מלטונין

30/12/2019 247 צפיות אין תגובות

אני משחק גולף עם טוני סופרנו ולארי דיוויד. מזג האוויר טוב, הדשא ירוק. אנחנו מעשנים סיגרים. יחסית לעובדה שזאת הפעם הראשונה שאני משחק, הולך לי לא רע. אף אחד לא מעז לנצח את טוני כן? אבל אני מאחוריו בשתי חבטות. לארי מספר שהוא לא ישן טוב בשבועות האחרונים, והוא התחיל לקחת מלטונין במינון גבוה. טוני אומר שזה קורה גם לו אבל הוא לא מאמין בכדורים המזדיינים האלה. גם אני וגם לארי יודעים שהוא הולך לפסיכיאטרית אבל שוב, לא מעזים להגיד על זה כלום. מה איתי הם שואלים. מה איתי? אני ישן כמו תינוק!

אני חובט כדור רע שנוחת ליד האגם. כשאני מגיע לשם, אני מרגיש רוח קרה מלטפת אותי, שם למטה, ואז אני קולט מה קורה. אני עירום! טוני ולארי מגיחים מאחורי, אבל לא נראה שהם שמים לב למשהו מוזר, הם רק רוצים שאני אפסיק לעכב את המשחק. יכול להיות שרק אני רואה את זה?

אני ניגש לחבוט כשברבור שחור שוחה לכיוון הגדה שאני עומד עליה. לארי נרתע ממנו, יש לו עבר רע עם ברבורים. טוני מעדיף ברווזים. אני מתכונן לחבוט כשהברבור תופס את הזין שלי במקור שלו ועף משם. “כמה זמן??” טוני צועק לי מרחוק. לא אכפת לי שאתה הבוס של ניו ג’רזי, ברבור חטף לי את הזין הרגע! אתה לא רואה את זה? הפשע גרם לך להיות עד כדי כך מנותק?!

אני חוטף מרפק לצלע.

“החולדה, אני שומעת אותה” יעל ממלמלת מהצד שלה במיטה. אני מציץ מתחת לשמיכה במהירות, מוודא שהזין שלי במקום. הוא שם. יעל רוצה שאני אלך לבדוק אם החולדה שמשאירה אותה (ואותי) ערים בשבוע האחרון נתפסה במלכודת ששמנו לה. טוני סופרנו לא היה קם ככה באמצע הלילה. בתכלס, גם לא לארי דיוויד. אבל אני, כמובן, קמתי לבדוק.

אני יוצא לכיוון המלכודת במטבח. כשאני מגיע לסלון, אני רואה את החולדה לבושה בחליפה ומגבעת, יושבת ליד שולחן האוכל עם כוס וויסקי וסיגריה. “שב” החולד אומר לי. אני מתיישב. “הבנתי שיש דם רע בינך לבין סיסרא”. סיסרא? אני חושב שיש לך טעות מר חולד. מר חולד? ככה קוראים לך? “לא משנה איך קוראים לי. מספרים לי שאתה מנסה להוריד את סיסרא, הבן שלי”.

אוי איך שהחבר’ה בערים אנונימיים לא יאמינו לי.

הבן שלך אוכל לי מהאוכל, מפיל צלחות מהמדף. הוא משאיר אותי ואת חברה שלי ערים כבר שבוע! אני לוקח מלטונין כל לילה בשביל לישון קצת ועכשיו גם..
“מלטונין?!” הוא קוטע אותי, ויורק על הרצפה. “אני משלם לאנשים שלי אקסטרה כדי שלא ישתמשו בזה, זה סם של עכברים.” הוא לא היה אורח מוצלח במיוחד החולד הזה, ואני לא בטוח, אבל אני חושב שההערה שלו על עכברים הייתה גזענית בצורה כלשהי.

“תקשיב. אני הולך לסיים את הסיפור הזה כאן ועכשיו. לעשות שלום. סיסרא!” הוא צעק בקול שיכול להעיר את יעל, לא שאכפת לי. חיכינו עוד רגע. “הילד הזה עוד יהרוג אותי… סיסרא!!”

רעש מתכתי חזק נשמע מהמטבח. החולד רץ לשם, אני אחריו. המראה שהתגלה שם היה מזוויע מדי אפילו בשבילי, ויש לי קיבה חזקה. סיסרא נתפס במלכודת של יעל.

“הבן שלי! מה עשיתם לבן שלי! טבחתם בבן שלי!” החולד מירר בבכי, מחבק את מה שנשאר מהבן שלו. הסתובבתי למקרר להוציא בקבוק מים בשביל החולד ובשבילי, אני הייתי מאוד צמא, כששמעתי רעש של אקדח נטען מאחורי. “אתה יודע מי אני???” חצוף מצדו, בהתחשב ששאלתי קודם והוא לא אמר לי. “אני אזיין אותך! אני אשלח אותך בחתיכות כל כך קטנות לאמא שלך שהיא לא תזהה אותך!” הוא הצמיד את האקדח למצח שלי ולחץ על ההדק.

אני חוטף מרפק לצלע.

“אתה יכול להביא לי מים מהמטבח? אני מפחדת שהחולדה שם”. קמתי. לא היה צורך לבדוק מתחת לשמיכה, הזין שלי לא היה שם.

מלטונין
דרוג הסיפור 3 | 4 מדרגים

תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
6 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך