הסיפור הזה זה סיפור שהמצאתי בבצפר.

הסיפור המושלם/פרק 1

29/10/2010 1091 צפיות 3 תגובות
הסיפור הזה זה סיפור שהמצאתי בבצפר.

הלכתי להכין לעצמי תה חם עם עוגיות ואז שמעתי את הצעקות של הבן שלי.מה קרה לך מתוק? -אמרתי. אני לא מצליח להירדם אמא! צעק כריס. אתה רוצה שאני יקריא לך סיפור ? -שאלתי. כן. -אמר. “טוב”, התחלתי, “הנה הסיפור: היה היה קפטן מחביא אוצרות ואז כעבור מלא זמן מישהו מצא מפה והיה עשיר. הסוף! כריס בחן אותי בשאלה מסוקרנת: אמא איך קראו לקפטן ? ומי מצא את האוצר? הסברתי לו:”לקפטן קראו קפטן חד העיין. והיו שני עניים שמצאו את האוצר. כריס: טוב, אמא, עכשיו תספרי לי מהתחלה את הסיפור! טוב? סיים את המישפט כריס ועניתי לו …. כן. “נו אמא ספרי את הסיפור!!!”
אני:טוב:
פעם ליפני מלא זמן, הייתה ספינת פיראטים והקפטן היה קפטן חד העיין. הוא היחביא את האוצר הכי גדול שלו. ממש רחוק מיפה, כריס, זה יכול להיות בחלל החיצוני :))) ואת המפה הוא שמר לעצמו. ואז שהם יצאוהם הלכו להפליג למקום אחר. בדרך למקום הזה נפלה להם המפה!!! ~0: ואז כעבור מלא שנים… היו להם ילדה וילד עניים מאוד. אין להם אמא ואבא. הם גרו אצל הדודה שלהם, דפנה, והם קצת היו עצובים. יום אחד דודה שלהם דפנה החליטה לקחת אותם ליום כיף איתה, והם נסעו לים.
ואז הילדים, מרי ותומר רצו לישחות.”איה” הם אצרו. תומר ומרי הרימו את זה וראו בקבוק “אני צמאה כל כך תומר אני רוצה לישתות אתה מרשה לי לישתות את מה שיש בבקבוק?” אמרה מרי. “הייתי מסכים לך אבל אין שמה מיים או מיץ חוץ מידף !!” היצטער תומר. הם פתחו את הבקבוק וראו את הדף. את גילגלו אותו לדף חלק וראו דף צהוב, ומלא קווים ואיקס מתושתש באדום.
מרי:עדיף שנגלה את האוצר מאשר להשאר עניים כל החיים תומר.
תומר:צודקת זה עדיף.
הם הלכו לדפנה ולקחו תיק קטן וכמה מישקפי שמש וגם את הפלאפון שלהם וגם שמיכה… וגם הדבר הכי חשוב. הספינה המיתנפחת שלהם ! (מכירים את הגלגלי ים האלה שאין להם את המקום הזה לרגליים ? וזה כמו גלשן? אז לזה ני מיתכוונת.)
דפנה:מרי תומר מה אתם עושים חמודים שלי?
מרי ותומר:אנחנו הולכים ליבנות ארמון בחול…
הם היגיעו למקום שבו האיקס מופיע והיתחילו לחפור עם היידים שלהם ואז היגיעו לתיבה. זוג האחים לא היסס ופתח את התיבה. פיתאום כשפתחו את התיבה הופיע מין התיבה רוח של קפטן חד הוופלות. ואמרה משהו:
הרוח:כדאי לחוות את האוצר שלי תחגרו חגורות.
תומר:למה?
הרוח:כי אתם הולכים להיסתובב את כל העולם עם הספינה המיתנפחתשלכם.
ביי וצ’אוו !!!!!
תומר ומרי ישבו על הספינה מיתנפחת והיא סחפה אותם עד הוואי.
מרי:תומר אנחנו בהוואי?איזה כיף זהה!! תמיד רציתי להיות בהוואי!
תומר:תיראי את הרקדניות מרי!!!! אני הולך לירקוד ביי@
מרי:חכה לי גמני באה!
תומר:בואי כבר!
מרי:טוב.
הם רקדויפה ונתנו להם אסף של אוכל וכולם שמחחו בישבילם.
מרי:היה נעים אבל אנחנו מריכים ללכת ותודה לכם!”
טעים הקוקוס הזה?! אמרה. “>:( היי!!! תיזהרו” אמר יצור כלשהו.
“זהירות כימעט דרכתם עליי!:”
מרי:מיזה??
היצור:אני פה אני הנמלה הקטנה הזאתי שפחדת מימנה כי כימעט עליתי לך על הנעל!
תומר:אההה
מרי:אההה
תומר:טוב איך קוראים לך? היצור:אני מולי.
מרי:שלום מולי.
מולי:כן שלם אני כזאתי ילדה חמודה. אני הכי מקובלת בנמל תעופה :)))
מרי ותומר ניכנסו לספינה שלהם וניפרדו מימולי וניסחפו לארץ אחרת…….

———המשך יבוא———-

הסיפור המושלם/פרק 1
דרוג הסיפור 1 | 1 מדרגים

תגובות (3)

איך לילד קוראים כריס והאמא ממציאה סיפור עם ילדים בעלי שמות ישראלים?
לא הבנתי..
והסיפור כתוב בצורה לא נוחה…סמיילים בסיפורים זה פשוט לא נכון. אתה לא תגיד לקורא מתי לצחוק, מתי לכעוס ומתי להיות מופתע..

31/10/2010 18:21

אני כתבתי את הסיפור הזה כי אני היתחרתי עם ילדה מהכיתה שלי והיא סתם ציירה לי סמיילים ואז אכשיו אמרתי לה ליכתוב לי חצי מהסיפור סכתבתי והיא הוסיפה לי סמיילים אני לא אשמה

01/11/2010 22:06

וגם נילחצתי כמה הערות ???

01/11/2010 22:11
5 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך