כל אנשי הגשם

ארווין קליין 09/01/2018 479 צפיות אין תגובות

כולם מדברים על מזג האוויר אבל אף אחד לא עושה דבר בנדון.
כולם מדברים על כבשים אבל אף אחד לא סופר אותם…

הגשם הראשון היווה הפתעה לכמה וכמה אנשים קטנים, אשר ממש נרטבו מרוב הפתעה. יש אומרים אפילו שבחולון אדם קטן אחד היה כה אחוז תדהמה מהטיפות שנפלו מהשמיים, שלא מש ממקומו עד שהמים הגיעו עד נפש… אבל רוב הציבור התנהג כרגיל, סתם יום של חול, אמרו איש לרעהו ושרקו באי אכפתיות בבתים הסגורים ליד תנורי ההסקה…
היו כמובן כמה שנתקעו ברמזורים והתחילו לצפצף בבהלה. אחרים פשוט החליקו על הכביש בסגנון החלקה אומנותי, שראו בטלוויזיה. צעקות ב-12 שפות ו-20 לשונות נשמעו תוך כדי החלקות מזהירות, שלא היו מביישות אף את מחליקי הקרח. גם בכנסת נשמעו פה ושם עיטושים ויחסי האנוש השתפרו פלאים כשיריבים ותיקים אומרים זה לזה לבריאות.
כמובן שבמרכז הכוונת התנועה לא ידעו מה לעשות: התמונות שהתקבלו היו אפלות וחסרו באופן בולט תאורה מתאימה. גם הרעש הרגיל של המון רכב לא נשמעה ורק פה ושם נשמעה חבטה עמומה כשרוכב אופנוע עלה על רמזור, אבל איש לא הצליח לפענח את הרעש. כמה שוטרי תנועה יצאו אמנם לרחוב, אך לא הצליחו לראות הרבה מבעד לגשם ומבעד למעילים האטומים היטב. המצב היה יכול להיות כמובן פחות גרוע אילו הגשם היה מלווה בחום או בשמש זורחת, אבל כל הצרות נחתו הפעם ביחד.
גם הרמזורים הפסיקו לפעול עם טיפות הגשם הראשונות והשוטרים כידוע צמודים במשכורתם לרמזורים או משהו כזה. בכל אופן מהרחובות נעלמו האורות הססגוניים של הרמזורים והנהגים ידעו אלו על קיומם של אלה רק בהרגישם חבטה ברורה.
לא שאי אפשר היה ממש לראות, אבל הישראלי פשוט לא היה רגיל לרטיבות מחוץ לחדרי האמבטיה וזהו. הוא מוכן לשפוך את דמו בשדות, אך כשזה מגיע למים זה עניין אחר. אם אלוהים רוצה להתקלח מדוע הוא צריך להרטיב את כולם. בתנ”ך כתוב בפירוש ארץ זבת חלב ודבש ולא גשם, אילו ידעו שירד פה גשם כזה, אולי היו נשארים במדבר.
המציאו פה בארץ שיטת השקיה נהדרת בעזרת טיפות, אז מדוע ממשיך לרדת מבול מהשמיים? איזה תועלת כבר תצמח מהרטבת הכבישים? האם תצמח שם תבואה? הצברים שלנו הרי לא זקוקים להרבה גשם. הייתה אווירה כזאת של נכאים שאומרים ששיעור העלייה ירד. גם החקלאים לא יבשו את האווירה, הם המשיכו להזיל דמעות ולומר שכבר מאוחר מדי להציל את התבואה. נדמה היה שהם פשוט מתעצלים לצאת מהבתים החמים ולקצור את התבואה. מישהו הגיש שאילתא בכנסת מדוע הטמפרטורה של התה שלו ירדה פלאים. ענו לא שמחלקת התה קיבלה חלודה בברכיים מהגשם ועד שהוא מגיע מהמטבח עד לחדר הישיבות החורף עושה את שלו. אז הוסיפו לו כפית סוכר בתה כפיצוי.
בסוף הגשם, כרגיל, הפסיק וכולם התחילו לבכות שצפויה לנו עוד שנה שחונה.

גשם, בניגוד למה שרבים אולי חושבים, אינה תופעה ייחודית לארצנו ואפילו לא “מבול כזה שעוד לא ראיתי”, איך אמרו חכמינו: “כבר היו דברים מעולם”.
אולם יש מחזה אחד, שהוא בהחלט מאפיין אותנו בלבד, זהו מראה האנשים הרצים ברחוב באמצע הגשם בלי שום מעיל או אמצעי הגנה כלשהו מהגשם! תופעה זאת שהיה לה אולי הסבר בטרם המצאת כלי התקשורת, הפכה בימינו שהתקשורת נכנסת לנו לכל פינה בחיינו, לבלתי ניתנת להסבר, שהרי מדובר בגשם שכבר חזו אותו והודיעו עליו בכל כלי התקשורת ואפילו בגשם שני או יותר באותו יום עצמו!
לאיטלקים יש את “מונה ליזה”, ואילו “רצים בגשם”, זאת היצירה המקורית שלנו! אני לא מבין מדוע זה, אולי המילה גשם היא מילה שהדור הנוכחי של יושבי הארץ לא ירד לסוף משמעותה והרבה עדיין סובלים מקשיי קליטה בנושא זה. יש אולי למילה הזאת גשם צליל נוכרי, שמזכיר לרבים את הגולה דווקא ולא את ארצנו ארץ השמש. אם הערבים היו יכולים להמציא נשק שישוגר באמצעות הגשם, אין ספק שדיננו בארץ הזאת היה נחרץ לכיליון ודאי!
זר לא יבין זאת. מי שהיה רגיל לראות יהודים במקומות אחרים רצים אחרי כסף, יתפלא להיווכח שמה שנופל משמיים זה סך הכול מים! גם בחוץ לארץ אתה יכול לראות אנשים מתרטבים בגשם, אבל אלו לא מעמידים פנים מופתעים ופורצים בריצה היסטרית לכל הכיוונים, אלא פשוט לא אכפת להם להתרטב. עוד תופעה אחת משונה בארצנו היא לראות את החזאים בטלוויזיה מתלהבים ומשבחים את הגשם היורד כאילו היה זה כסף שיורד משמיים. אבל לתופעה המשונה, לכאורה, הזאת יש לי דווקא הסבר. אנשים טלוויזיה אלו יודעים היטב שהגשם עתיד לגרום להרבה אנשים להתחיל לרוץ כאחוזי טרוף, וזאת באמת סיבה לשמחה!

כל אנשי הגשם
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך