מהומה במועדון הברידג’

15/05/2018 200 צפיות אין תגובות

הראשון שפותח את המועדון הוא חתול ג’ינג’י שמנמן. הוא יושב ומתלקק על אדן החלון וצופה באדישות באנשים המתחילים למלא את האולם. הוא מחכה לגברת אחת שתביא לו את ארוחתו. שולחנות הפלסטיק הריבועיים מסודרים בשורות ועליהם מונחים הקלפים. מועדון הברידג’ שלנו הוא מהוותיקים בעיר, ורוב החברים בו וותיקים אף הם. אם תשאלו אותם מה מושך אותם לשחק ברידג’, בוודאי יאמרו שזאת ההזדמנות שלהם לצאת מהבית ולהפעיל קצת את המוח, אך האמת היא, שמה שממריץ אותם זו התחרות. כל אחד מהשחקנים מוכן להרוג כדי לזכות בעוד כמה נקודות ולהופיע במקום הראשון בטבלת התוצאות.
חבורת אנשים מתקהלת בחוץ בקוצר רוח, ומייד עם פתיחת הדלתות כולם ממהרים למצוא מקום ישיבה טוב. אחת בסבר רציני, רצה מהר לתפוס את השולחן הקרוב לדלת. היא משחקת עם זאת שמציירת על מצחה גבות עבות בצורת קשתות שחורות הגורמות לה להיראות במצב של תימהון תמידי. זה שצולע הזדרז והשיג אותה, והוא כבר יושב וממתין להתחלת הפעילות. הוא תמיד חייכני ומתבדח, אך כשהמשחק נעשה לו קשה, הוא לוקח שלוק קטן מהבקבוקון החבוי בכיסו. גברת אחרת מגיעה נתמכת במקל בעל ארבע רגליים מצד אחד, ובפיליפינית מצד שני. אומרים שהיא המבוגרת ביותר במועדון. כולה כפופה וראשה אל האדמה. דבר ראשון היא צועדת לאיטה אל הלוח שעליו מתנוססת רשימת התוצאות מהשבוע שעבר. כמעט תמיד היא מוצאת את עצמה בראש הטבלה, אך היום, לאכזבתה, היא רשומה רק במקום השני. כולם כבר יודעים שעליהם להיזהר כפליים, כי אין ספק שהפעם היא תתאמץ לרמות טוב יותר כדי להגיע שוב אל המקום הראשון. היא ממשיכה לכיוון מקומה הקבוע וכמעט נופלת לחיק גבר שמנמן בעל שפם עבה כמברשת שיושב בכיסאה, ומולו אישה נאה ומטופחת שלאוזניה עגילי כסף ארוכים. זוג חדש הצטרף לראשונה למועדון, וקבע את מקומו בשולחן הקרוב למראה הגדולה, המכסה את הקיר לכל ארכו. הם התמקמו, כאילו הקימו מחנה. על הרצפה סביבם שלושה תיקים גדולים, ועל השולחן מפת לבד ירוקה. איך יכלו לדעת שרק משם, כשמרכינים את הראש, אפשר לצפות בקלפים של היריבים? היא לא תסכים לכך, במיוחד לא היום, ובמיוחד עכשיו כשהיא עומדת על רגליה התשושות יותר מדי זמן, והיא כבר חייבת לשבת.
“תקומו! זה המקום שלי!” הקשישה צעקה בקולה הצורמני. היא הניפה את מקלה באוויר וכמעט פגעה בחתול, שנבהל, וברח לצד השני של האולם בקול יללה. תוך כדי כך היא איבדה את שיווי משקלה ונשענה בכל כובדה על הפיליפינית המסכנה שאחזה בה בשתי ידיים ודחפה לכיוון הכיסא שהמדריך מיהר והניח מתחת לישבנה השופע של גבירתה. בני הזוג החדשים קמו, אספו את המחנה שהקימו ועברו לשבת בשולחן הסמוך. כולם נשמו לרווחה, אך מייד החלו הלשונות להתגלגל. השמועה אמרה שהם שחקנים וותיקים ממועדון ותיק אחר, שנאלצו לעבור לכאן בגלל איזשהו סקנדל. זאת עם הגבות אמרה שהם בטח הומלסים שנושאים את כל רכושם בתיקים וישנים במועדונים בהיחבא. הרצינית כבר עשתה כמה שיחות והיא ממתינה לקבל עליהם מידע ממכריה במועדונים השונים בעיר. הצולע קם ממקומו ובחן את התיקים מקרוב. הוא חשש שהם ינסו להסיח את דעתו וינסו למכור לו משהו, והוא כבר ממילא בצרות עם אשתו, שכועסת עליו שקנה כמה בקבוקים יותר מדי.
סוף סוף המשחק מתחיל. המועדון משתתק. רק צליל הנחת הקלפים על השולחן עדיין נשמע. היחיד שאינו רגוע הוא החתול. הגברת שדואגת להאכילו הגיעה רק ברגע האחרון והתיישבה לשחק מבלי להתייחס אליו, והוא רעב מאד. הוא מסתובב באולם מתחכך ברגלי המשחקים ומילל, אך הם בועטים בו ומסלקים אותו מהם. הוא מרחרח את התיקים של האנשים בתקווה למצוא משהו טעים ולבסוף מתייאש ומתיישב על אחד התיקים הגדולים של החדשים ומנמנם. כשמתחילה שוב המולה, לקראת ההפסקה, הוא מתעורר, ושוב הרעב מציק לו. הוא קופץ על השולחן עם המפה ומתחיל למרוט אותה בציפוניו. החדשים החלו להציג את עצמם בפני חברי המועדון. מסתבר שהתיקים אינם מכילים את כל רכושם עלי אדמות, כפי שזאת עם הגבות ניסתה לנחש, אלא עוגיות ומאפים תוצרת בית שהחדשה הכינה אתמול כדי להתחבב על הוותיקים. הרצינית כבר קיבלה את המידע המלא אודות החדשים. התברר ששניהם נשואים, אבל לא זה לזה. הוא מורה לברידג’ והיא ובעלה היו התלמידים שלו, עד שמישהו תפס אותם מתמזמזים בשירותים, ותלה את התמונה על לוח המודעות. חברי המועדון, שזיהו הזדמנות פז להיפטר משחקנים הטובים מהם, טענו שהבעל הינו חברם הוותיק והם חשים נבגדים בעצמם, ותבעו את סילוקו של הזוג הבוגדני מהמועדון. הם עברו לגור ביחד, והמדריך שלנו ששמע את הסיפור מהמדריך של המועדון ההוא, שמח על ההזדמנות להביא שחקנים איכותיים למועדון שלו, והזמין אותם לשחק פה. הרצינית הפיצה במהירות את הרכילות הטרייה בעודה עומדת בתור לעוגיות.
חובבת החתולים שכחה בבית את השקית שהכינה עם המזון לחתולים ועכשיו היא מנסה לאלתר לג’ינג’י ארוחה, לפני שימרוט לגמרי את המפה. היא ממהרת ומכינה לו מנה ממה שהשיגה. היא פוררה שתי עוגיות שקיבלה מהחדשה לתוך צלוחית פלסטיק, לאחר שהיא טעמה ולא התחברה לטעמן המוזר. על העוגיות היא שפכה את הקפה לאטה מהתרמוס שלה. החתול קפץ בזריזות מהשולחן וזלל את ארוחתו, ועוד לפני תום ההפסקה הוא התיישב בפינה והתלקק ביסודיות. הצולע, ששמח שלא משכנעים אותו לקנות שום דבר, זלל אף הוא מהעוגיות ולקח כמה לגימות מבקבוקו כדי לטשטש את טעמן המריר.
“אפשר להתחיל לשחק” המדריך בישר על סיום ההפסקה. ההמולה גוועה ושוב כולם התיישבו סביב השולחנות בכובד ראש והקלפים בידיהם.
“מיייאווו…!” פתאום נשמעה יללה מוזרה וכולם הרימו את ראשיהם מהקלפים והפנו ראשיהם אל עבר החתול שנראה כמחזה אימים. שערו הכתום סמר ועיניו התגלגלו לכל הכיוונים. הוא התהלך בשמיניות בין השולחנות, נפל, והתהפך על גבו כשרגליו מפוסקות באוויר. הוא הסתכל סביב בעיניו הבלתי מפוקסות כמנסה להבין איך הגיע למצב הזה.
“אוי! זה מהקפה!” צעקה הגברת של החתולים. היא זינקה לעברו, מתעלמת מהקלפים שהתפזרו בגלוי על השולחן, וניסתה להרימו, אך באותו הרגע הוא קפץ ממקומו, שרט אותה באפה וברח מן האולם.
“בראוו! בראוו!” הצולע נעמד על רגליו ומחא כפיים, למורת רוחו של בן זוגו למשחק, שאחז בזרועו וניסה למשוך אותו בחזרה לכסאו. “מה קורה לך? שתית יותר מדי בהפסקה?”
“את לא מתרכזת!” הרצינית גערה בבת זוגתה, שהרימה עוד יותר את גבותיה המצוירות, אך גם היא הרגישה מן קלילות שכזו, ופתאום חיוך בלתי מוסבר עלה על שפתיה.
כשעוד אנשים מסביב החלו להראות סימני אי שקט ובלבול, זאת עם הפיליפינית ניצלה את ההזדמנות, “מהר, חייבים להמשיך את המשחק!” היא האיצה בבת זוגתה, אך זו הניחה את ראשה על השולחן ועצמה את עיניה. הקשישה חשה בסחרחורת קלה אבל היא לא איבדה את העשתונות. זה היה תורה לשחק והיא לא תוותר. היא הציצה בקלפי הזוג היריב שנשקפו במראה, ושיחקה במלוא המרץ כשבת זוגתה נוחרת מולה, והצליחה לזכות במירב הנקודות.
המדריך היה אובד עצות. זאת הפעם הראשונה שהוא רואה את מועדון הברידג’ יוצא משליטה. “שקט! מה קרה לכם? השתגעתם?”

החדשים הסתכלו אחד על השני בהשתוממות. דבר כזה לא קרה במועדון שממנו הגיעו. ועוד אומרים שהם גרמו לסקנדל.
“תגידי, את זוכרת שאתמול בערב חיפשתי את השקית עם הקאנביס?” הוא שאל אותה בהיסוס.
“לא. לא שמתי לב בכלל. הייתי עסוקה. הכנתי עוגיות ממתכון חדש עם תה ירוק”
“תה ירוק?!”
הם הסתכלו אחד על השני כשפתאום ההבנה חדרה לתודעתם.
“אופס!” החדשה שיחקה עם עגיל הכסף שהשתלשל מאוזנה, והסתכלה בכאוס סביבה במבוכה, “אני ממש מצטערת”
“לא נורא” הוא ניחם אותה, “זה דווקא נחמד להשתחרר קצת” הוא הסתכל סביבו וצחק, “תראי אותם, נדמה לי שזאת הפעם הראשונה שהם באמת נהנים מהמשחק. וחוץ מזה, אנחנו לא אכלנו מהעוגיות נכון?, אז לפחות הפעם, מובטח לנו המקום הראשון.”
אבל לא כך היה. המדריך, שהבין סןף סוף מה קרה במועדון שלו, העניש אותם ושלל מהם את כל הנקודות שצברו, והם קמו, קיפלו את המפה ועזבו את האולם יד ביד.
“מיייאווו…!”

מהומה במועדון הברידג’
דרג את הסיפור

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
12 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך