה מסעיר בזה בדיוק?” שאלתי
“לא הדו קרב הזה אם את קוראת לזה דו קרב אלא מקודם עם הקפטנית לשעבר של הספינה. שיחקת אותה באמת” אמר לי פניאל והסמקתי.
“תודה” אמרתי וצעדנו לעבר היבשה שהגענו אליה
הגענו לחוף שמשי ויפיפייה ראיתי פתאום דגל משהו מוזר על הדגל היה כוכב בצבע אדום פתאום פניאל צעק “תראי יש פה דגלים יפיפיים”
“דגלים? איזה דגלים פניאל יש פה רק אחד והוא יפיפייה כחול אדום כזה”
“על מה את מסתכלת תראי פה ” אמר לי פניאל
העפתי מבט וראיתי משלחת של אנשים עם דגלים באים הם שרו שירים על מולדתם אחד מהם התחיל לצעוק “דומניקה דומניקה”
אני מכירה את דומניקה, הילדה שהייתי פעם באה משם הכי אהבתי את הנופים שם זה משהו לא מעולם הזה.
“אנג’לינה בואי נלך לשם בואי נריע להם” אמר פניאל
“אוי פניאל הם צריכים להריע לנו לא אנחנו להם” אמרתי לו
“למה שהם יריעו לנו? דרסנו מלכה ברחנו מבריטניה ועוד שטנו על ספינה ולא סתם ספינה, ספינת פיראטים” הוא שאל אותי
“תיקון אתה דרסת לא אני” אמרתי לו
“בלה בלה בלה” הוא אמר
“אוי שתוק בוא נלך לראות בשבילך” אמרתי
“יאי” הוא צהל
הלכנו לראות את המשלחות הם באמת היו מרהיבות ראינו אנשים גבוהים נמוכים ואפילו ראינו נשיאים זה היה כל כך יפייפה פתאום המצעד נעצר אישה אחת הסתכלה לעברנו וצעקה “זה הם ”
“מה? אנג’לינה מה קורה פה?” שאל אותי פניאל
“לא יודעת” אמרתי לו
פתאום נשיא מדינה אחת בא לפניאל ואמר “כל הכבוד לך יקירתי את עשית שליחות מדינה לקראייבים”
“מה עשיתי בדיוק?” שאל פניאל
“פגעת במלכה” ענה הנשיא
“רגע אתה שמח על זה? אתה נשיא מדינה ואתה שמח על זה?” שאל פניאל
“נשיא מדינה? הלוואי אני נשיא ארגון תחהד” הוא ענה
“תחהד?” שאלתי
“כן תהיי חופשיה הרפובליקה דונבינית” הוא ענה
“הממ לא נראה לי” אמר פניאל
“אני כן תראי אפילו את החולצה שלי” הוא צעק לעבר פניאל
“אני לא יודע לקרוא יפנית” אמר לו פניאל
“זה לא יפנית” התרגז הנשיא
“אז מה אתם ארגון טרור?” אמרתי בצחוק
” כן אני רואה שאתה מבין בזה” אמר לי הנשיא של תחהד בביטחון מוזר
“כן תודה” עניתי לו בהיסוס
פניאל הסתכל עליי במבט של מה את משוגעת ואני הסתכלתי עליו במבט של שתוק ותן לי לעבוד
“אם אתם ארגונים למה יש לכם דגלים כמו של מדינות באזור?” שאלתי
“זה כי לא היה לנו כוח לחשוב על דגל וגם כי אנחנו לא רוצים לשנות או להקים חדשה אנחנו בסך הכול רוצים למוטט את הממשל ולשחרר את התושבים של המדינות שלנו” הוא ענה
“בעזרת טרור?” שאלתי
“אהה כן אפשר להגיד אבל לא נגד אזרחים” הוא ענה
“אז נגד מי נגד פרות?” שאלתי
“זה כבר סודי זה לא עינייך אבל אולי” הוא ענה
“וחשבתי שאני דפוק” אמר פניאל בשקט בצד אבל הנשיא שמע אותו
“אנחנו לא דבילים אנחנו פשוט יצירתיים יותר” אמר הנשיא ברוגז
ופניאל גיחח לו בצד
“טוב אז מה את עושים פה?” שאלתי
“טוב החלטנו כל הארגונים לשתף פעולה ולהפעיל את הממשל פה בקובה” הוא ענה
“מה זה קובה זה מאכל?” שאל פניאל
“חחחחח את מצחיקה אותי תגידי את מהמזרח?” הוא שאל את פניאל בצחוק לועג
“בטח אני מהמזרח כמו שאתם מהמערב” ענה פניאל
“אנחנו באמת מהמערב כולנו מהקאריביים אם לא הבנת” הוא ענה
“אממ לא” אמר פניאל
“טוב ברשותך נלך עכשיו יש לנו סידורים לעשות” אמרתי והסתכלתי לעבר פניאל
“כן כן יש לנו סידורים” ענה פניאל במהירות והתרחקנו משם במהירות
כשהיינו מחוץ לטווח השמיעה שלהם פניאל אמר “אוקי זה היה מפחיד מזל שהם לא פגעו בנו” אמר בפחד והוסיף “הם לא יפגעו בנו נכון?”
“לא אם הם לא פגעו בנו קודם אין סיבה שהם עכשיו יפגעו בנו ואנחנו גם רחוקים מהם” הרגעתי אותו
“אוקי” הוא התנשף לרווחה.
ירד הערב ואני ופניאל מצאנו מקום להעביר בו את הלילה.
“אנג’לינה איך אנחנו עומדים לצאת מהאי הזה?” שאל פניאל
“למה? לא טוב לך כאן?” שאלתי אותו
“לא טוב לי אבל אנחנו רוצים למצוא דרך להגיע בחזרה לגן עדן וגם את רואה שאנחנו מוכרים בכל מקום. זה מסוכן להישאר במקום אחד כל כך הרבה זמן” הוא אמר לי בחשש
“אתה צודק, אבל בינתיים אנחנו נישאר פה לילה אחד. מחר כבר נמצא דרך לעוף מפה” אמרתי בחיוך והוא החזיר לי חיוך.
“בא לי לרוץ” אמר פתאום פניאל
“למה?” שאלתי
“לא יודע יש לי חשק לרוץ” הוא אמר לי
“אז תרוץ מה אתה רוצה ממני?” שאלתי אותו בנימה קצת מופתעת.
“יופי אל תדאגי אני לא אתרחק” הוא אמר קם והתחיל לרוץ ליד הים ולפעמים מסביבי. זה פשוט מוזר ידעתי שפניאל מוזר אבל לא עד כדי כך. מה אנג’לינה מצאה בו קיבינימט?
“זה היה כיף” הוא אמר
“אוקי אני אגיד את זה אתה מוזר מרגע לרגע” אמרתי לו
“אבל מוזר חמוד לא?” שאל ונתן לי מבט חמוד
“לא” אמרתי
“אוי שתקי” הוא אמר לי ונתתי לו מבט המום.
“אני רואה שלמדת ממני משהו” אמרתי לו בחיוך
“כן צריך לפעמים קצת לנבל את הפה לא ככה?” הוא אמר לי וקרץ לי
אוקי משהו מוזר באמת קורה פה. מאיפה פתאום כל הביטחון הזה שלו? עד לפני דקה או שתיים הוא שקשק מפחד ועכשיו הוא ההפך ממה שהיה מקודם הממ בטח אני מתחילה להשפיע עליו לטובה.
“אוי אנג’לינה נשקי אותי” הוא אמר
“לא” אמרתי לו
“נשקי אותי חזק אנג’לינה” והוא תפס אותי
“פניאל תזיז את היד שלך או שאני אעיף לך סטירה מצלצלת שלא תזכור את עצמך” אמרתי לו
“אוי שתקי ונשקי אותי” הוא אמר ונישק אותי
התחושה הייתה שונה ומוזרה כאילו מישהו שם לי שיער בפה איכס כל רגע שנמשכה הנשיקה הקאתי בפה מרוב עדיף שלא אחשוב על זה
“מה קרה מותק?” הוא שאל
“עוד פעם מותק מה נהיית כמו השלד?” שאלתי אותו
“הוא לא משתווה אליי” הוא אמר עם מבט מטורף
הסתכלתי בעיניו וראיתי משהו מוזר עיניו השתנו לסגול מרוב הפאניקה נתתי לו סטירה והוא התעלף.
“אוי וי מזל שנתתי לו סטירה אחרת זה לא היה נגמר טוב בשבילו לא בשבילי” אמרתי לעצמי
הלילה עבר ופניאל נשאר מעולף למזלי פתאום עברה מולי כרכרה ואתה סוחר הוא שאל “אני מכיר אותך?”
“לא פעם ראשונה שלי פה” עניתי
“באמת? פעם ראשונה בקובה? לא רואים את זה אליך” הוא אמר
“יופי חידשת לי” עניתי לו
“אז שמעת את החדשות?” הוא שאל
“איזה חדשות?” שאלתי
“המלכה נפגעה זה איום ונורא אם המצב שלה יחמיר כל העסקים במדינה יפשטו רגל” הוא אמר
“אז?” שאלתי
“לא אכפת לך מאחרים?” הוא שאל
“לא, לא אכפת לי ממך עכשיו תן לי לישון” אמרתי
“רגע אחד אני מזהה אותך אתה זה שפגע במלכה” הוא צעק
“לא זה לא אני זה הסוס הזה” אמרתי במהירות
“וראיתי אותך גם מדבר אם ראש ארגון תחהד” הוא אמר
“לא , לא ראית” אמרתי לו בחשש
“איך אתה מעז לשקר לי?” הוא אמר
“למה מי אתה בדיוק” שאלתי
“אני ראש הממשלה של האי זה” הוא אמר
“מה באמת? ” שאלתי
“לא אבל אני מקורב אליו חכה מה יעשו לך השוטרים כשימצאו אותך אני מתקשר עכשיו”
הפלתי לו את המכשיר על האדמה והתחלתי לגרור את פניאל בשיא הכוח ולצעוק לו תוך כדי תתעורר כבר עצלן חי נפשי הוא כל כך כבד יחסית לאישה רזה. הוא התקשר והשוטרים התחילו לרדוף אחרינו והם איגפו אותנו משני הצדדים אחד מהם צעק “עצרו!!” ונעצרתי נדמה שזה היה סוף הדרך השוטר כיוון לכיוונו אקדח ואמר “זה סוף הדרך שלכם ועכשיו אתם תיסבלו כמו שהמלכה סובלת” הוא יירה את הירייה ובבת אחת אני ופניאל נעלמנו.
“לאן הם נעלמו?”

ירח השמש פרק 15
דרוג הסיפור 5 | 2 מדרגים

תגובות (2)

כתיבה יפה מאוד מחכה להמשך

10/01/2016 22:42
14 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך