המשך יבוא...

אני והוא פרק 186

02/04/2014 650 צפיות 2 תגובות
המשך יבוא...

אני והוא פרק 186:
~בפרק הקודם~
דלת החדר נפתחה וראיתי את זאין. הייתי צריך לכתוב צוואה. רגע, מה יש לי היום מצוואות?!? לא משנה. הוא שיחרר את קייט ואמר לה “עופי מפה!” והיא הלכה. הוא התקרב אליי ושיחרר אותי. הוא החזיק אותי והעמיד אותי על רגליי. הוא הצמיד אותי לקיר ושלף את ציפורניו.
“אני מקווה שכתבת צוואה.” הוא אמר.
“את האמת שלא הספקתי.” אמרתי.
“חבל,” הוא אמר ובא לתקוע אותם בי עצמתי את עיניי מתכונן לכאב שיהרוג אבל זה לא קרה. פתחתי עין אחת וראיתי יד מחזיקה את היד שלו. הוא הסתובב וראינו את איימי. “לך מפה.” היא אמרה לו.
“מי את?” הוא שאל.
“איימי, אישתו של רון.” היא אמרה והוא יצא משם.
“תודה,” אמרתי.
“תברח מפה במהרה.” היא אמרה לי וברחתי משם.
~הפרק הזה~
נ.מ הארי:
דממתי אחרי מה שג’ייד עשתה לי. אין מצב שהיא ערפדית! ערפדים לא קיימים! אני גם לא מאמין שהיא באמת הייתה חברה שלי. היא בטח עובדת עם לואי. אני בטוח. עם לואי וקייט. הם מסוכנים. מאוד מאוד מאוד מאוד מסוכנים. אני צריך למצוא אותם. ניגבתי את הדם והוא הפסיק לנזול לי. יופי. יצאתי מהבית ונעלתי אותו. הלכתי לא ממש לכיוון מסויים בדרך מסוימת ובלי לשים לב הגעתי ליער. ראיתי שם את קת’רין ואת לואי מדברים. שלא יתקרב בחיים לאחותי. הלכתי אליהם והתחלתי להרביץ ללואי. הוא הגן על עצמו. קת’רין ניסתם להפריד. התחיל לרדת לו דם והוא התנשף. גם לי ירד דם. הוא תפס בידי לפני שנתתי לו עוד אגרוף ועיקם אותה. “אחחחחחחחחחחחח!” צעקתי.
“אל תתקרב אליי פה!” הוא אמר ולא הבנתי מה הכוונה לפה. פה ביער?
“מה זאת אומרת פה?” שאלתי לא מבין.
“פה,” הוא אמר.
“לואי,” קת’רין אמרה והסתכלנו עליה.
“מה?” הוא שאל.
“תעזוב אותו,” היא אמרה.
“בסדר,” הוא עזב ושיחרר אותי. ראיתי מרחוק צל, צל שנראה לי מוכר. ראיתי על היד של הצל קעקוע של ארבעה חצים. הצל התגלה לפניי וזה היה ליאם.
“קת’רין בואי רגע.” הוא אמר וגרר את קת’רין לעץ שהיה במרחק כמה מטרים. לואי התקרב אליי ואני התרחקתי ממנו.
“אל תדאג.” הוא אמר ואז הוסיף “אני לא אפגע בך.”
“אני לא מאמין לך.” אמרתי.
“תקשיב הארי אני מצטער שעיקמתי לך את היד אבל כמעט הרגת אותי.” הוא אמר רציני. איזה שקרן! הוא לא היה מת מהמכות האלו!
“איזה שרן!” אמרתי. “לא היית מת מהמכות האלו!” צעקתי עליו.
“הוא כן היה מת אבל לצערי זה לא קרה.” שמעתי קול מאחוריי. הסתובבתי וראיתי את זאין. הוא החזיק אישה בידו.
“זאין תעזוב אותה!” צעק לואי.
“לא אכפת לי כמה היא קשורה לרון היא הולכת למות! רון אמר לי שלהרוג את כל מי שינסה לשחרר אותה והיא ניסתה! אז היא תמות!” צעק זאין.
“אל תפגע בה!” צעק לואי.
“היא תמות היום!” זאין צעק.
“היא כבר מתה,” היא מלמלה.
“שתקי!” צעק עליה זאין. הוא הוציא סכין מכיסו. סכין שחור. הוא קירב אותו לצווארה ואמר “אם חשבת שלשחרר את לואי זה חכם אז היית צריכה לחשוב פעמיים.” הסכין היה צמוד לצווארה של האישה והאישה עצמה את עיניה מרוב פחד.
“בבקשה, תשחרר אותי זאין.” היא בקשה בשקט.
“אני לא אשחרר אותך. זה בפקודתו של רון.” הוא אמר.
“זאין,” פתאום אמר לואי.
“מה?” שאל זאין.
“רון מעולם לא נתן והוא גם לעלום לא ייתן פקודה להרוג את אישתו! שהוא עבר הרבה כדי לנקום את מותה!” צעק לואי.
“היא לא מתה! היא פה!” צעק זאין. ולואי התקרב אליו. לואי לחש לו כמה מילים וחטף מידיו של זאין את הסכין.
“עכשיו תעזוב אותה.” אמר לואי.
“בסדר,” אמר זאין ושיחרר אותה.
“תודה לואי,” היא אמרה וחייכה.
“איימי, אני חייב לך! את הצלת אותי! זה המעט שהייתי יכול לעשות בשבילך.” הוא אמר וחייך אל האישה שהבנתי ששמה הוא איימי. איימי ברחה בריצה ולואי התקרב אל זאין אשר נסוג אחרונית. הוא לקח את סכינו והצמיד לצווארו של זאין. רצתי משם בפחד.
נ.מ לואי:
“בוא איתי,” לחשתי לזאין שסכין מוצמד לצווארו.
“בסדר,” הוא נכנע ולקחתי אותולפינה מרוחקת ביער. קירבתי אותו לעץ ולקחתי את החבל שראיתי שם. אין לי מושג למה היה שם חבל אבל זה היה טוב בשבילי. קשרתי אותו לעץ.
“לואי, אני עוד אשתחרר ואהרוג אותך.” זאין אמר.
“את זה עוד נראה.” אמרתי. ראיתי את קת’רין וליאם מתקרבים מחזיקים ידיים. אם ג’ייד (ל-מ) הייתה רואה את זה היא הייתה מתחרפנת.
נ.מ קייט:
המשך יבוא…

אני והוא פרק 186
דרג את הסיפור

תגובות (2)

וואו תמשיכי!!! ~אני קוראת חדשה של הסיפור הזה~

ותמשיכי גם את הבת של לואי ואלינור טומלינסון!!!!!!!!!!!!! זה פשוט מדהים! ♥

05/04/2014 10:49

    המשכתי את הסיפור והקדשתי לך את פרק 187.

    05/04/2014 16:47
7 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך